מוצרי מזון נוסטלגיים החוזרים למדפים זוכים בדרך כלל לתגובה אוהדת ומיידית של הצרכנים. ברוב המקרים הסיבה המרכזית היא הגעגוע לרגעים המתוקים של הילדות, גם אם טעמם השתנה ברבות השנים. החודש מנסה לחזור "מוצר" נוסטלגי נוסף המוביל מהלך חדש של "תכנון פיננסי לחיים": "דן חסכן" של בנק הפועלים, דמות חינוכית המעודדת ילדים לחסוך פרוטה לפרוטה, כמו בסוף שנות ה-50. אז מטרת הפעילות היתה לעודד ילדים לחסוך. ילדי הלקוחות קיבלו קופות חיסכון ממתכת עם מנעול, המפתח לקופה נשמר בסניף, והילדים שהגיעו לבנק עם הקופה הפקידו בו את הכסף בחשבון חיסכון. כעת בנק הפועלים מחזיר את "דן חסכן" לחיינו בפורמט 2010. בסניפים יוצבו מכונות אוטומטיות שיאפשרו הפקדת מזומנים (כולל מטבעות), ויהיו מסונכרנות בעתיד לחשבון הילד החוסך. פעילות "דן חסכן" מוצעת כמסגרת לסדרת תוכניות חיסכון והשקעה לטווח של עד 15 שנה לגילאים שונים, לדוגמה: דן חסכן למצווה, לחייל, להשכלה, לדירה ועוד. לטובת הנושא ייצר הבנק מאות אלפי קופות חיסכון, שיחולקו בסניפי הבנק ובקניונים. לפי סקר שערך בנק הפועלים, רוב החוסכים מפרישים לחיסכון כסף באופן קבוע מדי חודש, ויותר ממחציתם התחילו לחסוך עבור הילדים מיום הלידה. השאלה הנשאלת היא אם בעידן שבו הריבית שואפת לאפס כדאי לחסוך במסלול של פיקדונות ארוכי טווח. מבדיקת "ישראל היום" עולה כי בפיקדונות לטווח בינוני עד ארוך הבנקים הגדולים אינם מציעים הצעות אטרקטיביות. בתוכניות צמודות המדד אטרקטיבית התוכנית של מזרחי טפחות, שבאופן יחסי מטפסת ל-1.5% ריבית בתוספת הצמדה למדד מהשנה השלישית ואילך. עם זאת, הריבית של 0.1% בשלוש השנים הראשונות בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן היא לא בדיוק אטרקטיבית. למרות המאמץ של הפועלים להחיות את החסכונות לטווח ארוך, הריבית באפיקים הללו עדיין אינה מתגמלת במיוחד. עם כל הכבוד לנוסטלגיה, חיסכון לטווח בינוני במדינת ישראל משתלם כיום בעיקר דרך קרנות השתלמות. הבנקים אינם מסוגלים להציע הטבת מס משום שזה מבנה החיסכון ארוך הטווח שקיים בישראל מאז שהונהגה רפורמת בכר. מי שנועל את הכסף בבנק מקבל ריבית אפסית. ריביות טובות יותר אפשר לקבל באפיק של קרנות השתלמות, שהופך לנזיל בתוך שש שנים. זו עדיין הדרך הטובה והבדוקה להפריש כספים לתקופה של מספר שנים כדי ליהנות מהטבת המס על רווחי הון. עם זאת, חשוב לזכור שבקרנות ההשתלמות גלום גם סיכון. אפיקים אלה לא נחשבים לשקופים וכספי העמיתים הושקעו בשנים האחרונות בין היתר באג"ח קונצרניות של חברות שנטלו סיכונים רבים. בחלק מהאפיקים של קרנות ההשתלמות (במיוחד באלה המנייתיים) התשואה היא תנודתית, ומצריכה אורך רוח מצד המשקיע. במקרה של נפילות בשוקי המניות או איגרות החוב, עלולה לעבור תקופה עד שאפיקים אלו יצליחו לשקם את עצמם. השתלמות מול חיסכון בדיקה במערכת "גמלנט" של משרד האוצר מלמדת שקרנות ההשתלמות הגדולות הניבו מתחילת העשור תשואה שנעה בין 67.2% ל-120%, יותר מאשר בתוכנית חיסכון לתקופה דומה בבנק. כך, למשל, תשואה של 4% בשנה, שנראית כעת רחוקה מאוד ממה שהבנקים יכולים להעניק, לנוכח רמות הריבית, תניב על פני עשר שנים תשואה של 48%. שנתיים בממוצע מסתבר שלקוחות הבנקים התאימו את עצמם למצב הריבית במשק. משנת 2003 גדל תיק נכסי הציבור בשיעור ניכר, ומנגד ירד רכיב הפיקדונות והחיסכון לטווח ארוך משיעור של 12% ל-5% בלבד. כ-75% מתיק הפיקדונות בישראל מופקדים בפיקדונות של עד שלושה חודשים, ובפועל אורך חיי הפיקדונות נמשך כשנתיים בממוצע. מהלך עמוק לדברי מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, "מטרת תוכנית 'דן חסכן' היא הטמעת ערכי האחריות הפיננסית בקרב ילדים ובני נוער. אנו משוכנעים כי ביצוע מהלך עמוק ומתמשך יכול להוביל לשינוי אמיתי בהתנהלות הפיננסית של כלל הציבור בישראל". לדברי מירי עברי, מנהלת ניהול פיננסי במזרחי טפחות, "הבנק מציע מגוון רחב של מסלולים לחיסכון ארוך טווח, עד 18 שנה, במסלולי ריבית שונים: ריבית שקלית קבועה, צמודה למדד ומשתנה על בסיס הפריים. תוכניות בהפקדות חודשיות מאפשרות נזילות באמצעות תחנות יציאה לאורך התקופה". בבנק מסבירים כי ההבדל בין חיסכון לטווח ארוך לבין קרנות נאמנות הוא שחיסכון הוא תשואה מובטחת אף שהריבית נמוכה, בעוד קרן נאמנות קשורה לשוק ההון (בורסה) ולכן מהווה סיכון. תוכניות חיסכון מיועדות לחוסכים לטווחים ארוכים בתנאי ביטחון מקסימליים, ללא קשר לביצועי הבורסה.
