לפני כ-100 שנה החליטו פרנסי העיירה סאבונלינה שבפינלנד להשיק בטירה הסמוכה לעיירתם פסטיבל אופרה. כך נולדה לה מסורת תרבותית שעלתה מאז ופרחה בכל קצווי עולם, עם מאות אירועי אופרה שמועלים באוויר הפתוח ונחשבים לאטרקציות תיירותיות שמושכות קהלים עצומים לפינות נידחות ויפהפיות ברחבי תבל.
כעת מגיעה תרבות האופרה על רקע נופי פרא גם לישראל, עם ההפקה האולטרה מדוברת "נבוקו" של האופרה הישראלית החדשה, שתועלה סמוך למצדה מיום שני הקרוב. כרגיל, אנחנו הישראלים הולכים יותר רחוק מכולם, ואפילו יותר מהפינים: אתר "נבוקו" נמצא בישימון קיצוני עוד יותר מזה שלו ציפו מתכנני האירוע מראש. על פי התכנון הראשוני, האופרה היתה אמורה להיות מוצגת למרגלות המצדה ממש, אלא שרשות הטבע והגנים הביעה חשש לשלום אדמת החוואר המיוחדת שסביב המצוק ההיסטורי וביקשה מאוהבי המלחין ג'וזפה ורדי לסגת מעט מזרחה. הקהל, מצידו, הרוויח נוף מושלם עוד יותר של מתאר ההר, אבל מנהלי האופרה הישראלית מצאו את עצמם נאלצים לתאם עם מע"צ את הכשרתה של דרך שתוביל לאתר החדש. אכן, זהו כנראה בית האופרה הראשון בעולם שסלל כביש.
4,000 תיירים התנפלו
אם יש מומחה בארץ לפסטיבלי האופרה שנערכים באתרים היסטוריים, זהו מיכאל אייזנשטאט, המתאם האמנותי של האופרה הישראלית. על לשונו מתגלגלים שמות נפלאים: ורונה, אקס אן פרובאנס, אורנז', סנטה פה. כך או כך, הפעם הראשונה שבה צפה באופרה כזאת היתה בארץ. התזמורת הפילהרמונית וזובין מהטה הגיעו בסוף שנות ה-70 לקיסריה וביצעו באמפיתיאטרון העתיק שלה את "פידליו" מאת בטהובן.
"זאת היתה הפקה מהממת", נזכר אייזנשטאט, "הבמה היתה סגורה ופתחו אותה רק בתמונה האחרונה, שהיא תמונת היציאה לחופש ולדרור. המקהלה כולה פרצה קדימה, כאילו מתוך הים, ועל הצופה השתלטה תחושה מדהימה שדבר כזה לא יכול לקרות בשום מקום אחר".
הגישה הזאת, שלפיה לאופרה עשוי להיות מיקום ייחודי שיפיק ממנה את מיטבה, הולידה גם קו אחר של הפקות בתנאי חוץ: זה שמציג את האופרה באתר שבו מתרחשת עלילתה. חדשים לבקרים מוצגת האופרה "אאידה" מאת ורדי על רקע הפירמידות במצרים. "טורנדוט" מאת פוצ'יני, שגיבורתה היא נסיכת סין, מועלית בעיר האסורה בבייג'ין. ברומא מוצגת האופרה "טוסקה", באתרים המקוריים שבהם היא מתרחשת ובהתאמה מרבית למציאות, גם אם בסופה לא קופצת הזמרת שבתפקיד הראשי אל מותה ממרפסת טירת סן אנג'לו.
לאתר מצדה יש כמובן סיפור משלו. אופרה בשם "מצדה" מאת המלחין הישראלי יוסף טל (נכתבה ב-1972) עוסקת בסיפור זה, אבל מדובר באופרה אלקטרונית תובענית ולא סביר שתועלה בקרוב במסגרת עצומת ממדים. "נבוקו", שזוכה למסגרת כזאת, עלתה לראשונה ב-1842 ומתרחשת בימי גלות בבל, הממלכה שעליה שולט נבוכדנצר (נבוקו באיטלקית). האם לא תיתכן התנגשות בין התוכן והמשמעות של מצדה, אתר המרד נגד הרומאים, לבין האופרה?
"אני לא חושב שהעניין הוא כל כך בסיפור של מצדה, שכבודו במקומו מונח", אומר אייזנשטאט, "העניין הוא ההר עצמו, שאי אפשר להתעלם ממנו, והצוות שלנו אכן לא מתעלם ממנו. ההתרחקות מההר הכריחה אותנו לשנות את הקונספט של איך מתייחסים להר, מה עושים איתו ומה לא עושים. בסופו של דבר יהיה שיתוף פעולה כזה או אחר בין התפאורה, ההתרחשות וההר, אחרת מה עשינו".
אבל מובן שחוסר הרמוניה עם המצוק הוא לא עיקר החששות. הופעתה של להקת מטאליקה בסוף השבוע האחרון בארץ הוסיפה דאגות לאנשי האופרה: "אוי ואבוי אם תהיה לנו נפילת סאונד כמו זו שהיתה באיצטדיון רמת גן והקהל ידבר רק על זה", אומר אייזנשטאט, "הרי בתוך עמנו אנחנו יושבים. היתה שם הופעה שבה רק בשלושה שירים היתה בעיה. שאר המופע היה כנראה מדהים - והנה אנחנו מדברים רק על הנפילה".
מנכ"לית האופרה הישראלית, חנה מוניץ, היא שהגתה את יבוא הרעיון. מוניץ יזמה בשנות ה-90 הפקות אופרה בקיסריה, עד שאלה נגדעו בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה. כעבור כמעט עשור נוסף, מוניץ לא יכלה לעמוד עוד בפיתוי: "כבר שנים אני מתהלכת עם ההרגשה שאנחנו לא מנצלים בכלל את המשאב התרבותי הנפלא שיש לנו בארץ לתיירות. בחוץ לארץ, בכל מקום שאליו אתה הולך, כשיש לך אתר היסטורי או ארכיאולוגי - מקימים בו פסטיבל, בדרך כלל אופרה, לפעמים פסטיבלים אחרים של מוסיקה קלאסית ומחול. בארץ יש לנו אתרים היסטוריים בני 2,000 שנה ויותר, ולא השכלנו לצקת בהם תוכן תרבותי שיביא הנה תיירים".
אמרה ועשתה: מוניץ העמידה את הוד הקדומים של מצדה ברקע, וכ-4,000 תיירים מרחבי העולם מיהרו לרכוש חבילות לצפייה ב"נבוקו". הללו הם חלק מכ-30 אלף כרטיסים שנמכרו לחמש הופעות (שתיים ללקוחות בנק גדול, החמישית נוספה לנוכח הביקוש העצום).
כאילו כדי להצדיק את המסע אל עומק השבר הסורי-אפריקני טרחה האופרה הישראלית וייצרה את ההפקה הגדולה בתולדותיה. הבמה במצדה תהיה גדולה פי ארבעה מזו שבמשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, בניינה הקבוע. צוות המשתתפים ימנה יותר מ-600 איש. על הטריבונות העצומות שהוקמו במדבר הוכנו מושבים עבור 6,500 צופים, לעומת 1,600 המושבים של המשכן.
השואו האדיר יכלול סוסים, גמלים, מים ואש. עבור כל אלה ועבור המוסיקה הנשגבת של ג'וזפה ורדי בביצוע סולנים נפלאים (שבהם זמר הבס פאטה בורצ'ולדזה בתפקיד הכהן הגדול זכריה, הבריטון סרגיי מורזאב בתפקיד נבוקו והסופרן דמיטרה תאודוסיו בתפקיד אביגיל), מוכנים תאבי אופרה לשלם סכום גבוה לכרטיס ולבקר במדבר. המלונות באזור ים המלח התמלאו עד כדי כך, שהנהלת האופרה נתקלה, לפי דיווחיה, במצוקת דיור עבור המוסיקאים ואנשי הצוות הרבים.
בלי שיער אדם
אם באנגליה מתרחשים פסטיבלי אופרה בגניהן של אחוזות כפריות, אצלנו מדובר בהר טרשים קירח. מוניץ מתארת את מראה החרדונים הרבים שזחלו באזור החווארים כשביקרה שם לראשונה, ואת האתר החדש היא מכנה "בתול".
העלית בדעתך אי פעם לקיים את האופרה על פסגת המצדה-
"ברור, משם התחלתי, מראש ההר, אבל אין שם מספיק מקום לאכלס את כמות הקהל שרצינו. אי אפשר להעלות תפאורות לפסגה, גם לא בעזרת עגורנים או מנופים. אם היה אפשר - תאמין לי שהיינו עושים את זה".
הבקעה שמתחת למצדה אינה פשוטה הרבה יותר. "עשינו שם משהו שהוא כלל לא בתחום הדברים שאנחנו יודעים לעשות. בכל יום אני מגלה כמה רב הנסתר על הנגלה. יש לנו ניסיון של 25 שנה בהרמת הפקות ענקיות. אין לנו בעיה עם סוסים וחמורים וזפירלי ומה שאתה רוצה. אנחנו לא יודעים לעסוק בהובלת קהל מחו"ל, לא יודעים לעסוק בבתי מלון, לא יודעים לבנות עיר מאפס".
יהיו שיתלוננו שמדובר בהפקה מוגזמת.
"אני אומרת את זה כל לילה וכל בוקר. לפני שאני נרדמת אני אומרת לעצמי, מה עשית, וכשאני קמה אני אומרת וואי, זה באמת גדול, אפילו גדול עלינו. אבל אנחנו בתהליך מרתק. אני לא יודעת אם להגיד מפחיד, אבל יש תחושה של חשש. תמיד מרגש לעשות משהו שלא עשית אף פעם. עובדים על הפרויקט הזה 2,000 איש, שזה כמו מפעל גדול בארץ. בעצם, אני לא יודעת אפילו כמה מפעלים גדולים כאלה יש".
הפער שבין אירועי האופרה נוסח הטירה הפינית לאירוע שאותו היא מנהלת ברור למוניץ היטב. היא מספרת על מצוקת האחסנה של הארנה הרומית בוורונה שבאיטליה. "אם תסתובב ליד הארנה תראה בחוץ פסלים של אאידה וספינקסים ברחוב. אין להם איפה לאכסן אז הם מוציאים אותם החוצה. לכל מקום יש את הבעיות שלו. מצד שני, הארנה קיימת, לא צריך להקים אותה".
בבוקר יום שני האחרון, בדיוק שבוע לפני הבכורה, כבר היו אנשי הקאסט הראשון במדבר. על במת האופרה התאמנו אנשי הקאסט השני תחת שרביטו של המנצח ישי שטקלר. המנצח דניאל אורן, שינצח על ההופעות כולן, היה עדיין בווינה, מרחק רב מהחוויה האקזוטית שמצפה לו. החזרה מתנהלת בשפת האופרה: איטלקית. אי אפשר שלא להיזכר מתי נקבצו לאחרונה יוצאי איטליה למרגלות המצדה: הרומאים הקימו חומה שסגרה על ההר ומחנות מבוצרים סביבו. הפרויקט הנוכחי לא מצומצם בהרבה.
באחד המסדרונות מאחורי הקלעים אנו פוגשים בלריסה חייט, מצוות הפאות של האופרה. המדבר, על אקלימו האכזר והאוויר המיוחד שלו, הכריח את חייט וחברותיה לוותר על שיער אדם. כל הפאות יהיו לפיכך סינתטיות, מלבד הקווצות שבבלורית. קומה אחת למטה אורזים את האיפור ומתכוננים לעבודת שימור האיפור תוך כדי המופע: מחיית הזיעה, הרענון הזריז והתיקונים. צוות של שמונה מאפרות יעמוד לצד הסולנים ואנשי המקהלה. מעולם לא ראה המדבר כל כך הרבה סומק ופודרה.
דנה נינה ראובן, מאפרת הסולנים הראשית, מסרבת לגלות אם צפוי משהו מיוחד מבחינת עיצוב האיפור. "תשאיר משהו להפתעה", היא צוחקת. זו הערה שמזכירה עניין נשכח: תהיה כאן גם יצירה אמנותית על כל הפתעותיה: בימוי, עיצוב, משחק, שימוש בקול, גישה מוסיקלית. עם כל הכבוד לסלילת הכבישים, להתקנה המורכבת של אמצעי הגברה, לטיפול בגנרטורים ולהארת ההר - אופרה היא אופרה. גם אם היא אי שם מעבר להרים.
* * *
הכרטיסים נחטפו
אופרה "נבוקו" תוצג במצדה בתאריכים 31.5, 2.6, 3.6, 5.6, ו-6.6. הכרטיסים לכל ההופעות אזלו, מלבד להופעה האחרונה, שלה נותרו כרטיסים ספורים בלבד, ועלותם נעה בין 500 ל-1,000 שקלים. בימי ההופעות ייצאו בשעות הצהריים הסעות מסודרות למצדה ממרכזי הערים תל אביב, באר שבע, חיפה וירושלים. לא יהיה אפשר להגיע לאזור ברכב פרטי, אלא למורשים ובעלי תו נכה.
