תקציב המדינה אושר בקריאה ראשונה

אושר בקריאה ראשונה תקציב 2016-2015: בתום דיון מרתוני שנמשך שבע שעות ברציפות, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את חוק התקציב. החוק יועבר עתה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

57 ח"כים מהקואליציה תמכו בתקציב, מול 53 שהתנגדו.

יו"ר ש"ס אריה דרעי לא נכח בהצבעה, אך הורה לחברי ש"ס לתמוך בתקציב. בכך נמנעה דרמה של הרגע האחרון, סביב מה שהגדירו חברי המפלגה כהפרת הבטחה של כחלון למע"מ אפס על חשמל, מים ותחבורה ציבורית לשכבות החלשות. בעקבות הדברים זימן דרעי ישיבת סיעה במשרד הכלכלה זמן קצר לפני ההצבעה. לדברי בכיר בש"ס, דרעי הבהיר כי אם נושא מע"מ אפס לא יסוכם עד הקריאה השנייה והשלישית, סיעת ש"ס לא תתמוך בתקציב.

"שינינו סדר עדיפויות"

בדיון הממושך, במהלך ישיבת פגרה מיוחדת, עלו לדוכן בזה אחר זה חברי הכנסת והשרים. שר האוצר משה כחלון הפתיע כשאמר כי "הכנסות המדינה טובות". בדבריו פירט את הרפורמות החברתיות שאמורות לבוא לידי ביטוי בתקציב החדש.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"לעם ישראל מגיע שינוי", אמר כחלון מעל דוכן הכנסת, "כמה שנים לא ראיתם תקציב שלא מכביד בכלום, שמרחיב בחינוך, בבריאות וברווחה? בחזון שלי אנחנו לא נצמצם את הפערים רק באמצעות כבישים ורכבות. אנחנו נצמצם את הפערים באמצעות השקעה בשוויון הזדמנויות". כחלון קרא לחברי הכנסת לא להיכנע ללחצים של שתדלנים, שמטרתם לפגוע ברפורמות המוצעות. "אני מבקש שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות: האם בהצבעה שלי אני משרת רבים או מעטים? האם אני מחזק את אלו שנזקקים לחיזוק או מחליש את החלשים ממילא?" אמר שר האוצר. כן הבטיח כי התקציב הוא נקודת התחלה לשינוי משמעותי יותר. "צריך לתת עוד לקשישים, עוד לחיילים ועוד לילדים, ואני אומר לכם - לא נעצור כאן. לא הכל ניתן לעשות בשלושה חודשים ובתקציב אחד, אבל חשוב שנתחיל".

מנגד, ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, כינה את התקציב "מכירת חיסול". הוא פנה אל ראש הממשלה ואל שר האוצר ואמר: "מכרתם את כולנו להתנחלויות ולקבוצות לחץ קיצוניות".

תקציב בגודל שיא

התקציב שאושר הוא הגדול בתולדות המדינה ועומד על 424.8 מיליארד שקלים. סעיף ההוצאה הכבד ביותר ב־2016 הוא להחזר חובות ותשלומי ריבית: כ־103 מיליארד שקלים, ואחריו - סעיף תקציב הביטחון, שעומד כרגע על 56.1 מיליארד שקלים. לחינוך הוקצו 48.5 מיליארד שקלים, ולבריאות 29.2 מיליארד שקלים. חוק ההסדרים כולל, בין השאר, רפורמות בייבוא מזון, בפנסיה ובחיסכון, בחשמל ובגז.

המע"מ יופחת?

בתוך כך, אתמול נודע כי שר האוצר משה כחלון שוקל הפחתת המע"מ באחוז ל־17%. במקביל שוקל השר להוריד גם את מס החברות מ־26.5% ל־25%. רה"מ בנימין נתניהו, שככל הנראה למד על היוזמה מהתקשורת, זימן ללשכתו את השר כחלון לדיון בתוכנית בהשתתפות ראשי האוצר. על פי הדיווחים, במהלך היממה האחרונה נפגשו השניים שלוש פעמים. לדברי משתתפים בפגישה, הזהיר רה"מ את השר כי הורדת מסים עלולה לפגוע בצמיחה. "להעלות מסים במקרה של טעות, הרבה יותר קשה", אמר נתניהו.

"ההכנסות שלנו הן טובות כמה חודשים ברציפות, יש עודפים של מיליארדי שקלים. תפיסת עולמי אומרת שאם הציבור שילם יותר, נחזיר לו", אמר אתמול השר כחלון. מנגד, כלכלנים מתריעים כי ההכנסות הן מעסקאות חד־פעמיות, וכי להפחתת המע"מ השלכות בדמות אובדן של 5 מיליארד שקלים לקופת המדינה. התוצאה עלולה להביא להגדלת הגירעון וכפועל יוצא להורדת דירוג האשראי של ישראל, העומד כיום על A+.

מי שכן בירך על המהלך הוא יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, שאמר כי "הפחתות אלו משדרות מסר חיובי ביותר למגזר העסקי בכלל ולמשקיעים המקומיים והזרים בפרט".

בהכנת הידיעה השתתפוחזי שטרנליכט ויהודה שלזינגר