כשתצפו הערב במשחק של מכבי ת"א באתונה נגד מארוסי (ספורט +5, 20:00), תראו ברקע המון כיסאות ריקים. זה לא פלא. מארוסי הקטנטונת (בעונת בכורה ביורוליג) לא יכולה לשחק באולם הביתי שלה שמכיל 1,800 מקומות - פוטנציאל הקהל שלה, ונאלצת לשחק באולם האולימפי באתונה. 1,500-1,000 הצופים שהיא מביאה למשחקים נבלעים באולם הענק של 20 אלף המקומות.
פעם, וזה לא היה מזמן, משחקים בזאגרב, לובליאנה או קובנה היו נחשבים למשחקי חוץ קשים מאוד גם לגדולות. היום רובן מטיילות באולמות האלה. אין "בטן" ביורוליג. הקבוצות שאמורות להוות את דרג הביניים התרחקו מהגדולות. יותר מדי משחקים מסתיימים בהפרשים גדולים ופוטנציאל ההפתעות קטן מאוד.
הניצחון של אורליאן בשבוע שעבר במלאגה היה אחת התוצאות הבלתי צפויות הבודדות העונה. הקבוצה היחידה שלא מהדרג הראשון שממשיכה לשמור על קשר עין עם הצמרת ועושה חיים קשים לגדולות היא פרטיזן בלגרד, שממציאה את עצמה בכל עונה מחדש. היורוליג שייך היום יותר מאי פעם לגדולות.
רואים את זה מצוין במדרגות הגדולות בצמרת בתים א', ג', ד' לבין שלוש-ארבע הקבוצות האחרונות באותו בית. השיא הוא בבית א', שם ברצלונה וסיינה מובילות עם תשעה ושמונה ניצחונות ובמקום השלישי וילרבאן עם שלושה ניצחונות.
הרמה בירידה וכמות המשחקים האיכותיים בסיבוב הראשון, שמסתיים הערב, היתה מזערית. באין איכות ובאין הפתעות, גם כמות הקהל בירידה.
מכבי - אלופת הקהל
העיתון "גלובס" פירסם לאחרונה שעד המחזור ה-8 של השלב המוקדם היתה ירידה של שמונה אחוזים בכמות הקהל לעומת העונה שעברה. מ-5,500 צופים לערך למשחק ירדה הכמות ל-5,000 בקירוב בלבד.
העניין הוא שהירידה בכמות הקהל היא לא נחלתן של הקבוצות הקטנות. התופעה מדאיגה כי רוב הקבוצות הגדולות סובלות מנחיתה במספר הצופים.
במלאגה, שאצלה האולם תמיד היה מלא ברבבת צופים, הגיעו למשחק האחרון 6,000 בלבד. פנרבחצ'ה, אימפריית כדורגל, מביאה למשחקיה ביורוליג 1,000 צופים. גם ברצלונה, הקבוצה הכי טובה ביורוליג, מביאה רק כ-4,000 צופים למשחק. אצל הספרדיות יש תופעה נוספת - בליגה, כמות הקהל שלהן גדולה מאשר ביורוליג.
מכבי ת"א, שממשיכה למלא את נוקיה מדי עונה, הפכה העונה לאלופת הקהל והיחידה שעוברת 10,000. היורוליג קיבל מכה לא קלה כשמהמוקדמות עלתה מארוסי, עניית הקהל, ולא אלבא ברלין - קבוצה של 11 אלף צופים במשחק. עוד סיבה לירידה באטרקטיביות ובמספר האוהדים היא היעלמותן ההדרגתית של כמה אימפריות, בעיקר איטלקיות, כמו שתי הבולוניות ובנטון טרוויזו.
"העונה הגרועה אי פעם"
העיתונאי היווני הוותיק ג'ון פסראקיס שרואה יורוליג כבר מעל 20 שנה: "זוהי עונת היורוליג הכי גרועה אי פעם, יש יותר מדי קבוצות חלשות. קבוצה כמו אולדנבורג לא ראויה ליורוליג. מארוסי בנתה העונה בכסף קטן קבוצה מצוינת, אבל זו התעללות לתת לה לשחק ביורוליג עם כל כך מעט קהל באולם כזה גדול. יש יותר מדי קבוצות שנמצאות ביורוליג בגלל ההיסטוריה שלהן. המפעל חייב לקטון ל-16 קבוצות, ומבחינתי, שיהיו גם שבע קבוצות ספרדיות. הטובות ביותר צריכות לשחק בו".
דיוויד בלאט: "כמות השחקנים הטובים באירופה מוגבלת. בשנים האחרונות חלק מהם נדדו לרוסיה, לכסף הגדול, והעדיפו אותו על פני קבוצות שמשחקות ביורוליג. כשהכסף ברוסיה ירד, שחקנים שהתרגלו לכסף גדול לא רצו לרדת בשכר והעדיפו ללכת לסגלים הארוכים של הקבוצות הגדולות. ברצלונה, ריאל ושתי היווניות מחזיקות סגלים שחקנים ורבים משחקני הספסל שלהם יכלו להיות כוכבים בקבוצות אחרות וליצור יותר איזון.
"הירידה בכמות הקהל לא מפתיעה. למה לבוא אם התוצאה ידועה מראש? מנהלי היורוליג טומנים את ראשם בחול. הם מתרכזים יותר מדי בשיווק ופחות מדי באיכות הליגה. הם יהיו חייבים לחשוב על פתרונות יצירתיים כמו הגבלת תקציבים לגדולות ומצד שני תקציבי מינימום לקבוצות הקטנות, כדי להבטיח שכל מי שנכנס למפעל יהיה לו מה למכור", הוסיף בלאט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
