כשהיתה בת 10 שמעה ענבר לביא את ה"לא" הראשון בחייה. זה היה באודישן למחזמר "הקוסם", והיא לא ידעה איך לבשר את זה להוריה. האכזבה הקשה הכירה לה כבר בגילה צעיר את הצד הלא נעים של מקצוע הבמה, והיא החליטה שהיא לא מתכוונת לשמוע יותר "לא". לפחות לא בעברית. היום, בגיל 23, אחרי ארבע שנים בהוליווד וסדרות כמו "הפמליה", "התרסקות" ו"המפענחת" ברזומה, לביא יודעת שזו רק ההתחלה. "תמיד רציתי להיות שחקנית ועבדתי על זה מגיל צעיר", מספרת לביא את השתלשלות חייה. "כשהייתי בת 13 עבדתי ב'ענק הווידיאו' והייתי רואה שם כל סרט אפשרי שהיה בספרייה. עבורי זה היה בית ספר למשחק, ככה גם למדתי אנגלית. בסוף התיכון לקחתי ארבעה שיעורים אצל סופי מושקוביץ', וכל כך נהניתי שהחלטתי לעבור לניו יורק ללמוד בבית הספר של לי שטרסברג". כך, כשהיא בת 17 בלבד, היא נחתה בלי קשרים או כסף מיותר בעיר הגדולה ניו יורק. "מחולון נח-תי ישר להוסטל בהארלם, שכולם שם שחורים או מקסיקנים. גרתי בכוך קטן עם שירותים משותפים לכל הקומה והייתי שומעת יריות מבחוץ. היה מפחיד. לראשונה נתקלתי בשלג כבד והיו שבועות שלמים שבהם בקושי אכלתי, אבל מבחינתי זו לא היתה שאלה, באתי להגשים חלום. "אז התחלתי למלצר, ובמקביל ניגשתי לסדרה של אודישנים לבית הספר למשחק של לי שטרסברג. למזלי, המנהלת אנה שטרסברג נורא אהבה את האודישן שלי ונתנה לי מלגה מלאה על סך 20 אלף דולר לסמסטר, וכשהם הציעו לי לבחור ללמוד בניו יורק או בלוס אנג'לס, לא חשבתי פעמיים ועליתי על הטיסה הבאה ללוס אנג'לס. מאז אני פה כבר ארבע שנים". מאיפה האומץ לעזוב הכל ולנסוע לבד? למה לא להתחיל ללמוד משחק בארץ- "פשוט רציתי מאוד ללמוד, וגם הרגשתי צורך להתרחק מהארץ אחרי שחברה שלי נהרגה בפיגוע בדולפינריום והיו לי כמה שנים קשות". כעת, חמש שנים אחרי שעזבה את הארץ, עם שני סוכנים ומנג'ר אחד, לביא סוף סוף מתחילה להרגיש שדברים קורים. עם עשרות אודישנים בשבוע, מלהקים שמתלהבים ממנה, ארוחות ערב עם דסטין הופמן ואדם סנדלר וקורות חיים שהולכים ומתנפחים מחודש לחודש, היא מתחילה לחיות את מה ששחקנים רבים יכולים רק לפנטז עליו. "רק עכשיו הוקרן פה הפרק של 'התרסקות' שבו אני משחקת עם אריק רוברטס. היה כיף". מתי נראה אותך גם בקולנוע- "בקרוב אמורים לצאת שלושה סרטים עצמיים שהצטלמתי אליהם השנה וכנראה יוקרנו בפסטיבלים. הסרט הראשון הוא 'עלילות האימפריה הקדומה', שם אני משחקת את אלאנה, נסיכה לוחמת, ואל קילמר משחק את סבא שלי וקווין סורבו, ששיחק את הרקולס, מגלם את דוד שלי. הסרט השני הוא קומדיית נעורים בשם 'Getting That Girl', עם שחקנים לא מוכרים, והסרט השלישי הוא סרט אימה בשם 'אנדרגראונד'". אפשר לומר שהגשמת את החלום- "טוב לי עכשיו ואני עובדת. כל עוד תהיה עבודה אני מאושרת. הנה, אדם סנדלר הזמין אותי לאודישן לסרט החדש שלו". מה עם תחושת הבדידות- "יש לי קבוצה של חברים מאוד טובים, ככה שאני לא לבד, וכבר חצי שנה יש לי חבר, כריסטוף סנדרס, שהוא גם שחקן. פגשתי אותו על הסט של 'הלוחשת לרוחות' עם ג'ניפר לאב יואיט, ומאז אנחנו יחד".
ענבר הולכת להוליווד
בגיל 17 נחתה ענבר לביא בניו יורק בלי כסף אבל מלאת אמביציה: היא רצתה להיות שחקנית • כעת, חמש שנים אחרי שאנה שטרסברג העניקה לה מלגה, היא חיה בלוס אנג'לס והתפקידים זורמים אליה
