עם ישראל נחוש וחזק

בזכות עוז רוחם: סיקור מיוחד באתר "ישראל היום" • חיילים אלמוניים, ללא מדים, נחושים ואמיצים הוכיחו כי את רוח עם ישראל אי אפשר לשבור ולכופף • עוצמתה האמיתית של חברה אזרחית נמדדת בשמירה על השיגרה, בחוסן הלאומי ובזקיפות הקומה

סג"מ דניאל. ניטרל מחבל בת"א // צילום: יהושע יוסף  // סג"מ דניאל. ניטרל מחבל בת"א ,
סג"מ דניאל. ניטרל מחבל בת"א // צילום: יהושע יוסף // סג"מ דניאל. ניטרל מחבל בת"א

בשעות אלה קשה עדיין לשער כיצד תסתיים מתקפת טרור הסכינים. רוחות דאעש וחרב האיסלאם עדיין מלבות אש זרה המלחכת את סביבותינו.

הגיבורים שלנו: האנשים והסיפורים שמאחורי האירועים - לחצו כאן

צילום: שמואל בוכריס

צעירים מוסתים ומשולהבים משוכנעים שהח'ליפות האיסלאמית כבר כאן, ובעוד רגע קט היהודים ירימו ידיים. כמו פעמים רבות בעבר, שכנינו טועים בהבנת סוד הקיום היהודי בן אלפי שנים. אין להם היכולת להעריך את גיבורי התהילה, שרוח החירות החשמונאית מפעמת בקרבם. רוח אדירה שגם בימי הגלות הקשים ביותר לא פסקה בעם ישראל. נשים ואנשים, טף וזקנים, יהודים פשוטים ואמיצים שהניפו את דגל החירות ומעולם לא הירפו מאחיזתם בו.

בלב תרבות המדבר, נקמת הדם וזילות חיי אדם חידשנו את עצמאותנו, מימשנו את חזון הנביאים, שיחררנו את ירושלים ואת ארץ ישראל ואנו ממשיכים ללא הרף ומבלי להתעייף להתעקש ולהילחם על זכותנו לחיות כבני חורין במולדת. 

אף על פי שהמערכה טרם הסתיימה, אפשר להניח שאזרחי ישראל ינצחו גם את גל הטרור הנוכחי. חיילים אלמוניים, ללא מדים, נחושים ואמיצים הוכיחו כי את רוח עם ישראל אי אפשר לשבור ולכופף. רוח בת אלפי שנים, שבנתה קומה חדשה, שהולכת ומתגלה במלוא אורה וזוהרה במאבק ההירואי מול טרור שמלווה את התנועה הציונית מיום שנטעה את העץ הראשון במולדת והכריזה ששבנו הביתה.

כוחות הביטחון פועלים בנמרצות ובתקיפות. כל פיגוע מסתיים בהריגת המחבל או בלכידתו. אך עוצמתה האמיתית של חברה אזרחית נמדדת בשמירה על השיגרה, בחוסן הלאומי ובזקיפות הקומה. שיגרה שמתריסה כלפי כל צר ואויב, כי הישראלים אינם מפוחדים ומבוהלים. אפשר להבין את חשש ההורים בירושלים ואת תחושת הקושי של משפחות הנעות בכבישי יהודה ושומרון. עם זאת, שיגרת החיים נמשכת ורוח העם איתנה. 

נכון שכלי התקשורת מראים שוב ושוב את המראות, והרשתות החברתיות ממלאות את המרחב הציבורי בתיאורים דרמטיים, שיכולים לייצר אווירת היסטריה. ואולם רובו הגדול של הציבור במדינת ישראל לא נסחף אל רוח החידלון והייאוש ומשוכנע שאנו מנצחים גם הפעם. יום יבוא, והוא קרוב מאוד, שנוכל להפוך עוד דף בספר ההיסטוריה של מדינת ישראל ולציין בגאווה שניצחנו בעוד מערכה.

בשינוי קל בשירו של אלתרמן ייאמר היום "כי לא לשווא, אחי, חרשת ובנית, ירושלים, בית אל, נריה ואריאל, אתן לנו דגלים ואנו - החומה. כי לא נשוב אחור, ודרך אין אחרת, אין עם אשר ייסוג מחפירות חייו". ארץ ישראל כולה תיבנה ותשגשג, חפירות חיינו בכברת ארץ זו, כמו גם עתידנו לנצח נצחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר