עזות המצח של העולם התחתון אינה יודעת גבול: בעיבורה של עיר, בצומת ראשי ובצהרי היום נסגר אתמול עוד חשבון בין עבריינים. מור (מוריס) אלגרבלי, בן 20 וחצי, נורה למוות וחברו נפצע בינוני עד קשה כשנסעו ברכב במרכז העיר בת ים. ההערכה: הרקע לרצח הוא סכסוך אישי. במשטרה ממתינים לשיפור במצבו של החבר, עבריין כבן 25, כדי לתחקרו וללמוד על המניע למעשה. סנ"צ יורם יפרח, סגן מפקד מרחב איילון, שעל מפלג התשאול שלו הוטלה החקירה, ציין כי מתחזקת ההערכה שמדובר בסכסוך אישי מקומי. "המישור הנבדק הוא פלילי, החקירה עדיין בראשיתה", אמר. "גם אלגרבלי וגם הפצוע מוכרים למשטרה מתחום הסמים, עבירות הרכוש והנשק", אמרו במשטרה. חבריו של אלגרבלי זעמו על קביעת המשטרה וטענו במקום: "הוא לא עבריין, לא היו לא אויבים". יש לציין כי אלגרבלי עצמו מעולם לא הועמד לדין, אולם חברו שנפצע הוא בעל עבר פלילי עשיר. "חשבתי שזה פיגוע" הרצח התרחש אתמול אחר הצהריים. למוקד המשטרה הגיעו קריאות על יריות ופצועים בצומת הרחובות אנה פרנק והרב מימון בבת ים. השוטרים שחשו למקום מצאו רכב ולידו פצוע אנוש ופצוע בהכרה. פרמדיק מד"א, אופיר פרדנצקי: "מצאנו שני פצועי ירי. אחד פונה בהמשך לטיפול מהיר והשני קיבל טיפולי החייאה אך לא נותר אלא לקבוע את מותו בשל פציעותיו הקשות". מהעדויות שנאספו עד כה עולה כי בשעת המעשה היו ברחוב לא מעט עוברי אורח וילדים ששיחקו בחצר מתנ"ס סמוך, ורק בנס לא נפגעו מהירי. שרית, עדת ראייה, ירדה מביתה כדי לקרוא לבנה הקטן, כשלפתע שמעה יריות. "חשבתי בהתחלה שזה פיגוע. אנשים רצו לכל הכיוונים בפחד". "אני רוצה את הבן שלי. תחזירו לי אותו, אני מתחננת. לאן שהוא הולך אני הולכת. אני לא שווה כלום בלעדיו", כך זעקה אתמול בבכי שרה אלגרבלי, ששמעה יריות בקרבת ביתה וכשיצאה לרחוב הבחינה כי הנרצח הוא לא אחר מאשר בנה מור, שבחודש יולי אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה-21. משפחת אלגרבלי, שעברה לבת ים מהעיר חולון, סיימה בדיוק לשבת שבעה על מות הסבתא. גם אביו של הנרצח, דויד (דדה) אלגרבלי, יו"ר בקבוצת הכדורגל לזרוס חולון מליגה ג' מרכז, בא למקום הרצח ונותר במקום זמן רב כשהוא מתקשה להאמין למראה עיניו. בנו מור היה שחקן כדורגל ושיחק בקבוצתו. את האזור הקיפו עשרות תושבים שחלקם צפה בניסיון להחיות את הנרצח. "זה לא ייאמן. אתה יוצא החוצה ופתאום יורים במישהו באמצע היום", סיפר משה, תושב השכונה, " פעם כשרצו להרוג מישהו חיפשו מקום מבודד. היום לעבריינים כבר לא משנה איפה עושים את זה".
