החלטת הכנסת שיקפה את הלך הרוח בעם

הישראלי הממוצע, וגם רוב השאר, לא קראו מן הסתם את המתווה, וגם לא התעניינו בו מעבר למה שסיפרו הכותרות. אבל כשנושא כלכלי כבד משקל נמצא על הפרק, די להם להכיר את הנפשות הפועלות כדי לדעת במי לצדד

צילום: אורן בן חקון // נתניהו לאחר הניצחון בהצבעה במליאה ,
צילום: אורן בן חקון // נתניהו לאחר הניצחון בהצבעה במליאה

בכל פעם זה קורה להם מחדש. פרשנים, שדרנים בכירים ואף עיתונים שלמים מנסים להכתיב סדר יום במאסיביות, לעיתים גם באגרסיביות, משכנעים את ראשי האופוזיציה שגלי ההדף שהם מייצרים עבורם יעמידו אותם בצד הנכון, יחד עם אלה שיעמדו בסופו של דבר על פודיום המנצחים. אבל הציבור, שבע קמפיינים ועייף מעודף ספינים, מסרב לבלוע וממאן ליישר קו. זה קרה בבחירות האחרונות. זה קרה גם אתמול במתווה הגז. לא הציבור הצביע, אולם החלטת הכנסת לאשר את המתווה משקפת נאמנה את הלכי רוח העם. הישראלי הממוצע, וגם רוב השאר, לא קראו מן הסתם את המתווה, וגם לא התעניינו בו מעבר למה שסיפרו הכותרות. אבל כשנושא כלכלי כבד משקל נמצא על הפרק, די להם להכיר את הנפשות הפועלות כדי לדעת במי לצדד. כשעל כף המאזניים "דה מרקר", שלי יחימוביץ' ודב חנין ועל הכף השנייה בנימין נתניהו, הבחירה מבחינתם ברורה.

ערוץ הכנסת

עד ערב ההצבעה עוד קבעו הכותרות כי אין רוב למתווה הגז. אותם אלה שגינו את דברי נתניהו ביום הבחירות על הערבים הנוהרים לקלפיות, ניסו ליצור דה־לגיטימציה לאישור המתווה באמצעות אותם נציגי ציבור ערבים בדיוק. אישור המתווה ברוב גדול משהעריכו במליאת הכנסת אמור לשים סוף לאמירות החלולות, כאילו המתווה הוא אינטרס אישי ובלעדי של נתניהו. מאתמול מדובר למעשה במתווה של כנסת ישראל, כאשר קואליציה וחלקים מהאופוזיציה חברו יחד כדי להעבירו. אבל סביר להניח שתחושת הצדק האינסופית, והידיעה הברורה מבחינתם שהאמת נמצאת בכיסם, לא יאפשרו להם להרפות ויביאו אותם להמשיך לחרף נפשם כנגד המתווה האיום.

בישראל התפתחו בשנים האחרונות שתי מערכות שלטוניות מקבילות: נבחרי הציבור, כלומר הממשלה והכנסת, ומולם הפקידים והמשפטנים - אלה שמעולם לא נבחרו, אולם בסיפוח זוחל הופכים לשליטים האמיתיים. על פיהם יישק דבר. כי מה זה כבר עשרות חברי כנסת שהחליטו לאמץ מתווה כלכלי חיוני, לעומת ממונה על ההגבלים אחד שהעניין לא נראה לו? נקודת האור היחידה אתמול של האופוזיציה - על כך שהמתווה אושר אולם לא ייכנס עדיין לתוקף מאחר שחסרה החתימה שתעקוף את הממונה - הגניבה אולי חיוך על כמה פרצופים במשכן, אולם מדובר בחיוך מר. גם הם יודעים שאם יגיעו הם להגה ההנהגה, יעמדו גם הם כנועים וחסרי אונים מול שלטון הפקידים רב העוצמה, ברעה החולה שזה בדיוק הזמן לטפל בה.

*   *   *

המתווה אושר, המכשול נותר

ברוב של 59 מול 51 קיבל מתווה הגז אור ירוק מהכנסת • הבעיה: השר דרעי עדיין מסרב לחתום על המתווה לבדו, ובכנסת אין רוב להעברת סמכותו לממשלה • רה"מ: "יום גדול לישראל; יש עוד מכשול, אבל כשאני רוצה משהו, אני משיג אותו" • ח"כ גלאון: המתווה כובל את המשק

ברוב של 59 תומכים מול 51 מתנגדים אישרה אתמול מליאת הכנסת את מתווה הגז שגיבשו רה"מ בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ. המתווה אושר בזכות ארבעה ח"כים של ישראל ביתנו שהצביעו בעדו - סופה לנדבר, עודד פורר, חמד עמר ורוברט אילטוב. אלא שלמרות השגת האישור בכנסת, למתווה עדיין אין תוקף, כל עוד אין עליו חתימה של הממונה על ההגבלים העסקיים או של שר הכלכלה אריה דרעי.

דרעי מתנגד לחתום לבדו על העיסקה, כפי שמאפשר לו סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ודורש שהממשלה כולה תאשר אותה. אלא שלשם כך גם נדרש אישור הכנסת, ואתמול כבר בשעות הבוקר היה ברור שרוב כזה לא יהיה בגלל היעדר גיבוי מצד ישראל ביתנו למהלך, וההצעה אפילו לא הועלתה. זאת הפעם השנייה שהממשלה נכשלת בהעברת סמכויות דרעי לממשלה כולה: הפעם הראשונה היתה לפני כעשרה שבועות.

צילום: אורן בן חקון

לפי ההערכות, הממשלה נדרשת לאשר המתווה עד 30 בספטמבר כדי שיהיה אפשר להוציאו לפועל עד פברואר 2016, וזאת בהנחה שתהיינה עתירות לבג"ץ בעניין. המשמעות: נתניהו יידרש לקבל את אישור הכנסת בין ראש השנה לחג הסוכות.

אבל לפחות את הניצחון בהצבעה אתמול רה"מ בהחלט יכול היה לחגוג. הוא כינס מסיבת עיתונאים ואמר בה: "זה יום גדול למדינת ישראל. יש עוד מכשול אחד, אבל כשאני רוצה להשיג משהו אני משיג אותו. אני רוצה את זה לאזרחי ישראל, להורדת יוקר המחיה, לביטחון אנרגטי. הדבר הזה יושג, אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד ומסלקים מכשול אחר מכשול. יהיה גז לישראל".

נתניהו אמר עוד: "אמרו לנו בהתחלה, 'לא רואים את המתווה'. אז פתחנו את המתווה. אמרו לנו לשפר אותו - שיפרנו. אמרו לנו להביא לממשלה - הבאנו ואישרנו. אמרו לנו להביא לכנסת - הבאנו לכנסת ואישרנו ברוב קולות. עכשיו נותר מכשול אחד, ואנחנו נתגבר עליו". לשאלה אם ילחץ על דרעי לחתום על 52, אמר נתניהו: "אריה דרעי הוא שותף וביחד נעשה את זה. זה הדבר הנכון לעשות".

דרעי: כל השרים יחליטו

השר דרעי עצמו בירך על האישור והסביר את התנגדותו לחתום. "אמרתי כבר מתחילת הדרך: מעולם לא הפעילו את סעיף 52", אמר, "נכון שהמחוקק נתן לי את הסמכות, אבל אני לא חשבתי, וגם היום אני לא חושב, שמן הראוי ששר אחד ייקח את זה על עצמו. זה דבר תקדימי ולכן ביקשתי שהממשלה תיקח על עצמה את הסמכות, שכל הממשלה תחליט ביחד. היום העברנו את מתווה הגז, ואני מאמין שבעוד זמן קצר נמצא גם רוב בכנסת כדי לקחת את הסמכויות האלו".

"מצאנו אוצר בבטן הים וצריך להוציא אותו", אמר השר שטייניץ במליאה, "כל פתיחה של המתווה תביא לעיכובים של חודשים או שנים, ומי שיפסיד מזה הם אזרחי ישראל. חברות האנרגיה, הבנקים והמשקיעים בכל העולם מתבוננים היום בכנסת ישראל. לאחר המון תהפוכות ושינויים ותקלות וחזרות והצעות ונסיגות - מצפים היום לראות את כנסת ישראל תומכת במתווה הגז, לאחר שנים של עיכובים".

מסיעת הליכוד נמסר: "על אף הקטרוגים והספינים - הקואליציה הוכיחה שוב איתנות לטובת קידום מדיניות למען עתיד כלכלי טוב יותר. קואליציה צרה הצליחה להעביר את מתווה הגז ברוב גדול". מנגד, מהמחנה הציוני נמסר: "לאחר שנתיב דרעי לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים לא צלח, נתניהו התנהל כמו אחרון העבריינים וניסה לסחוט באיומים את חברי הקואליציה והאופוזיציה כדי לעקוף גם את שר הכלכלה". יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, אמר: "אף אזרח בישראל לא מאמין שביבי עובד בשבילו. מתווה הגז שהצעת אינו מתווה הגז ההוגן וההגון לאזרחי ישראל".

השותפויות בירכו

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה: "מתווה הגז הוא מתווה גרוע, שכובל את המשק למונופול אימתני. לא פלא שראש הממשלה עשה הכל כדי להעביר אותו בלי דיון ציבורי ראוי ולעקוף את מי שאחראי לתחרות במשק - הממונה על ההגבלים העסקיים".

משותפויות הגז דלק קידוחים ואבנר נמסר: "הכנסת אמרה היום 'כן' לקידום משק הגז הטבעי בישראל. כעת נפתחה הדרך לביצוע השקעות העתק הנדרשות לפיתוח מאגר לוויתן ולהרחבת פרויקט תמר, באופן שיבטיח לישראל עצמאות אנרגטית מוחלטת וניצול של חלון ההזדמנות הגיאו־פוליטי לייצוא גז למדינות השכנות". מנובל אנרג'י נמסר: "אנחנו קוראים לממשלת ישראל ליישם את המתווה במהירות האפשרית כדי שנוכל להתקדם עם פיתוח לוויתן והרחבת תמר. לאחר אישורו הסופי של המתווה נוכל לקדם ולהביא לידי סגירה את חוזי הייצוא הנדרשים, לבנות מחדש את צוותי העבודה של הפרויקט, לסגור את חוזי הביצוע הנדרשים עם ספקים, כולל ספקים מקומיים, ולגייס את המימון החיצוני הנדרש. כל אלו יוכלו להביא להחלטת השקעה סופית בפרויקט לוויתן".

זאב קליין, חזי שטרנליכט, מתי טוכפלד ושלמה צזנהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר