סטטוסים תחת אש

• דנה אינטרנשיונל: "בחור יהודי יצא לנקום, ולאחר חיפוש מטרה הולמת דקר הבחור היהודי צעיר לכאורה ערבי, אלא שהתברר שהערבי היה סתם צעיר יהודי בעל 'חזות מזרחית'. מסכן הנדקר בריבוע. לבקשת ניר ברקת, קניתי אקדח גז מדמיע".

• לוסי אהריש קוראת לעוקבים שלה לחתום על עצומה התומכת בדו־קיום: "לא אשתוק כי ארצי שינתה פניה. שתפו, תחתמו, תצטרפו, תפיצו ותנו לקול השפוי את המקום הראוי לו. לא לאלימות, לא לטרור, לא להסתה ולא לגזענות. כן לחיים, כן להבנה, כן לסובלנות וכן לדו־קיום ושלום. כי החיים ביחד מנצחים".

• מאיה בוסקילה מנצלת את המצב כדי לקדם את הסינגל החדש שלה "השתגעתי": "מסתבר שלא רק אני 'השתגעתי', אלא גם המדינה שלנו. אמן שיהיה שבוע טוב ושקט לכולם".

• טל פרידמן כותב את "המנון הדקירות" בהשראת המצב: "לכל אחד יש את הדוקרן שלו שתמיד מוכן בשקית / מישהו פעם דקר אותי ככה / אם תדקרי אותי סיוון / אלינור את יפה כמו פנצ'רייה / רק דקירה טובה או שתיים, לא יותר מזה / אני דוקר אותך בגלל שאתה דוקר אותי / זה לא נעים לראות גן דקור".

• ניקול ראידמן פטריוטית: "אני לא מאלה שיברחו, ואני גם לא מפחדת. אבל אני כן מפחדת על הילדים שלנו, של כולנו. בימים האלה יותר מתמיד אנחנו צריכים להיות חזקים ומאוחדים כי אין לנו ארץ אחרת".

• עמיר בניון ממליץ: "בימינו הקשים, כשפיגוע רודף פיגוע, עיצרו לרגע קט ושאו תפילה לרפואת כל הפצועים. מזמור קכ"א בתהילים".

• אריאל זילבר: "ליבי איתכן, משפחות הנרצחים, והחלמה מהירה ושלמה לפצועים. עם ישראל חי".

• אוריאל יקותיאל מפגין הומניות בתגובה לדיירת שתלתה שלט בבניין מגורים, ובו היא קוראת לאסיפה של השכנים כדי לדעת כיצד להתייחס לדייר הערבי: "אני לא חושב על אנשים כהומואים, סטרייטים, ערבים או יהודים, אלא כאנשים, וזאת בניגוד לאותה דיירת שתלתה את השלט. אני מאשים את אותה דיירת, שגם הפיצה את השנאה ואת הטיפשות שלה וזרקה עוד קיסם למדורה ששורפת את המדינה שלנו, וגם, באופן יותר ספציפי, גרמה לבן אדם להרגיש קצת פחות בן אדם משאר בני האדם".

• דנה רון תוהה: "כשפיגוע רודף פיגוע, ועם כל נפגע חלק מהלב שלנו מצטמצם, עולות שאלות כמו: עד מתי זה יימשך? וכשזה ייגמר, האם יישאר לנו משהו מהלב? רבים רצו לכלותנו. אז רצו. עם ישראל חי".

עד מתי, דנה רון // צילום: מאיר פרטוש

• ג'ודי ניר מוזס מפרשנת: "אני יודעת שרוב ערביי ישראל רוצים לחיות איתנו בכבוד הדדי. אין לי ספק שהרוב הזה חי תחת טרור ערבי ומייחל לזה שאנחנו נעשה לו את העבודה השחורה".

• מירי מסיקה מתייחדת: "נגיע להופעה בירושלים כדי לתת קצת מנוחה ללב מכל הטירוף. ליבנו יוצא אל המשפחות שאיבדו את יקיריהן".

• דן שפירא: "אני גר בלב יפו. היום הייתי ברוטשילד בת״א - מלא אנשים, מתח, מבטים של נראה מי שולף ראשון. הרגשתי שאני באיזה מערבון שלא בא לי להיות בו. חזרתי הביתה - שקט. ישבתי בבית קפה עם שכניי היהודים והערבים, דיברנו על המצב וחשבתי לעצמי - יכול להיות שיפו הרבה יותר בטוחה מתל אביב?״

• ציפי שביט אופטימית: "מה אפשר להגיד שעוד לא נאמר? קשה, מבהיל, טראומטי, ועם נפלא! ומשטרה נפלאה! ומזג אוויר נפלא! והכל ביחד".

• אסף אטדגי ציוני: "ימים טרופים עוברים עלינו, ימים שבהם הליכה של ילדות קטנות לפעולה בצופים מלווה בפחדים על מה יכול לקרות שם בדרך. אנחנו, העם היהודי, חווינו פיגועים ופרעות כבר מאה שנים מאז תחילת ההתיישבות היהודית ורק התעצמנו ובנינו מדינה לתפארת, חזקה מכל הבחינות, וכך זה יישאר. בקיצור, 'עם ישראל חי'״.

• סטלה עמר: "צופה בחדשות. אני המומה ממה שקורה פה. זה עושה לי רע, עצוב ומפחיד. שיהיה שבוע טוב ושקט".

• אחינועם ניני מגנה: "ימים נוראיים עוברים עלינו. הרצח הנורא של הזוג הנקין מול עיניהם של ארבעת ילדיהם, הדקירה האכזרית בשער האריות שבירושלים... אוי, אלוהים שבשמיים, זה האמור להיות משותף לכולנו, יהודים, מוסלמים ונוצרים, זה שעינינו נישאות אליו בעיקר בימים אלה. לאן כל זה מוביל אותנו? כמה סבל ושנאה, כמה צער וייאוש, כמה אלימות מחרידה ופחד מקפיא עוד נדע? אני מבקשת מעל עמוד זה לגנות בחריפות את המקרים הנוראיים הללו וכל רצח של חפים מפשע, לגנות שפיכות דמים באשר היא!!! אין דם קדוש יותר או יקר יותר, אין צער כבד יותר או אבל עמוק יותר! כל אדם, כל נשמה חיה, הוא עולם ומלואו, היא העולם כולו. אני קוראת, בפעם המיליון, למנהיגי כל הצדדים המעורבים בקונפליקט הנוראי הזה לחדול מאמירות צדקניות, מאיומים ומהפגנות כוח מיותרות, לגנות את האלימות בחריפות, ועיקר העיקרים, להדיר שינה מעיניהם וכל עיסוק אחר מסדר יומם עד שיגיעו להסכם שיביא שקט לאזורנו, שיביא שלווה סוף סוף לשני העמים הנרדפים ורדופי השדים האלה, שישבור את מעגל הדמים הנוראי הזה ויחזיר לנו את התקווה שאפשר לחיות במקום הזה כמו בני אדם ולגדל בו ילדים".

• ניקי גולדשטיין צירף תמונה של תמרור חניה שצולם בחו"ל ועליו הכיתוב zona וכתב: "סטטוס ימני קיצוני בימים טרופים אלו. החניה של חנין זועבי במשכן הכנסת".

• אמירה בוזגלו העלתה צילום של תיק ובתוכו סכין: "פגשתי מישהי שזה האקססורי החדש שיש לה בתיק. בסך הכל מדינה נורמלית".

מלחמת רשת

מי מנסה לצנזר את ההתבטאויות של הצל באינטרנט?

גם בימים רגועים יותר, יואב אליאסי (הצל) לא הפסיק להביע את דעותיו ודאגותיו לנוכח המצב. האירועים של הימים האחרונים נתנו לו זריקת מוטיבציה, ואם חשבתם שזה הולך להיות שקט, מתון ורגוע - תחשבו שוב.

- אליאסי, איפה אני תופס אותך?

"כרגע אני באולפן ואני עורך פה מוסיקה לשתי הופעות שיש לי בסוף השבוע".

- ראיתי שכתבת בעמוד שלך שאתה לא מופתע.

"כמו שאתה יודע, אני בן אדם שהתריע שהמצב הזה יגיע. זה לא מפתיע אותי בכלל. מה אני עוד יכול להגיד?"

- העמוד שלך בפייסבוק פעיל יותר בימים האלה?

"יש הרבה יותר פאניקה, ומחפשים כל טיפת מידע שיש. הפכתי להיות מדף אמן לדף חדשות, כל דבר שאני מקבל אני מעלה שם".

- במלחמה האחרונה סגרו לך את העמוד.

"לפני כמה ימים סגרו לי את העמוד הפרטי שוב, כי לאנשים קשה לשמוע את האמת, והם מעדיפים לחיות בשקר מאשר להסתכל למצב בעיניים. מעולם לא אמרתי שום דבר גזעני, לא קראתי שום קריאה, ופשוט תיארתי את המצב. ואז קיבלתי הודעה שסגרו לי אותו לשלושים יום".

- בעמוד שנשאר פעיל יש יותר לייקים ותגובות?

"הדף שלי חזק כי הוא חזק. אני מרגיש שאנשים נאחזים במישהו שמקבלים ממנו טיפת ביטחון. אני מקבל הרבה תגובות של אנשים, שאומרים לי שאני מחזק, אבל בפועל הם אלו שמחזקים אותי כדי שאחזק אותם".

- בפעם שעברה יצאתם לרחובות, מה התכנון הפעם?

"יצאנו לרחובות גם עכשיו, אבל אני קצת נגד הדברים האלה בימים כאלה, כי המשטרה מספיק עסוקה מכדי שאפריע לה בעבודה. אם לא תהיה ברירה נצא שוב לרחובות, ואני מבין שהפעם נצעד לפחות 100 אלף איש".

- אמרת בזמנו שהקריירה שלך נפגעה בעקבות ההתבטאויות. אתה לא מפחד שזה יקרה שוב?

"לא, להפך. אני נותן יותר גז. אם כבר נפגעתי, אז מה זה משנה? אני אלחץ יותר על הגז".

עושה צל // צילום: מאיה באומל בירגרטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו