15 שנה בדיוק אחרי שיצא "צעצוע של סיפור 1" - סרט האנימציה הממוחשבת הארוך הראשון אי פעם - עולה היום לאקרנים בארץ החלק השלישי בסדרה: "צעצוע של סיפור 3". "צעצוע של סיפור 3" ממשיך את עלילותיהם של הצעצועים החביבים על אנדי. הפעם אנחנו נמצאים כ-15 שנה מאז הסרט הראשון, ואנדי, בעליהם של הצעצועים, הוא כבר בחור גדול בן 17 ובדרכו לקולג'. הצעצועים לא יודעים מה יעלה בגורלם ובדרך לא דרך מוצאים את עצמם נתונים לחסדיהם של תינוקות בגנון. מאותו רגע מנסים הצעצועים לחזור הביתה. ל"צעצוע של סיפור" אחראית חברת פיקסאר, שהחלה את דרכה כחטיבה באחת ממחלקות המחשבים של לוקאספילם, חברתו של ג'ורג' לוקאס. ב-1986 נרכשה החברה על ידי סטיב ג'ובס, בעלי אפל, שפרש. הוא שילם סכום (מגוחך יחסית) של 10 מיליון דולר, והעניק לחברה את השם פיקסאר. במהלך שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 השקיעה החברה את רוב מאמציה ביצירת סרטים קצרים ופרסומות, אולם ב-1993 הגיעה נקודת המפנה. לאחר פגישה מוצלחת עם חברת דיסני הוחלט לעשות היסטוריה קולנועית, ולצאת לדרך עם סרט קולנוע באורך מלא באנימציה ממוחשבת. ג'ון לאסטר קיבל על עצמו את תפקיד הבמאי, והשחקנים טום הנקס וטים אלן הקליטו את קולותיהם לדמויותיהם של וודי, בובת הקאובוי, ובאזז, בובת איש החלל. התוצאה היתה "צעצוע של סיפור 1", שיצא לבתי הקולנוע בנובמבר 1995 והפך מיד להצלחה פנומנלית. מלבד העובדה שהסרט היה הרווחי ביותר באותה שנה, עם הכנסות של יותר מ-350 מיליון דולר ברחבי העולם, נראה כי הוא סימן את תום עידן האנימציה הדו-ממדית, מה שקרוי היום "האנימציה הקלאסית". האולפנים הגדולים סגרו את אולפני האנימציה הדו-ממדית שלהם והצטרפו למירוץ התלת-מימד. כיום פיקסאר היא החברה המובילה בתחום האנימציה הממוחשבת בעולם, וכל החברות והמפיקים מנסים להשתוות לה בהצלחה הכלכלית והאמנותית. "צעצוע של סיפור 3" הוא הסרט ה-11 של החברה, אולם כל העשרה הקודמים הצליחו וגרפו רשימה ארוכה מאוד של פרסים, בהם "מפלצות בע"מ" (2001), "מוצאים את נמו" (2003), "משפחת סופר-על" (2004), "רטטוי" (2007) ו"למעלה" (2009).
