הישראלית שלחמה בדאעש: "ביצעו רצח עם, לא יכולתי לצפות מהצד"

ג'יל רוזנברג חזרה לאחרונה מהקרבות בסוריה ובעיראק • בראיון ל"ישראל היום" היא מספרת על החוויות שעברה לצד הלוחמים הכורדים • "מעולם לא חששתי לחיי"

צילום: דודי ועקנין // ג'יל רוזנברג  ,
צילום: דודי ועקנין // ג'יל רוזנברג

ג'יל רוזנברג הישראלית נסעה בחודש נובמבר האחרון לסוריה, על מנת להצטרף לכוחות הכורדים הלוחמים בדאעש. לאחרונה היא שבה לישראל. רוזנברג התראיינה ל"ישראל היום" וסיפרה על הלחימה לצד הכורדים, מדוע עשתה זאת והאם תחזור לשדה הקרב של סוריה ועיראק.  

צילום: בני פלבן, דודי ועקנין

"ראיתי את מה שנראה כטבח עם באזור סינג'ר בעיקר, אבל גם בכל עיראק וסוריה, אומרת רוזנברג, "פשוט שוחטים נשים וילדים ומוכרים אותם כשפחות מין, מהמיעוטים היזידים, הנוצרים, והכורדים - מענים אותם. מטילים בהם מומים וזה היה בכל הרשתות החברתיות. אנחנו כיהודים אומרים 'לעולם לא עוד' לשואה. אבל מבחינתי זה תקף לא רק ליהודים". 

ובכל זאת - מה גורם לבחורה ישראלית-קנדית להצטרף לכוחות הכורדים?

"אנחנו לא יכולים לשבת בצד בזמן שמיעוטים אחרים נרדפים, מדוכאים ונרצחים בהמוניהם. לא יכולתי שלא לעשות שום דבר בנידון. ראיתי שיש להם נשים לוחמות בחזית, שמקבלות יחס שווה, כמו הלוחמים הגברים וזה משהו שרציתי לקחת בו חלק. זו הייתה מטרה שהאמנתי בה ועדיין מאמינה בה היום. אני רוצה לעזור לעם הכורדי. אני חושבת שהם בעלי ברית פוטנציאליים במזרח התיכון", מספרת רוזנברג.

כשהגעת לראשונה לאזור הלחימה המסוכן, וזו בטח הפעם הראשונה שלך בקרב, חששת לחייך? שאלת את עצמך מה אני עושה כאן?

"לא, אף פעם לא שאלתי את עצמי את השאלה הזו. תמיד הרגשתי שאני יודעת בדיוק מה אני עושה שם. ברור שיש תקופות שאתה מרגיש חסר מוטיבציה או דברים קטנים כמו לנסוע דרך הר סינג'אר ולראות מחסור גדול בילדים, בגלל שכל הילדים נלקחו, כל ילד מעל גיל שמונה נלקח מאזור הר סינג'אר". 

"כשאתה עובר דרך מחנות הפליטים, זו תמיד תזכורת לסיבה שאתה שם. יש שלושה מיליון פליטים באזור הזה וזה שובר את הלב. זה תמיד העלה לי את המוטיבציה. ולא, מעולם לא חששתי לחיי. כאישה ששירתה בצבא הישראלי במשך שלוש שנים, אני יודעת שזה שינה אותי מהקצה אל הקצה". 

מה ההבדל בין ג'יל החדשה לג'יל הישנה?

"בוודאות זה עזר לתחושת הביטחון שלי", מציינת רוזנברג, "אני יודעת למה אני מסוגלת או כמה רחוק אני יכולה לדחוף את עצמי. אנחנו חזקים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים על עצמנו ואני מניחה שזה הפך אותי לאדם טוב יותר". 

את מתכוונת להמשיך להתנדב או לעשות עבודות נוספות עם הצבא הישראלי?

"את זה אחליט בהמשך. אני לא ממש יודעת מה הכיוון שלי כרגע. אבל המטרה היא להמשיך לעזור לאזרחים באזור עיראק וסוריה. אחרי הכל, זה לא רחוק מהגבולות שלנו, וכך גם דאעש".

"האנשים האלו אוהבים את ישראל ואת העם היהודי, ואני רוצה להמשיך לעזור לנשים ולילדים באזור הזה", מסכמת רוזנברג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר