מכירים את הזוגות המרגיזים שאומרים שהם "לא צריכים את ט"ו באב, בשבילנו כל יום הוא יום האהבה"? הדביקים שמתהדרים בגאון שהם שולחים אחד לשני שוקולדים לעבודה באופן תדיר, משאירים פתקים חמודים על המקרר וקונים אחד לשני מתנות גם כשהם לא חוגגים שום יום הולדת? הגיע הזמן שנגיד להם שאנחנו לא מאמינים להם. על מי אתם עובדים? גם אתם צריכים את יום האהבה, ואתם יודעים את זה.
אז כן, גם אני שונאת שבתקופה של ט"ו באב הקניון מתמלא בדובונים ענקיים שאוחזים לבבות אדומים שלוחצים לנו על עצב רגשות האשם וצועקים "תקני אותי!", אבל זה טוב ומבורך שיש יום בשנה שמזכיר לבני הזוג שלנו להראות לנו עוד קצת אהבה.
אם זה היה תלוי במין הגברי, החגיגות היו מתקיימות בבית עם פתיחה חגיגית של פחית בירה וקערת גרעינים, על הכרס לצלילי ברצלונה זוכה בעוד איזה משחק.
אני רוצה שתהיו רומנטיים איתי בט"ו באב, בוולנטיינס דיי, ביום ההולדת שלי, ביום השנה, בחודש - בעצם, גם פרחים כל יום שישי הם רעיון לא רע בכלל. תעניקו פרחים, תקנו איזה קאפקייק חמוד, שלחו לינק לשיר ביוטיוב - רק תראו שאכפת לכם ושאתם יודעים לתת. המחוות האלה חשובות כדי לצאת מהשגרה, מעוד ערב מול הטלוויזיה בבית, מעוד שיחה לוגיסטית על מתי משלמים את הארנונה. כמו שצריך את יום שבת כדי לנוח ממרוץ שבוע העבודה, כמו שנחוצים לנו פסח, ראש השנה וסוכות כפסקי זמן למנוחה, כך נחוץ לנו גם יום שבו אנחנו חוגגים ומקדשים את האהבה, עוצרים לרגע להכיר ולהוקיר את הטוב שבחיינו. וזה לא חייב להיות בצורה מטריאליסטית מלאה בפרוות דובונים ונייר צלופן, כי אם אהבה נקייה, אמיתית, רגע אחד קטן שאומר "חשבתי עלייך".
אז, יכול להיות שהמציאו את ט"ו באב במיוחד בשביל הזוגות שלא מרעיפים מחוות רומנטיות אחד על השנייה בשאר ימות השנה, שיהיה להם יום אחד של קצת ביחד, ולא סביב הכלים בכיור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו