"אנס, שיעבד והשפיל"

"מעשיו של גואל רצון לאורך שנים רבות ב-21 מנשותיו, אותן שיעבד למרותו, מוכרים מהתקופות האפלות ביותר של ההיסטוריה האנושית".

כך נפתח כתב האישום המזעזע, עמוס העבירות הקשות, שהוגש אתמול נגד רצון לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

רשימת העבירות שבהן מואשם רצון היא ארוכה: החזקה בתנאי עבדות, עבירות מין במשפחה, אונס בנסיבות מחמירות, אונס, מעשי סדום, מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, מעשים מגונים בבת משפחה, בעילה אסורה בהסכמה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

עם כניסתו לאולם בית המשפט סירב הנאשם להגיב לשאלות העיתונאים. כמו בישיבות קודמות נכח בנו של רצון, יגאל, באולם והמשיך להחמיא לאביו ולהצהיר כי הוא מאמין בחפותו.

התובעות, עו"ד דליה אברמוף ועו"ד רנית בר-און, מציינות בפתח כתב האישום כי רצון "הציב את עצמו בקרב הנשים כמורם מעם וכשווה ערך לבורא עולם".

עבירותיו המיניות, טוענת התביעה, היו מחרידות: הוא אנס וביצע מעשי סדום פעמים רבות בשלוש בנותיו הביולוגיות - וביצע מעשי אונס נוספים בקטינות. "הוא התעמר בנשותיו ללא גבולות והיה בוחר את מי מהנשים להפרות, ואלו ילדו לו 49 ילדים אשר שמותיהם נבחרו באופן שיפארו את שמו. הנאשם גם קבע מי מהנשים לא תהרה - ומהן מנע את זרעו".

לדעת התביעה, "הנאשם לא השתמש בנשותיו רק לסיפוק יצריו המיניים אלא גם לצרכיו הכלכליים. הוא שלט בנשותיו על ידי יצירת דימוי של בעל יכולות ריפוי, הרס וקללה".

בנוסף מצוין בכתב האישום כי רצון חייב את נשותיו לקעקע את דמותו ואת שמו על גופן ולשנות את שמן. עוד נכתב כי "על מנת להעמיק את שליטתו בנשים קבע כללים נוקשים ואורחות חיים, וקבע כללי מותר ואסור במשך שעות היממה: הוא אסר עליהן לעבוד בכל עבודה מחוץ לבית, למעט משק בית או טיפול בקשישים; אסר עליהן לסטות מהדרך בדרכן לעבודה ובחזרה; חייב אותן להתלבש באופן צנוע; אסר עליהן לצפות בטלוויזיה למעט בתוכניות מיוחדות, אסר עליהן לאכול אוכל מן החי, ואסר עליהן לדבר עם גברים מעל גיל 13 בכל מקרה ותנאי. כחלק מאמצעי הפיקוח שלו הוא השתמש במצלמות ובדיווחים של נשותיו".

גרם לנשים לפשיטת רגל

רצון גם שיעבד את הנשים כלכלית. כדי לממן את צרכיו וגחמותיו הן נאלצו לקחת הלוואות וחלקן הגיע לידי פשיטת רגל. בנוסף "שיכלל" את השעבוד על ידי יצירת תחרות בין הנשים מי תביא לו יותר כספים ומתנות.

ראיות התביעה הן רבות: נוסף על עדויות הנשים, מחזיקה התביעה בתוצרים של האזנות סתר לשיחותיו של הנאשם ובמכתבים של נשותיו שבהם הן מתרפסות בפניו וחתומות בביטוי "שפחתך". ראיות חשובות נוספות הן הודאותיו של הנאשם במרב העובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

במהלך הדיון בפני השופטת חיותה כוחן ביקשה הסנגורית, עו"ד שלומציון גבאי, לבטל את תנאי הבידוד שבהם נמצא רצון ולשלבו במתקן כליאה עם אסירים אחרים "בכדי לשמור על שפיותו", הסבירה. עוד ביקשה לאפשר לנאשם להתקשר ממעצרו לבנו יגאל.

התובעת התנגדה לבקשת הסנגורית לאפשר לרצון להתקשר לבנו נוכח הרגישות בתיק מיוחד זה, והחשש שהנאשם ינסה להשפיע על המתלוננות בטלפון.

התובעת אמרה ביחס ליגאל רצון כי באמצעותו העביר הנאשם חלק מהנחיותיו למתלוננות. "יגאל הוא אחד האנשים שהקורבנות מילאו אחר הוראותיו. הנשים נמצאות כעת בשלבים הראשונים של השתחררות ויציאה לחירות".

השופטת קיבלה את טענת התובעת וקבעה כי בגלל העובדה שלנאשם היתה שליטה מלאה במתלוננות ונוכח מצבן הרגיש והחשש שהן יושפעו מהנאשם, "איסור יצירת קשר טלפוני הינו מידתי ונחוץ בתיק זה".

ביחס לביטול תנאי בידודו, אמרה השופטת כי "ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של מפקד בית הכלא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו