סליחה מראש

סליחה מהילדים

אז ככה, ילדים: באמת שהתכוונו לבלות איתכם יותר זמן השנה, כי הבנו שאתם הדבר הכי חשוב בחיים שלנו. אבל תשמעו קטע - מסתבר שגם גג מעל הראש שלכם הוא דבר די חשוב, וכדי לשלם עליו עדיף לא לריב עם הבוס, שביקש שנישאר בעבודה עד מאוחר כדי לסיים את המצגת היום, ומחר, ועד הפנסיה. אנחנו מבטיחים שנתנצל בפניכם אישית ביום שבו נחזור הביתה כשאתם עוד ערים, ובכל מקרה - מקווים שהשעות הנוספות של השנה הבאה יוכלו לממן את השעות הנוספות אצל הפסיכולוג כשתגדלו.

סליחה מבני הזוג

זוגיות, כמאמר הקלישאה, היא עבודה קשה. לעומת זאת, להתפגר כל ערב מול הכדורגל בטלוויזיה בזמן שהאישה צופה בסידרה בחדר השינה זו עבודה די קלה, ואם מדובר בכדורגל ספרדי - גם די מהנה. אז נכון שתיכננו להשקיע יותר בזוגיות בשנה הבאה, אבל בשביל זה יש את השנה שאחריה. כי הרי זוגיות היא עבודה, ומאז החתונה לכולנו יש קביעות.

סליחה מהחפצים

סליחה ממכונת הקפה שלא ננקה, מהארון שלא נסדר, מהמחשב שלא נעדכן, מהאוטו שלא ניקח בזמן לטיפול, בקיצור - מכל החפצים שאנחנו אמורים לתחזק, וגם השנה נביא אותם למצב שהם יהיו ממש כמונו: על סף קריסה. עם כל הכבוד, אנחנו לא נקיים רבע מההבטחות שלנו ליצורים חיים, נראה לכם שיש לנו פנאי לקטגוריה "דומם"?!

סליחה מהמפגינים

אנחנו יודעים שהמאבק שלכם להצלת בעלי חיים/הוספת מטפלות בגנים/הגדלת קיצבה לזקנים/קיצור קיבה לשמנים הוא נכון, צודק וראוי מאין כמותו. אנחנו גם יודעים שכשישבנו מול החדשות בשנה שעברה וראינו אתכם בהפגנה, הבטחנו לעצמנו שבשנה הבאה גם אנחנו נהיה כאלה - אקטיביסטים, לוחמניים, אנשים שיוצאים מהבית להילחם על מה שחשוב להם.

אבל, כידוע, העולם שייך לצעירים, והפגנות שייכות לאחרים. ובכלל, למה לכל הרוחות אתם מתעקשים לקיים הפגנות בערב, ולא בצהריים על חשבון יום העבודה? כן! הפגנות רק במהלך היום! זה עיקרון שאני אצא להפגין למענו כשיהיה לי זמן.

סליחה מהמדריך בחדר הכושר

סליחה מראש, אדוני המאמן (מאמן? כולה בחור שעובר בין המתאמנים ובאופן רנדומלי אומר: "אחי, אתה הורס לך את הגב"). זה נכון שקבענו אימון ליום ראשון ב־6 בבוקר לפני העבודה, אבל אני כבר אומר לך שאני לא אתעורר לפני 07:30. הרי מה שחשוב הוא לשמור על נפש בריאה בגוף בריא, ונפשי רוצה לישון.

חוץ מזה, מה עם המכות שאני אוריד השנה על השעון המעורר עד שהוא ישתתק ואז אוכל להבריז מעוד אימון? זה בטח נחשב כמו חצי אימון קיקבוקסינג, לא?

סליחה מהצמחונים/טבעונים

תראו, אנחנו יודעים שאתם צודקים. ברור לכולנו ששום פרה בהיסטוריה לא התדפקה מרצונה על דלתות זוגלובק ושאלה אם צריכים מתנדבים לקסם המגניב הזה, שבסופו היא הופכת להמבורגר. אבל השילוב הזה בין חוסר האופי שלנו לחוסר הטעם של טופו מכניע אותנו כל מנגל מחדש.

אז אולי בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות, בינתיים נמשיך לספור כמה פרגיות אכלנו עד שיצאו הסטייקים. אפסים שבעים שכמונו.

סליחה מהנהגים האחרים

נכון שהבטחנו להיות השנה יותר רגועים על ההגה, ונכון שאריק איינשטיין אמר "סע לאט, לא יתחילו בלעדינו". אבל מצד שני, הוא אריק איינשטיין, ברור שלא יתחילו בלעדיו. אנחנו, לעומת זאת, מאחרים לפגישה שתתחיל בעוד רבע שעה בדיוק, ואם לא נהיה שם - הבוס יגלה שהוא יכול להסתדר בלעדינו. אז יאללה, אדוני הקשיש שמלפנים, תן גז! גז! זו הדוושה מימין! איפה זה צד ימין? זה בדיוק הצד שאני עוקף אותך ממנו.

סליחה מהשקופים

אתם יודעים על מי אנחנו מדברים. המוכרת בסופר שאמרנו לה "לא תודה" עוד לפני שהיא סיימה להציע לנו את המבצע הראשון מתוך השלושים שמכריחים אותה להציע לכל לקוח, הבחור בטלפון שלא ענינו לסקר שלו כי הוא התקשר בזמן לא נוח (בדיוק כשהיינו בעיצומה של בהייה בקיר), האיש שמניח בובות על השולחן בבית הקפה ולא נתנו לו כסף קטן כי היינו עסוקים בלעשות את עצמנו עסוקים כדי לא לתת לו כסף קטן, ובקיצור - כל האנשים שנמצאים בחיים שלנו תמיד, אבל אנחנו רואים אותם רק כשנוח לנו. סליחה, מקווים שנראה אתכם בשנה הבאה.

סליחה מעצמנו

אז אמרנו שהשנה נקרא יותר ספרים, נפגוש חברים, נלמד ספרדית, נטפח גינה, ובכלל, נשקיע יותר בעצמנו. מה לעשות שביום ראשון לקטנה היה חום, בשני היה צריך להכניס את האוטו למוסך, ובשלישי הבייביסיטר הבריזה? (יכול להיות שזה קשור לעובדה שלא הזמנו אותה, אבל זו לא הנקודה כרגע). בכל מקרה, אנחנו מבקשים סליחה מעצמנו על הזלזול ומבטיחים להשתנות, ומוסיפים מראש עוד סליחה על ההבטחה הזו, כי אין שום סיכוי שזה יקרה. מזל שאנחנו תמיד סולחים לנו.

סליחה אישית

כמו שנוהגים לומר אנשים שעומדים להגיד משהו כללי - נסיים בנימה אישית: קוראים יקרים, אני מניח שבמהלך השנה הבאה, בדיוק כמו בזו שחלפה, אני אכתוב מדי פעם דברים שיעצבנו אתכם. אני מתנצל מראש, ורק תדעו שלא התכוונתי. חוץ מזה, אני מזכיר לכם שאם לא אהבתם, אתם תמיד יכולים לעבור לדף הבא. כן, אני יודע שזה העמוד האחרון. סליחה.

nusshayom@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו