עלינו למונדיאל

בזמן שהמאמן הלאומי של נבחרת ישראל בכדורגל חשוד בהברחת משקאות, חברות האבטחה וההיי-טק הישראליות כובשות את המונדיאל שייערך בעוד חצי שנה בדרום אפריקה • ההכנסות הצפויות - לפחות 400 מיליון דולר • ממאבטחים סמויים באיצטדיונים, דרך מצלמות שמכסות כבישים מהירים ועד מתקני זיהוי ביומטריים - כך הפכנו למניה הבטוחה של אירועי הספורט הגדולים בעולם

אילוסטרציה. צילום: GettyImages

נבחרת ישראל בכדורגל לא העפילה, כידוע, לטורניר גביע העולם בכדורגל שייערך בקיץ הקרוב בדרום אפריקה. אבל אם חששתם לרגע שלא יהיה למדינה ייצוג רשמי במונדיאל, אתם יכולים להיות רגועים: חוץ משחקני כדורגל מקצוענים, ישראל תנפק לדרום אפריקה בקיץ 2010 ייצוג בתחומים מגוונים כמו אבטחה, תקשורת ובנייה.

באופן כמעט פרדוקסלי, דווקא המונדיאל הוא זה שגרם למדינת ישראל לפתוח מחדש את הנספחות הכלכלית ביוהנסבורג, מתוך כוונה לא לפספס את ההזדמנות החד-פעמית, לאחר שנים ארוכות שבהן לא צמח שיתוף פעולה כלכלי מסיבי בין שתי המדינות. ואכן, 35 חברות במשק הישראלי הגיעו להציע את מרכולתן למדינה, וערב פתיחת אירוע הספורט הפופולרי ביותר בתבל רושמת ישראל הישגים נאים. חצי שנה לפני פתיחת המשחקים נחשפים כאן לראשונה שמות החברות שייקחו חלק בטורניר.

חברת אלביט הוותיקה היא השחקן הישראלי הראשי במונדיאל. אלביט לוקחת חלק באבטחת ארבעת שדות התעופה המרכזיים בדרום אפריקה. אליה מצטרפת חברת C-True, העוסקת בזיהוי ביומטרי, טכנולוגיה המבוססת על זיהוי פנים. המתקנים של החברה כבר מחכים בחמ"ל של הוועדה המארגנת של המשחקים, ומטרתם היא כמובן למנוע מאנשים חשודים להיכנס לאזורים המוניים במתחמי הטורניר - כמו אוהדים חוליגנים לאיצטדיוני הכדורגל, או טרוריסטים בפוטנציה לקווי התחבורה הציבורית הרבים שנוספו לקראת האירוע.

חברה ישראלית נוספת שתרמה את חלקה לאבטחת המשחקים היא אופגל, שמתרכזת בייצור מצלמות אבטחה תרמיות. המצלמות של החברה הותקנו במספר מתקנים אסטרטגיים בערים שייארחו את משחקי המונדיאל.

גם בתחום התקשורת תהיה לישראל נציגות נכבדה בטורניר, עם רשימה חלקית של חברות כמו אלווריון, גילת ו-ESI. אבל כאן זה לא נגמר; גם חברות בנייה כחול-לבן משתתפות בחגיגה. פלרם, חברת בנייה שהמטה שלה יושב בקיבוץ רמת יוחנן, אחראית על בניית הגג באיצטדיון שהוקם בעיר רסטנבורג בצפון המדינה, שתארח חלק מהמשחקים. לעומתה חברת "האחים אילוז", המתמחה באטימה, השתתפה בפרויקט הרכבת החדשה שהוקמה בין שדה התעופה של יוהנסבורג למרכז העיר.

הצד השני של המטבע

"באופן יחסי לגודלה של ישראל, יש לנו מעורבות גדולה מאוד בטורניר הקרוב בדרום אפריקה", מגלה אור פרל, הנספח המסחרי בשגרירות ישראל בדרום אפריקה ומנהל משרד הסחר של ישראל ביוהנסבורג. פרל רואה בנוכחות הישראלית המסיבית עניין מובן מאליו. "אנחנו מובילים בעולם בתחומים כמו תקשורת וביטחון, אז טבעי שייגשו לחברות הללו לפני אירועים שכאלו", הוא אומר. ואכן, כשמביטים במספרים היבשים, מגלים שהיחסים הכלכליים של ישראל ודרום אפריקה הסתכמו עד גביע העולם בעיקר בסחר ביהלומים בסכומים של כחצי מיליון דולר בשנה. עתה, בזכות עיסקאות הענק סביב המונדיאל, היה מי שהעריך שסכום של 400 מיליון דולר יעבור הקיץ לידיים ישראליות.

אבל זה רק צד אחד של המטבע, זה הגלוי לעין. בפועל, יש לישראלים חלק עוד יותר גדול בביטחון אירוע הספורט העצום, שיתפרש לאורכה ולרוחבה של המדינה המפותחת ביותר ביבשת. עשרות אנשי אבטחה ישראלים ייקחו חלק במשחקים - מהתפרשות באיצטדיונים, דרך תפקידי ניהול בשטח ועד חברות ייעוץ שהעבירו את השנה וחצי האחרונות בתדרוך פרטני של כוחות הביטחון הדרום אפריקניים. אף שמדובר בתחום חשאי שלא נגלה לציבור הרחב, ניתן לציין שמות אחדים. הבולטים הם ניצב בדימוס דוד צור ותא"ל (מיל') גל הירש, החדש יחסית בתחום. השניים נחשבים למומחי אבטחה בעלי שם עולמי, וגם בדרום אפריקה שמם נהגה ביראת כבוד. מרק קלברג, מנכ"ל MK International Security Consulting, ישראלי ממוצא דרום אפריקני, ייקח אף הוא חלק במשחקים ויביא עימו את ההמצאה הישראלית - צפלין המצויד במצלמות אבטחה, שמנווט על ידי חמ"ל מיוחד. הבלון מכסה אזורים מרובי אנשים, למשל איצטדיוני כדורגל או כבישים מהירים.

האיומים שעומדים בפני חברות האבטחה בדרום אפריקה הם רבים. לצד איומי טרור בחסות אל-קאעידה ושלוחותיו הרבות בקרן אפריקה, שיעור האירועים האלימים על רקע פלילי במדינה הוא הגבוה בעולם, וגם אחוז מעשי הרצח הוא מהגבוהים בתבל. בערים רבות בדרום אפריקה, ובמיוחד ביוהנסבורג - שבה שני איצטדיונים מתוך עשרה שבהם ייערכו משחקים במונדיאל - לא מומלץ לעצור ברמזור אדום בצמתים מסוימים מחשש למעשי שוד. הפתיל הקצר של אוהדים חוליגנים ממדינות אחרות עלול ליצור תמהיל מסוכן בזמן הטורניר.

בנוסף האיומים הבריאותיים אף הם משמעותיים: מספר נשאי האיידס בדרום אפריקה הוא הגבוה בעולם - 5.7 מיליון נשאים. הנתון הזה דורש מהדרום אפריקנים הקפדה יתרה על תנאי תברואה והיגיינה בזמן הטורניר.

"עד כמה שזה אבסורדי להגיד את זה, הפיגועים הגדולים בניו יורק בספטמבר 2001 - שהובילו ללחץ ביוון, שאירחה את אולימפיאדת 2004 - עשו רק טוב לחברות הייעוץ והאבטחה הישראליות", אומר גורם ישראלי בכיר המעורה בתחום האבטחה הבינלאומית. "לפני המשחקים באתונה, היוונים החליטו שהם מתייעצים עם האירופאים והאמריקנים. אבל הקולגות מעבר לים הציעו ליוונים להכניס גם את הישראלים לסיפור, מכיוון שיש לנו מה לתרום". ואכן, בזמנו קמה ועדה בינלאומית שעסקה בכיסוי הביטחוני של אולימפיאדת אתונה. דוד צור היה מנהל הפרויקט. האולימפיאדה ביוון עברה בהצלחה מרבית, וישראל הפכה לשחקן מרכזי באירועי הספורט הגדולים משנת 2004 ואילך. כשבמשרד התמ"ת בדקו את ההכנסות של גורמים ישראליים באתונה, הם שיפשפו את עיניהם כשהגיעו לשורה התחתונה - 200 מיליון דולר. עתה לא היה ספק שבכל מדינה שבה יתקיים אירוע ספורט רציני, החברות הישראליות יקבלו עדיפות במכרזים.

מוח לפני כוח

לא כל הדלתות היו פתוחות בפני הישראלים בראשית הדרך. בהתחלה השירות הישראלי המועדף על המדינות המארחות היה קשור בעיקר בטכנולוגיה ובמודיעין, ופחות באבטחה בשטח. "למרות הדימוי הכוחני שלנו בעולם, היה לנו קשה מאוד לשווק בתחילת הדרך את הייעוץ הביטחוני שלנו בשטח, במה שנקרא המעגל הראשון", מספר הגורם הבכיר. "בדרך כלל רצו את המוח שלנו ופחות את הכוח. המועדפים היו כל אנשי ההיי-טק - החל בחברות של בוגרי 8200 וכלה בקבוצות תקשורת מתוחכמות. אבל בחמש השנים האחרונות המגמה השתנתה, וכעת גם מאבטחים מבוקשים מאוד. אין אירוע ספורט גדול בעולם שאנחנו לא מקבלים ממנו פנייה, במיוחד אחרי שהצלחנו לעבוד עם הסינים בבייג'ין ב-2008. הם בקושי הסתדרו עם שאר העולם, אבל איתנו הם עבדו בשיתוף פעולה מלא, והאולימפיאדה עברה בשלום".

אף שהמונדיאל בדרום אפריקה הוא המשימה הבאה עבור הספקים הישראלים, הרי שעבור החברות הגדולות מדובר באירוע שכבר התרחש. המכרזים נסגרו, העיסקאות נחתמו, ועכשיו עובדים בשיא המרץ על שני אירועי הספורט הבאים, שאמורים להכניס כסף רב יותר מכל האירועים עד כה. הראשון יתקיים בהודו, בחודש אוקטובר השנה. "משחקי הרצון הטוב" הם אירוע המשמש למעשה חזרה גנרלית לקראת המשחקים האולימפיים, שיתקיימו בעוד כשנתיים בלונדון. על פי דיווחים לא רשמיים, מדובר באירוע נוסף שחברות ישראליות עם דגש ביטחוני השתלטו עליו כמעט לחלוטין. על אף התדמית הבעייתית של גורמים ישראליים מסוימים בהודו, מספר רב של חברות בכירות במשק ישתתפו במשחקים הללו. אבל גם זה לא אירוע השיא שאנשי העסקים הישראלים מחכים לו בקוצר רוח.

קצת לפני אולימפיאדת 2012, תיערך אליפות אירופה בכדורגל, שיארחו במשותף פולין ואוקראינה. שתי המדינות נמצאות בשלוש השנים האחרונות בכאוס ארגוני אמיתי. המצב הסתבך והגיע לידי כך שפיפ"א, הפדרציה הבינלאומית לכדורגל, הזהירה אותן שאם לא ישפרו מיידית את ההכנות לקראת אליפות היבשת, הזכות לארח את המפעל תישלל מהן ותועבר למדינה או למדינות אחרות.

מלבד התשתיות, הבעיה הגדולה ביותר הניצבת בפני שתי המדינות ממזרח אירופה היא כמובן עניין האבטחה. בנוסף לצרות המוכרות לעולם המערבי מכיוונו של אוסאמה בן-לאדן, באוקראינה ובפולין ישנו גל גדול של חוליגניזם וארגוני ניאו-נאצים בהתעוררות, שאירועים ספורטיביים הם לחם חוקם. אם בימים כתיקונם אלה מורגשים היטב במדינתם, אז על אחת כמה וכמה כשהם יפגשו "קולגות" מאנגליה, מגרמניה ומהולנד. "לתת למדינות הללו לארח תחרות בסדר גודל כזה היה הימור", הודה השבוע נשיא פיפ"א, מישל פלאטיני.

אבל בדיוק בשביל הדאגות האלו יש את הביטחוניסטים הישראלים. דוד צור ונציגים אחרים כבר נפגשו עם גורמים בכירים מאוקראינה ומפולין, כולל שרים בפרלמנטים המקומיים. התוצאה: נבחרת ישראל אולי לא תעפיל גם ליורו הקרוב, אבל באירוע תהיה נוכחות שיא של גורמים ישראליים רשמיים, שממפים בימים אלו את דרכי הגישה לאיצטדיונים, את מערך האבטחה ואת אמצעי התקשורת ההכרחיים לאירוח הטורניר במדינות. כל העובדות האלה אולי יגרמו לפלאטיני לישון קצת יותר טוב בלילה.

אנגולה היא לא דרום אפריקה

בסוף השבוע שעבר נפתחה אליפות אפריקה בכדורגל, המתקיימת באנגולה, בטרגדיה נוראית, כשאש נורתה לעבר האוטובוס של נבחרת טוגו והרגה ארבעה מחבריה. האירוע זיעזע כמובן את הקהילה האירופית הצבועה, שאמנם מיהרה לחדש את המשחקים באלופות, אך הביעה "דאגה לקראת המשחקים בדרום אפריקה בקיץ".

ההתייחסות האירופית ליבשת השחורה כאל ישות אחת מזכירה קצת את היחס שמדינת ישראל מקבלת בכל הקשור לאירועים ספורטיביים. האירועים העצובים באנגולה העלו שוב את נושא הביטחון לגבהים חדשים אצל המארחת דרום אפריקה, אף שהשוואה בין שתי המדינות היא מופרכת לחלוטין.

הלחץ האירופי מתורגם לכמות של מזומנים אצל גורמים מקומיים, וגם כמובן ישראליים. העיתונים בדרום אפריקה דיווחו השבוע כי הממשלה מרוצה מהדרך שבה פועלת האבטחה במדינה, שהתבססה על התזה הישראלית של הפיכת אזורים לבטוחים (Safe Zone). "הישראלים ויתרו על הפיכת הדאון-טאון של יוהנסבורג לאזור בטוח, והתרכזו במקומות שאליהם יגיעו התיירים בטורניר", אומר גורם בכיר במשרד הביטחון של יוהנסבורג. "גם כך לא מומלץ להגיע לדאון-טאון בשגרה, אז בטח שלא במשחקי גביע העולם. הבסיס של המחשבה הישראלית הוא שהם לא יצליחו לתקן את כל המדינה במונדיאל אחד, אבל לפחות האירוע יעבור בשלום".

אז בזמן שהמאמן הלאומי בכדורגל מבריח אלכוהול בשדות תעופה, ושופטי כדורסל חשודים בהעלמת מס ומעבירים את זמנם בחדרי חקירות, המוח היהודי ממשיך להיות הגורם הבכיר בספורט העולמי. "אנחנו משתמשים בטכנולוגיה הטובה ביותר בעולם ועם האנשים הכי טובים בתחומם בעולם", אמר לנו השבוע בכיר לשעבר במשטרה בצער גלוי, "ועדיין, מגרשי הספורט בישראל הם מקום לא בטוח ואנחנו לא מצליחים להרים בישראל שום אירוע ספורטיבי גדול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר