שיר אהבה לירושלים בן אלפיים שנה שנמצא בין מגילות קומראן במדבר יהודה, ייכנס לתוכניות הלימודים ויופץ לבתי הספר לקראת יום העצמאות ויום ירושלים הנחגגים בחודש הקרוב. שיר האהבה הכתוב בשיטת אקרוסטיכון (על פי סדר האלף בית) כולל שורה הדומה באופן מפתיע לשורה מההמנון הלאומי "התקווה". בשיר העתיק נכתב "לא תאבד תקוותך ציון ולא תשכח תוחלתך", ואילו בהמנון - "עוד לא אבדה תקוותנו, ארץ ציון וירושלים". "לקראת שנת השפה העברית החלטנו לפרסם את השיר כפוסטר לכל מערכת החינוך", אמר יו"ר המזכירות הפדגוגית, צבי צמרת. "בפוסטר יש צילום מקורי של הקטע מקומראן ואת מילות השיר כולו בכתב של ימינו. כל תלמיד שיעמוד מול הפוסטר יוכל לקרוא במקביל את המגילה ואת הכתב בימינו. זה גם מבליט את אחד ההישגים העצומים של הציונות - תחיית השפה העברית - אפילו היוונים של היום לא יכולים לקרוא את השפה היוונית של לפני אלפיים שנה וכך גם רוב עמי העולם", הוסיף. צמרת לא מסתיר את ההקשר הפוליטי של השיר: "זה בהחלט משתלב בחיזוק הקשר עם ירושלים. יש כאן קשר מוכח. אני רק מזכיר כמה פעמים ירושלים מופיעה בקוראן - אפילו לא פעם אחת". ד"ר יונתן בן דב מרשות העתיקות מסביר: "מדובר בשיר שנמצא במגילת מזמורים במדבר יהודה. הרוב הגדול במגילות הוא מזמורים מהתנ"ך אבל יש שם כמה מזמורים שלא נמצאים בתנ"ך, וזה אחד מהם. השיר נמצא עם המגילות אבל פורסם לציבור רק השבוע. "קשה להצביע על זהות הכותב או על הקבוצה שאליה השתייך. יש כאן עברית מקראית מאוחרת, מישהו שכותב אחרי תקופת המקרא ומנסה לחקות את שפת המקרא ואת הסטנדרטים של הכתיבה בתקופה ההיא. זה מתאים מאוד לתלמידים כי זה טקסט ששכב באדמה כל כך הרבה שנים והוא מציג לנו עברית כל כך רעננה של סופר יצירתי ומעניין שאהב את ציון", סיכם ד"ר בן דב. א-ז-כ--יר-ך? ל-ב-ר-כ-ה צ-י-ו-ן ב?-כ-ל מ-[א-]ד-י א-נ-י א-ה-ב-ת?-יך? ב?-רו-ך? ל-עו-ל-מ-ים ז-כ-ר-ך- ג?-דו-ל-ה ת?-ק-ו-ת-ך-, צ-י-ו-ן, ו-ש-לו-ם ו-תו-ח-ל-ת י-שו-ע-ת-ך? ל-בו-א ד-ו-ר ו-דו-ר י-דו-רו ב?-ך- ה-מ?-ת-א-ו?-ים ל-יו-ם י-ש-ע-ך? ו-י-ש?-יש-ו? ב?-רו-ב כ--בו-ד-ך- ו-דו-רו-ת ח-ס-יד-ים ת?-פ-א-ר-ת?-ך- ז-יז כ--בו-ד-ך? י-ינ-קו? ו-ב-ר-חו-בו-ת ת?-פ-א-ר-ת?-ך? י-ע-כ--סו- ח-ס-ד-י נ-ב-יא-יך? ת?-ז-כ-ו-ר-י ב?-מ-ע-ש?-י ח-ס-יד-י-ך? ת?-ת-פ?-א-ר-י ט-ה-ר ח-מ-ס מ-ג?-ו-ך? ש-ק-ר ו-ע-ו-ל נ-כ-ר-תו? מ-מ?-ך- י-ג-ילו? ב?-נ-י-ך? ב?-ק-ר-ב?-ך? ו-יד-יד-י-ך? א-ל-י-ך? נ-ל-וו- כ-מ?-ה ק-וו? ל-ישו-ע-ת-ך? י-ת-א-ב?-לו? ע-ל-י-ך? ת?-מ-יד לו-א ת?-[א]וב-ד ת?-ק-ו-ת-ך-, צ-י-ו-ן, ו-לו-א ת?-ש?-כ-ח ת-ו-ח-ל-ת?-ך- מ-י ז-ה א-ב?-ד צ-ד-ק או? מ-י ז-ה מ-ל?-ט ב?-ע-ו?-לו?- נ-ב-ח-ן א-ד-ם כ--ד-ר-כ-ו? א-יש כ--מ-ע-ש?-יו י-ש-ת?-ל?-ם ס-ב-יב נ-כ-ר-תו? צ-ר-י-ך-, צ-י-ו-ן, ו-י-ת-פ?-ז?-רו? כ--ל מ-ש?-נ-א-יך?- ע-ר-ב-ה ב?-א-ף ת?-ש-ב?-ח-ת?-ך-, צ-י-ו-ן, מ-ע-ל?-ה ל-כ-ל ת-ב-ל פ?-ע-מ-ים ר-ב-ו-ת א-ז-כ--יר-ך? ל-ב-ר-כ-ה ב?-כו-ל ל-ב-ב-י א-ב-ר-כ-ך- צ-ד-ק עו-ל-מ-ים ת?-ש?-יג-י ב?-ר-כו-ת נ-כ-ב?-ד-ים ת?-ק-ב?-ל-י ק-ח-י ח-זו-ן דו-ב?-ר ע-ל-י-ך ו-ח-ל-מו-ת נ-ב-יא-ים ת?-ת-ב?-ע-ך- רו-מ-י ו-ר-ח-ב-י, צ-י-ו-ן, ש-ב?-ח-י ע-ל-יו-ן פ-ו-ד-ך- ת?-ש?-מ-ח נ-פ-ש-י ב?-כ-בו-ד-ך-
* * *
