כשתאי המוח מרוקנים בשל עומס חום כבד, זה בדיוק הזמן להתנסות בז'אנרים אלטרנטיביים. סדרות אנימציה למבוגרים הן אפשרות ריאלית לימים שבהם הטמפרטורות מטפסות מעל 35 מעלות, ולאף אחד אין באמת כוח לשקוע בסרטי תעודה, דרמות חופרות או תחקירי עומק (וגם ככה, אין מי שייצר אותם). Adult Swim נכנס לקטגוריה של טלוויזיה כיפית, וקיומו מזכיר שטלוויזיה יכולה וצריכה לפעמים להיות גם בידור טהור, מכשיר לצריכת בדיחות ביזאריות, סיטואציות קומיות סוריאליסטיות, פאן אינפנטילי נטול מסר חינוכי. רחמים עלינו, אוגוסט.
"אורל המוסרי", או בשמה האחר "הצדקן הקטן", היא נקודת מוצא טובה להתחיל בה. דמויות המזכירות יצירות פלסטלינה מככבות בסידרה הקומית המתרחשת במרכז ארה"ב, בעיירה דמיונית שתושביה נוצרים אדוקים, ובראשם עומד הילד אורל. אורל, חובב כנסיות ודרשות, הוא גיבור המנסה רק להיטיב עם הסביבה, ובכל פעם נתקל בקשיים אובייקטיביים המונעים ממנו להיות הנוצרי הטוב שחלם להיות. "אורל המוסרי" משופעת סיטואציות קיצוניות ומופרכות, והיא מבוססת על הומור אבסורד ועל פרודיה. יחד עם זאת, אין בה שום דבר מופרע או אנרכיסטי באמת, והביקורת שהיא משמיעה על החברה הנוצרית השמרנית מוכרת למדי (נסו גם: חברה אטומה, היררכית, גזענית, שוביניסטית ואנטישמית).
"אורל המוסרי" לא נושאת אמירה חריפה ולא מפגינה יצירתיות משולחת רסן, אבל יש לה חן. השכל שלה נחבא בטקסטים. "יש מספיק מאלוהים לכולם, בן", אומר האב לאורל, המתלהב מעוד ביקור בכנסייה. "עירום הוא דבר נורא בן, יש להגיע אליו רק כמוצא אחרון", מזהיר האב את הילד. הרצינות התהומית שבה הדמויות תופסות את עצמן ואת העולם, למול ההתרחשויות הביזאריות והעל טבעיות (מתקפת זומבים, למשל) המתרחשות בסביבה יוצרות פער קומי מצוין, וטקסטים טובים מעמידים אותה כסידרה שקל להתחיל איתה את ההתמכרות לז'אנר. הפרקים הקצרצרים (כ־10 דק') חולפים מהר, ו"אורל" היא מקום בטוח יחסית, לא בוטה או גס מדי, שמתאים גם למי שלא בטווח גילי 18-25 ולא עונה להגדרה המקצועית, סטלן/ית.
לעומתה, "ריק ומורטי" היא כבר חומר לצרכני אנימציה מתקדמים. כאן מדובר בסיפור של שני גיבורים, סב ונכדו, היוצאים מדי פרק להרפתקאות בחלל ובשלל יקומים. ריק הוא מדען מטורף ואלכוהוליסט, המבקש לעיתים להכחיד את האנושות או לבצע מעשי שובבות דומים, ואילו מורטי, נכדו, הוא לוזר־חננה מהזן הבכייני והנוירוטי. ההורים של מורטי הם זוג מהז'ורנלים, אבא אהבל ואמא יפה וסתומה (בתו של המדען הגאון, כמובן), הדוגלים בבינוניות ומקדשים את המיינסטרים. הדמיון לגיבורי "בחזרה לעתיד" מכוון, ולהבדיל מ"אורל המוסרי" כאן האנימציה פרועה על גבול הפסיכדלית, ההומור חתרני, והתוצאה אבסורדית ומשעשעת למדי. "העולם מלא באידיוטים שלא מבינים מה חשוב. הם יחסלו אותנו", טוען ריק ומקדש את ההברזה מביה"ס לטובת מסעות בין־גלקטיים ומפגשים עם מפלצות וחייזרים. "ריק ומורטי" אינה טלוויזיה חדשנית ומנפצת טאבואים, אבל בחלקת האלוהים הקטנה שלה, היא יצירה מוצלחת מאוד, שמצליחה להיות חתרנית, מקורית ומגניבה. עכשיו, בחזרה אלינו, מתי השרוטונים עולים כיתה ומגיעים ל"ארץ נהדרת"?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
