רוני אלשיך: ימי חסד מעטים

כאיש מודיעין, למד השבוע סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, שיעור ראשון על שצפוי לו. מהרגע שהפך מאלמוני, ר' מהשב"כ, לאיש שבכותרות, שבדרך למשרד המפכ"ל, הפכו איתו הכרס, גובהו, סגנון הלבוש, הכיפה והשפם לנחלת הכלל. שטחי? אולי, אבל מראהו החיצוני אף העלה את השאלה - האם כך צריך להיראות השוטר מספר 1? עם זאת, על דבר אחד אין עוררין - מינויו הצפוי, שזוכה לתמיכה מקיר לקיר, סתם את הגולל על הוויכוח הציבורי שהתנהל בשבועות האחרונים: האם אפשר וצריך להציב בראש המשטרה אדם שלא צמח בשורות הארגון.

"מועמדותו של רוני שונה עשרות מונים מהניסיון הראשון שלא צלח והיה טעות מתחילתו", אומר רב־ניצב בדימוס משה קראדי, מראשי פורום הניצבים והמפכ"לים בדימוס שמתנגדים באופן עקרוני למינוי מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה. "כסגן ראש השב"כ, רוני פיקד על שני מרחבי שב"כ שחופפים בתחום פעילותם לשלושה מחוזות של משטרת ישראל. הוא ניהל ארבעה תפקידים המקבילים לתפקיד אלוף בצבא וניצב במשטרה.

"מדובר באדם שהתחכך בתפקידיו עם יחידות המשטרה, תוך כדי שיתוף פעולה מבצעי", ממשיך קראדי, "זהו אדם שהתנסה בניהול מערכת גדולה, פעל מול משרדי הממשלה השונים, פרקליטות המדינה, יועצים משפטיים וגורמים נוספים שאיתם עובדת המשטרה בדרך כלל. רוני מביא איתו גם ניסיון בחלק מתחומי עיסוקה של המשטרה בחקירות, במודיעין, במבצעים ובתחום האבטחה. הוא גם מכיר מקרוב חלק מיחידות המשטרה, שאיתן שיתף פעולה בתפקידיו השונים בשב"כ".

לאלשיך אכן מעלות רבות. הוא נחשב לאדם עם ראש גדול. הוא יסודי מאוד, מתוחכם, נבון ומקצועי. הוא נחשב לאדם פתוח, אבל גם לקפדן. יש לו גם כריזמה וכושר מנהיגות טבעיים. כאיש שב"כ, זכה אלשיך לכינויים הרואיים, מהסרטים, אבל אם וכאשר ייכנס לתפקיד יצטרך להוכיח שלא לחינם דבקו בו הסופרלטיבים הרבים, כי העתיד המיידי צופן לו, למשל, מלכודות דבש - חיוכים מצד מי שבפועל יחכו לו בפינה ויקפצו ברגע שייכשל, רק כדי להגיד "אמרנו לכם", למרות שכעת קולם לא נשמע.

עם אישור מינויו, המשימה שהציב לעצמו אלשיך, כך טוענים מכריו, היא לא להבריא את המשטרה אלא לשנותה. בגלל זה הסכים לקבל את התפקיד. 

נכון לעכשיו, הרוב הנשמע מאמין בו. קראדי הגדיר את מינויו המתקרב כ"תיקון ראוי" (בהתייחס למועמדות של גל הירש), ובכיר במשרד לביטחון הפנים, הבקיא ביחסי העבודה בין המשרד למשטרה, הוסיף בביטחון: "זו בחירה נכונה מאוד. רוני אלשיך נחשב לאאוטסיידר, אך גם לכזה שמבין בחקירות ובמודיעין. כאחד שפעל בארגון היררכי הוא יכול לעשות הרבה מאוד, והתקווה הגדולה היא שקציני המשטרה הבכירים ישתפו איתו פעולה".

אותו בכיר מבהיר: "אם קצין משטרה בעמדת מפתח מחליט לתקוע את המפכ"ל, אין לו שום בעיה לעשות זאת בכל מיני דרכים ומניפולציות. לדוגמה, לפרסם משהו חשאי, דוגמת חקירת אישיות בכירה. זו הדלפה שמשבשת חקירה סמויה". אותו בכיר טוען שאפשר גם לגרום ל"שיבוש ניסיון לעשות רה־ארגון בתוך המשטרה. קל מאוד למסמס תוכניות כאלה. אם קצינים בכירים מחליטים שזה לא מתאים להם, הם יכולים לגרום למפכ"ל להתעסק במה שדחוף, בדברים שוטפים, ובכך לזנוח תוכניות ארוכות טווח". למעשה, כל דבר ניתן לשיבוש: מבצעים, שכר, תקציבים, מודיעין וחקירות ויושר הקצינים. 

 

על מי לסמוך?

עם או בלי קשר ל"משבשים הפוטנציאליים", לאלשיך, כשימונה, ולסגל הפיקוד הבכיר מצפה עבודה קשה ותובענית שלא תיתן להם אפילו דקה אחת של חסד. המבחן הראשון יהיה "לגרום לקצינים הבכירים להרגיש שהתוכניות החדשות הן לא נגדם, אלא בעדם ובעד עם ישראל", אומר הבכיר מהמשרד לביטחון הפנים, "להבהיר שהתוכניות נועדו לשפר את תדמית הארגון, שתכליתן לעשות את מדינת ישראל טובה יותר ברמת שמירת החוק, שוויון הזכויות וטיפול באירועים - ולא להאדיר את שמם של אלשיך והשר גלעד ארדן". 

הבכיר מהמשרד לביטחון הפנים נותן דוגמה ספציפית ומעניינת: "נושא שהפך לתופעה כאובה ומדאיגה, ושלא מרבים לדבר בו, הוא דמי חסות, שזה אירוע חשיפה - לא חקרת, אין אירוע. נסחטים סובלים עד כדי קריסה של חברות, וכשאתה בודק במשטרה נתונים על כך, יש מעט מאוד, כי לא מטפלים בזה כמו שצריך - זה תחום שאפשר להתעלם ממנו".

הכל זה עניין של הגשות תלונה, הוא ממשיך להסביר: "כשאין מתלוננים, אז לכאורה הכל בסדר. זה אותו דבר באלימות מינית כלפי קטינים או בתוך המשפחה; כשפשע מאורגן משתלט על כל מיני עסקים. אלו תחומים שאם לא מטפלים בהם בצורה רצינית, באינטנסיביות, המצב לא משתפר. הפשע מזהה חלל שאף אחד לא רוצה להיכנס אליו, וכך העבריינים מרחיבים את העיסוקים שלהם". ולכן על אלשיך יהיה להיות ערני, אומר הבכיר, "כי שוב, דמי חסות הם נושא שקל לשבש את רצון המפכ"ל החדש לטפל בו. מספיק שמפקד מחוז או מרחב או אפילו מפקד תחנה אומר: 'אצלי אין דבר כזה', והמפכ"ל עלול למצוא עצמו מתקשה לעמוד בטיפול בנושא. הכל ישתנה רק אם הוא יהיה מחובר לאנשים שלו והם אליו".

משימה נוספת שמחכה לאלשיך תהיה הרכבת סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, שאיתו יצטרך לעבוד בשנים הקרובות. אף על פי שבמשטרה משרתים כיום קצינים איכותיים וקצינות איכותיות, הארגון אינו משופע בקצינים בדרגות תת־ניצב עם מספיק ניסיון.

נראה שזה יהיה בלתי נמנע, שקצינים חסרי ניסיון יקודמו, במקביל להכנסת אנשי מקצוע מחוץ לארגון. כך למשל, צפויים להגיע מהשב"כ אנשים עם רקע בחקירות ובמודיעין, ומצה"ל עשויים להגיע קצינים בדרגות מקבילות לסגן ניצב, שיטפסו בסולם הדרגות כדי להגיע בהמשך לרמות הפיקוד הבכירות. "המינויים הם דבר מינהלי, והחשוב זה שהמינויים יהיו של האנשים הנכונים", אומר בכיר במשטרה, "ופה יש למפכ"ל המיועד בעיה. הוא לא מכיר טוב את האנשים והוא יצטרך להסתמך גם בזה על המערכת הפנימית של המשטרה. הוא יצטרך להיות ערני לכל מה שקשור ל'שמור לי ואשמור לך'".

 

לעקור את הבינוניות

במקביל למינויים הצפויים, כשייכנס לתפקיד יצטרך אלשיך לטפל בשלל נושאים, כשנכון לעכשיו הבוערים מכולם הם הטרור בירושלים, חיזוק תחנות המשטרה וחיזוק השירות לאזרח. גם מבט עמוק יותר וארוך טווח לנעשה במגזר הערבי יידרש ממנו. הוא יהיה חייב לממש החלטות ארגוניות בהתייחס לעבודות מטה שכבר בוצעו, דוגמת הקמת מוקד 100 מרכזי. עוד מוטל עליו לבצע גם "שיטוח מחוזות", משמע ביטול דרג מטה המרחבים, בדומה לנעשה במחוזות צפון וחוף. 

גם ברמת השיטור יהיה על אלשיך להתעסק, קרי הוצאת יותר שוטרי מקוף לרחובות וחיזוק השיטור הקהילתי, שמשפיע באופן ישיר על איכות החיים. בד בבד יהיה עליו לבנות יכולות מיוחדות, כמענה לפשיעה החמורה והעתידית, דוגמת פשיעת הסייבר. הוא יצטרך גם להמשיך במלחמת החורמה בפשיעה המאורגנת ובשחיתות השלטונית - ובמובן זה לחזק את יחידת הדגל של המשטרה, להב 433.

"יש תחומים רבים שכל הזמן צריך לגעת בהם, אבל צריך לעשות זאת בשכל", אומר הבכיר במשרד לביטחון הפנים, "הכוונה היא שלא המפכ"ל עצמו רץ לבדו ועושה אותם, אלא הוא מקים לשם כך צוותים, עוקב אחריהם ומאשר את התוכניות עם תחושה שיש לו על מי לסמוך". 

על המפכ"לים הקודמים היה אפשר לסמוך?

"אלשיך לא שונה מאחרים, הוא פשוט מגיע מבחוץ. אין לי ספק שהוא לא ירצה לקנות את ההסבר הפנים־משטרתי, שהיה עד עכשיו, שמפכ"לים הסבירו, גם לציבור, שתחושת הביטחון טובה יותר, שהציבור סומך על המשטרה ומי שיש לו בעיה מתקשר למוקד 100 ולא למוקד אחר. הדברים הם לא ככה. דנינו (המפכ"ל היוצא; א"ס) יכול להתרברב בתקופה הטובה שהיתה לו, אבל אנחנו יודעים שהמצב החמיר מאוד. נכון, יש כמה פרמטרים שבאמת מצביעים על שיפור, אבל בסך הכל התחושה בשטח והניכור כלפי קצינים בכירים רק הלך והתרחב בצורה בלתי רגילה. התחושה של האזרח הפשוט, כשהוא קורא למשטרה, היא שהוא מקבל תשובה לא טובה או מתחכמת או מטומטמת, ורק לעיתים הוא זוכה לתשובה טובה. היום מפקדי תחנות המשטרה מעדיפים לתת שירות בינוני, ולא שירות מצוין, כי הם יודעים שמי שנותן שירות מצוין הופך למלך ליום אחד, ובכשל הראשון הוא יקבל מנה כפולה של ביקורת. זאת הסיבה לנטייה לבינוניות - ואת הדבר הזה צריך לעקור מהשורש".

מה תקרין דמות של איש שב"כ על השטח?

"אין ספק שייתנו לו הרבה כבוד בגלל מקום עבודתו הקודם. אני מקווה שייתנו לו זמן חסד, כדי להראות שהוא מבין במה מדובר ושהוא פועל נכון. מה שברור, לא ייתנו לו יותר מדי זמן אם יבצע שגיאות או יקבל החלטות פזיזות שיתבררו כלא טובות - בין שיהיה זה באשמתו או בגלל מישהו אחר. על זה לא יסלחו לו.

"מה שהוא כן יקבל זה קרדיט, בניגוד לגל הירש, כי הוא הגיע מארגון שמבין מצוין מזה סיגינט, מה הם חקירות ומודיעין ומה זה להתארגן למבצע. אלשיך היה איש שטח, כך שמהבחינה הזאת לא צריך להיות מודאגים. הדבר שכן צריך להדאיג הוא אם תהיינה החלטות שייכפו עליו, החלטות ממשלה או של השר, ללא מחשבה, שיובילו לדברים לא טובים. מצב כזה יכול לקרות".

לדוגמה?

"למשל, אם יוחלט שהסמי־אינתיפאדה בירושלים מחייבת פתרון מיידי ויש לשנות מייד את הוראות הפתיחה באש ויתחילו להיות פצועים והרוגים, אז הכל עלול להידרדר. מפכ"ל צריך להסתכל על כל התמונה ולא רק אם הצלחנו לעצור זורק אבנים או בקבוק תבערה".

 

הכבוד והשר

יחסי המפכ"ל המיועד עם הממשלה, ובעיקר עם השר הממונה עליו ארדן, יהיו קריטיים לתחילת דרכו המתוכננת. הבכיר במשרד לביטחון הפנים אומר: "אני מקווה שאלשיך יהיה מספיק חזק ורציני לעמוד על חובותיו כמפכ"ל, על פי החוק, ולא להתרפס בפני השר. יהיה עליו להתמקד בטובת מדינת ישראל ולא בכך שהשר הוא זה שמינה אותו, ולכן עליו לעשות מה שהשר יבקש".

ההיסטוריה מלמדת שיחסי מפכ"ל־שר עולים על שרטון.

"הם בדרך כלל עולים על שרטון מהר מאוד, ולכן אני מניח שבאיזשהו שלב זה יקרה גם הפעם, אלא אם כן שניהם, ארדן ואלשיך, ינהגו בחוכמה ולא יגיעו לפינות".

על מה בדרך כלל פורצות המריבות?

"זה יכול להיות על כל דבר. לדוגמה בהיבט המבצעי, המפכ"ל יכול להגיד לשר: 'אל תגיד לי מה לעשות. אל תגיד לי אם לשלוח יותר שוטרים לירושלים או פחות. תגיד לי שאתה רוצה שקט, ואני אחליט איך אני עושה את זה כמפכ"ל'. דוגמה מהתקופה של דנינו, מול השר הקודם יצחק אהרונוביץ', היא ויכוח סביב הקמת יחידה לפעילות נגד תג מחיר. דנינו כעס על אהרונוביץ' שכפה עליו 80 תקנים להקמת היחידה הזו. דנינו בכלל רצה שהשב"כ יטפל בזה, והוויכוח הזה לא נגמר עד יומם האחרון בתפקיד".

אז ויכוחים תמיד יהיו?

"תמיד, אבל הוויכוחים יהיו ברמה המקצועית. הבעיה תתחיל כשזה יגיע לפוליטיקה". 

תסביר.

"למשל, אני מדבר על קידום קצין כזה או אחר. התערבות של שר יכולה להיות גם בדברים שאסור לו להתערב. מצב כזה נמצא כל הזמן ברמת החשד. באהרונוביץ' חשדו שהוא מונע או מקדם חקירות של ישראל ביתנו לפי הצרכים שלו. נגיד שעכשיו תיפתח חקירה רצינית וסמויה בליכוד, ושר שרואה את זה כמשהו שמפלגתו עלולה ליפול בגללו, יכול להתחיל להפעיל את המשטרה במדיניות כלשהי ולגרום לכך שהחקירה תיפגע - שיהיו בה פחות חוקרים או כאלה ברמה נמוכה".

אז לסיכום, למה נייחל?

"צריך לקוות שהמפכ"ל החדש יהיה מספיק ערני כדי להבין את הדברים האלה ולעמוד על האחריות שלו, ועל הממלכתיות שהתפקיד הזה מחייב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו