"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כמעט אסון בנתב"ג

מטוס עמוס נוסעים כמעט והתנגש ברחפן בעת שהתכונן לנחיתה • לא ברור מי הטיס את הרחפן

,עודכן
רחפן (אילוסטרציה), צילום: משה שי

אסון כבד נמנע ביום שני כשרחפן אזרחי שהוטס בסמוך לאזור הנחיתה בנתב"ג, עבר כמאה מטרים מתחת למטוס איירבס A320 של חברת התעופה בריסל איירליינס הבלגית בעת שביצע הקפה של הנמל לקראת נחיתה.

האירוע החריג התרחש בשעה 15:30, כשהמטוס, עם עשרות נוסעים ואנשי צוות בטיסה BL6239, ביצע הקפה לקראת הנחיתה במסלול. בגובה 4,000 רגל הבחין הצוות ברחפן מרובע בצבע כחול-שחור עם ארבעה רוטורים שחלף לפניו. טייסי המטוס הבלגי מיהרו לדווח למגדל הפיקוח על הרחפן, ומייד החל בירור על ידי גורמי רשות התעופה, החוקר הראשי וכן אנשי רשות התעופה האזרחית. גם המשטרה עודכנה, אך למרות זאת לא אותר עדיין מפעיל הרחפן.

בדו"ח על האירוע הסביר החוקר הראשי במשרד התחבורה, יצחק רז, כי התקרית מייצגת את תופעת הטסת הרחפנים, הפרטיים ומסחריים, ללא רגולציה וללא תיאום או יידוע מראש של הרשויות המוסמכות. לדברי החוקר הראשי, יש להכיר בכך שהתופעה הולכת ומתרחבת. "במצב הנוכחי יש לסגור את הפערים בתחום הרגולציה והאכיפה, תוך יצירת מודעות אצל מפעילי הרחפנים שרבים מהם לא מודעים ממש לסיכון הביטחותי והביטחוני שהם יוצרים".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אין זו הפעם הראשונה שבה מסכן רחפן אזרחי מטוס של חברת תעופה זרה: בחודש מארס השנה, אירעה תקרית חמורה נוספת במהלכה חלף כלי טיס בלתי מאויש סמוך למטוס איירבס, שהיה בדרכו לנחיתה על מסלול 12 בנתב"ג.

בדו"ח על המקרה השבוע קובע החוקר, כי תופעה זו נדונה בשנתיים האחרונות במספר גדול של כנסים בינלאומיים, עקב ההבנה כי מדובר בגורם סיכון בטיחותי שעלול לגרום בנסיבות מסוימות להפלת מטוס נוסעים, כל שכן כשזו נעשיית בקרבת שדות תעופה.

הכתבה הכי נקראת: כבאי הציל בת 9 - ואנס אותה

בכינוס בקליפורניה בחסות נאס"א אחת התובנות שהעלו גורמי רשות התעופה האמריקנית FAA היא הצורך להגביר רחפנים פרטיים לגובה של 100 רגל מעל פני הקרקע, ורחפנים מסחריים לגובה שעד 400 רגל. זאת מתוך כוונה לאשר את הפלתם כשהם עוברים את הגובה המותר ללא תיאום ואישור מראש, כמו גם דרישה להרחיקם מאזורים רגישים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר