פאמלה גלר היא בלוגרית יהודייה־אמריקנית שאני אוהב לקרוא. לא אחת היא שמה לב לפרטים שאני לא שם לב אליהם. כך היה גם השבוע. גלר עברה על הצילומים מגלי ההגירה, ושמה לב לכך שכמעט כל הפליטים הם גברים צעירים. אם אלה פליטים של מלחמה, היא שאלה, לאן נעלמו הנשים? ואיפה המבוגרים יותר?
אירופה משתנה מול עינינו. מכל רחבי היבשת מגיעות כתבות שמציפות את הרשת על החוליות המסתובבות ברחובות הערים הגדולות של אירופה, ה"שריעה פטרול", אשר מנסות לאכוף את חוקי האיסלאם: למנוע שתיית משקאות אלכוהוליים ולבוש שלא עובר את הסטנדרטים של "משמרות הצניעות". תרבות החופש האירופית הולכת ונדחקת. ראיתי בימים האחרונים אין ספור כתבות כאלה, מבריטניה ומגרמניה ומצרפת ומבלגיה ומהולנד. מכל רחבי אירופה.
זו תופעה שכבר התרחשה בהיסטוריה - תרבות אחת מפנה את המקום לתרבות אחרת. בהחלט ייתכן שתרבות הפתיחות האירופית מסיימת את תפקידה ההיסטורי. מי יודע, יכול להיות שאירופאים יצטרכו בעתיד לנסוע לתל אביב כדי לראות פאבים ולהיזכר איך הם חיו פעם, ואולי גם תל אביב תיפול לידי ה"שריעה פטרול" שיצמחו אצלנו.
ואולי צודקת אותה שמאלנית שהטיחה בי שהישראלים מפיצים בעולם איסלאמופוביה. זה היה אחרי ששלחתי לה לינק לכתבה על ה"שריעה פטרול" באחת מבירות אירופה, סיורים שמטרידים בחורות שמסתובבות בפנים גלויות, ונוסף על כל הצרות גם מרשות לעצמן לשתות משקה חריף יותר מקולה - ודורשים מהן להתלבש כמו בסעודיה.
שלחתי לה את הלינק במסגרת דיון בשאלה אם החששות של האירופאים מאובדן החופש שלהם מוצדקים. היא טענה שאנחנו, הישראלים, אשמים בחששות של האירופאים מפני שדידת החופש שלהם; שאנחנו, מתוך אינטרס ישראלי לגייס את תמיכתם של האירופאים, מעודדים את הפחד מעליית האיסלאם. אבל, כאשר באזורים מסוימים בלונדון מדווחים כתבים שאדם לא יכול לשבת עם בקבוק בירה ביד בפארק בלי שצעירים מוסלמים יאיימו עליו, קשה לטעון שגם זו עבודה ישראלית.
חוץ מזה, האם הישראלים שלחו את הפליטים המוסלמים לאירופה? האם אנחנו מנענו מהם להגיע למקומות עשירים בהרבה ופשוטים להגעה בשל קרבתם הגיאוגרפית, והנשלטים על ידי התרבות האיסלאמית? הרי דובאי עשירה יותר מגרמניה ומאוסטריה, וכך גם סעודיה. אבל שום פליט לא מוכן אפילו לשמוע על האפשרות הזאת. התרבות המערבית מושכת יותר מאשר סעודיה, שבה השפה והתרבות מוכרות להם.
וכאמור הם רק גברים צעירים, בלי נשים - הם לא באים במסגרת הגירה, איבחנה פאמלה גלר. זו היג'רה. לא בריחה מהמציאות הנוראה של חורבן דמשק וחאלב, אלא מסע לאיסלומה של אירופה.
בכתבה מאחד האיים ביוון נראה אדם מנסה להגן על ביתו מפני נחשול של צעירים אלימים, שדוהרים ברחוב בצרחות בערבית ומשמידים כל מה שעומד בדרכם. הוא נראה אומלל כשהוא קרא לעברם: "זהו רכוש פרטי, כבדו אותו". אישה צעירה בכתה מול המצלמה שילדיה אינם יכולים לצאת מהבית וללכת לבית הספר בגלל אותם צעירים מוסלמים.
האיים הללו היו סמל החופש של העולם המערבי שהכרנו. היו סרטים שתיארו מה קורה בחופשה באי יווני. תרבות שלמה. האם אנחנו האחרונים שראו את הפריחה של תרבות החופש של המערב? האם ילדינו ונכדינו יידעו שפעם היה דבר כזה רק מהסיפורים שלנו?
יש כבר מי שמנתחים את מה שקורה כשאיפת האיסלאם לחזור למקומות שפעם נשלטו על ידו. ואולי בשווייץ צדקו כשאסרו להקים בתחומה מסגדים - כתבות מכמה ערים בבריטניה נושאות בשורה עצובה למה שקורה בשכונות שבהן הוקמו מסגדים. החיים שם כבר לא מה שהיו וה"שריעה פטרול" מסבירים לתושבים שמחזיקים בבקבוקים וטוענים ש"זו בריטניה ויש לנו חופש", ש"זהו אזור מוסלמי ואתם צריכים לנהוג בהתאם". בריטניה כבר לא מה שהיתה ומנהיג מוסלמי קורא בהפגנה, בלונדון, שהאיסלאם עומד להיות הרוב בעיר הבירה וארמון בקינגהאם יהפוך למסגד והמלכה מוזמנת לצאת ממנו בלי פגע. אם בעבר העמדה הרשמית הבריטית היתה שהמהגרים ייטמעו בה תרבותית, היום כבר אין הצהרות כאלה, כי מי שישמיע אותן ייראה מנותק מהמציאות.
באחת הערים בגרמניה הודיעה המשטרה כי היא תמנע את סיורי "משטרת השריעה", שכמובן נמשכים כרגיל. המשטרות באירופה לא מסוגלות להתמודד עם התופעה.
כך שמי שמזלזל בפחדים של אירופאים רבים לאבד את אורח החיים שלהם, עושה להם עוול. זו לא איסלאמופוביה. זהו פחד מציאותי. בריסל, בירת האיחוד האירופי, עומדת, ככה מדווחים שם, להיות עיר בעלת רוב מוסלמי. גם מארסיי בצרפת. הם רואים את גלי המהגרים ואת "משטרות השריעה" ומתמלאים פחד ממשי, לא תיאורטי.
ייתכן שיתעורר גל נגדי של האירופאים שלא יוותרו על החירות ויעמדו מול איומי ה"שריעה פטרול", ומצד שני, ייתכן שאנחנו האחרונים שראו את אירופה החופשית. כאשר תסתיים השנה שעכשיו מתחילה, נדע את התשובה. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו