"לא אבכה על השיטה"

שש שנים ושלושה משאים ומתנים עברו עד שדיוויד בלאט שוב נחת במכבי. אבל ברגע שהתיישב על הבמה בחולצה הצהובה זה נראה טבעי. הצבע נשאר, אבל בלאט יודע שהוא חוזר למכבי אחרת.

מכבי ת"א משנה כל פעם כיוון. בדרך, כשבלאט לא היה כאן, היא ניסתה כמעט הכל: מאמנים ותיקים, מאמן צעיר, מאמן זר וקבלן תארים. בלאט חוזר כפרויקטור. הוא לא יהיה רק המאמן, אלא גם ידאג לשיפור תדמיתי - "קבוצה עם קלאסה".

בלאט מסתכל לטווח הארוך, אבל הוא לא פראייר. הוא יודע שהוא המאמן השישי בארבע שנים במכבי ושגם לגרשון ולקטש היו חוזים לשלוש שנים. מצד שני, הוא בא במצב קלאסי: אין אליפות, אין פיינל פור והתדמית לא בשיאה. קרקע נוחה להתרומם ממנה.

האם מכבי בנויה לבנייה? האם היא "סבלנית" לפרויקטים? ניסיון העבר מראה שלא, אך בלאט דווקא אופטימי: "אם יראו שיש כאן משהו עם מחויבות ואטרקטיביות וירגישו שיש כאן משהו מיוחד, תהיה סבלנות", הוא אומר. דרק שארפ ("זה יום מאושר בשבילי, חיכיתי לו שש שנים") חיזק את מאמנו: "לבנות משהו לוקח זמן".

המשפט הכי חשוב שאמר בלאט היה שהוא ינסה לצמצם את היחס בין הזרים לישראלים. בלאט יודע שלמכבי אסור להיראות "זרה" לעצמה ולאוהדים שלה עוד עונה. המילים "צביון" ו"זהות ישראלית" חייבות לעבור ממצב של מנטרות למציאות.

שתי אמירות חשובות נוספות של בלאט אתמול. לא ברור מה הוא אמר על נוכחותו החוזית של פיני גרשון בחדרים סגורים, אבל אתמול הוא דיבר על שיתוף פעולה: "אני לא מפחד מזה". על הפיינל פור אמר: "לא אתלונן ולא אבכה, זו השיטה".

שמתם לב לטרנד החדש? חוזים ארוכי טווח: בלאט במכבי, קטש בירושלים, אפילו דורסמן בחולון. רק שיהיה קשר בין מה שכתוב בחוזה לבין מה שיקרה במציאות. אם בלאט וקטש ישלימו שש שנים ביחד במכבי ובירושלים נדע שקרה כאן משהו. אם זה לא יקרה, נדע שגרשון לפחות לימד את כולם עוד משהו: לעשות חוזים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו