מפלט של אחר הצהריים

מה שקורה בטלוויזיה החינוכית הוא כבר מזמן סוד גלוי. רצועת אחר הצהריים של הספרות 23 בממיר שלכם מחזירות עטרה ליושנה,. לימים שבהם גדי טאוב הגיש את תוכניות הרצף לילדים והתוכן דיבר לילדים בגובה העיניים. אל תוך החגיגה הזו צריך להוסיף כמובן את עמוד הפייסבוק המשובח של הערוץ, שמוציא מהמחסנים נכנסי צאן ברזל של התרבות הפופולרית שלנו. מה נאמר ומה נגיד, בון טון שגם הצופים וגם המבקרים מסכימים עליו. והנה, "כאן ואמן" היא דוגמה מצוינת לשכלול שתפסה הרצועה הזו אחר הצהריים ועדות לכך שהיא מצליחה לשמור על רמתה, ולא נכנעת לתשבוחת אשר היו יכולות לגרום לה לנוח על זרי הדפנה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

טל פרידמן, כמנחה טוק שואו, מארח בכל פרק אמן חשוב (דה וינצ'י, ואן גוך, ובפרק ששודר אתמול מרסל ינקו), המגולם על ידי השחקן מעיין בלום (שהופיע לאחרונה כסוכן העל של אדיר מ"שחקן זר"). תוך כדי הראיון לומדים הצופים הצעירים וגם המבוגרים על ההיסטוריה של האמן, על התקופה המדוברת, ובמקביל מתקיימים להם ראיונות וידאו עם דמויות חשובות מההיסטוריה של האמן, שמגולמות אף הן על ידי פרידמן. אתם יכולים לדמיין לבד מה התרחש שם: בלום לא רחוק בטירוף שלו מפרידמן, השניים בורחים מהטקסט ואז חוזרים, הרבה בדיחות פנימיות, ובסופו של דבר פיצוח אינטליגנטי לנושא אינטליגנטי, והכל ארוז ומוגש ב־14 דקות שעושות את העבודה. לא עניין של מה בכך במציאות הטלוויזיונית של ימינו.

יש משהו במגדלור התוכן הזה, שעומד ניצב בסערת ים הבינוניות בערוצי הילדים, שמצריך להגיד גם מילה טובה לעומד בראש השינוי, אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. קובלנץ אולי זכור לכם כאיש שרבים מאשימים, במידה רבה של צדק, כאחראי הבלעדי לבינוניות המוסיקלית שעטפה את המדינה בסוף שנות ה־90, כאיש שניהל את גלגלצ וקידם את הרדידות שעליה אנחנו משלמים את המחיר בתחנות הרדיו שלנו יום יום ושעה ושעה. דור של מוסיקאים ירד לטמיון תחת הצל הכבד שהטילו כאן קרן פלס ודומיה.

והנה, פתאם מגיש לנו קובלנץ תיקון תרבותי עמוק ומעניק לילדינו, בניגוד לניהול המוסיקלי בגלגול חייו הקודם, משהו לקחת איתם הביתה. אולי הפיכתו של קובלנץ לאב בעצמו קשורה לזה, ואולי אין בכלל טעם לחפש את הסיבות הנפשיות שהובילו לשינוי הזה. צריך פשוט לחשוף עוד ועוד ילדים לתכנים הללו ולהרחיק אותם מהתכנים שמזלזלים בהם. ערוץ 23 הוא יופי של מפלט.

נרדמו בהגנה

במושגים של חדשות ספורט, ניסיון הרצח שהתרחש במוצאי השבת, שבו על פי החשד אוהדי בית"ר ירושלים נעצו פטיש בראשו של אוהד הפועל ת"א, הוא אירוע תקדימי. תגידו שאין קשר לספורט, תגידו שזה בכלל קשור למדורי הפלילים. אז תגידו. בישראל יש ערוצי ספורט בחינם ובתשלום, בתשלום פלוס ובתשלום פלוס פלוס, אבל רובם ככולם נרדמו בשמירה. אם נניח שבמוצ"ש עוד אף אחד לא הבין מה קרה ובראשון היה ערב חג, הרי יום שני הכריח את כל הערוצים לעסוק בכך ובמשחק של בית"ר מול סכנין. אבל כולם היו עייפים מדי מהחגים. ושוב נזכרנו בעובדה המצערת שאין היום בישראל שום תוכנית תחקירים ספורטיבית, אבל לבלבל במוח אנחנו מוכיחים ערב־ערב שאנחנו יודעים יותר טוב מכולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו