פעם בחיים

כשאילי גורליצקי ויונה עטרי קיבלו את התפקידים הראשיים במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתיאטרון הקאמרי ב-1964 הם לא דמיינו שיהפכו למיתולוגיה • 45 שנה אחרי הם סוגרים מעגל

"כשאתה חוזר למשהו שעשית פעם - אתה רענן". עטרי וגורליצקי כיום

השנה היא 1964. בתיאטרון הקאמרי מעלים את המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" העוסק במלך שלמה שמגלה כי בעירו ירושלים מתהלך סנדלר הדומה לו כתאום. השניים מחליטים להחליף תפקידים - הסנדלר נכנס לארמון, המלך יוצא לסמטאות.

המחזה תורגם על ידי נתן אלתרמן, שאף חיבר תריסר שירים עבור המחזמר. סשה ארגוב הלחין את השירים בכישרון ללא גבול. התפקיד הכפול, של שלמה המלך ושל שלמי הסנדלר, הופקד בידי אילי גורליצקי, אז שחקן צעיר בן 25. את שני התפקידים הנשיים מגלמות רחל אטאס ויונה עטרי. אטאס היא נופרית, פילגשו המצרית של המלך, ועטרי היא נעמה, אשתו של הסנדלר.

ב-12 בספטמבר 1964 עלתה הצגת הבכורה. בהנהלת הקאמרי חששו שההפקה היקרה תהיה כישלון מוחלט, בעיקר לאחר שחלק מהם צפו בחזרות ולא התלהבו מה שראו. המטרה היתה אחת: לצלוח בשלום את שתי ההופעות שמועדן נקבע מראש.

אלא ששתי ההופעות הללו הפכו ל-600. המחזמר הפך לאחד המצליחים בתולדות התיאטרון בישראל והוצג במשך שלוש שנים. גורליצקי ועטרי הפכו לכוכבים.

45 שנים אחרי, חוזרים גורליצקי ועטרי אל התפקידים ואל השירים המיתולוגיים ההם. זה יקרה בשבוע הבא במופע מיוחד של התזמורת הסימפונית חיפה. 60 נגנים ומקהלה בת 50 זמרים ילוו אותם בביצוע קונצרטי של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

עבור המוסיקאים המעורבים באירוע מדובר בסגירה דרמטית של מעגל. מייסד התזמורת הסימפונית חיפה, נועם שריף, הוא שעיבד את השירים בשנת 1964 לכבוד ההפקה האגדית בתיאטרון הקאמרי. שותפו לעיבודים, אריה לבנון, ניצח על שמונת הנגנים שליוו את בכורת המחזמר וינצח כעת על הסימפונית באותם שירים.

עבור גורליצקי ועטרי, שהופיעו בכל 600 הצגותיה של ההפקה ההיא, זהו עוד צעד במחול משותף מתמשך.

שיחות נפש עם אלתרמן

עטרי כבר בת 75, גורליצקי בן 70, אבל יש בהם להט של בני 20. "הקאמרי נתפס אז בתודעה כתיאטרון ישראלי צעיר", חוזר גורליצקי לימים ההם של 1964. כל מי שנכנס לקאמרי היה חלק מזרם שאמר 'אנחנו לא הבימה, לא מדברים במבטא עם ר' מתגלגלת'".

ספרו קצת על השותפים שלכם ליצירה בימים ההם. עבדתם עם אלתרמן, עם ארגוב.

עטרי: "לי באמת היתה תקופה מאוד מוזרה בהיכרות שלי עם אלתרמן. הייתי עוברת ליד קפה 'כסית' בדרך לתיאטרון והוא היה קורא לי לשבת איתו. הייתי יושבת איתו ועם האחרים בדחילו ורחימו, לא הבנתי מה בכלל הולך שם. האמת היא שאני חושבת שהוא מאוד חיבב אותי. הוא קרא לי 'נווה מדבר'. הוא כתב לי שירים נהדרים. כל המחזה נמצא בתוך השירים האלה, כל הדמות של נעמה נמצאת בתוכם. עם אילי היו לו גם שיחות אל תוך הלילה".

היו ביניכם חילוקי דעות-

גורליצקי: "לא. תשמע, זה היה גיל כזה שבו אני הערצתי את אלתרמן. כשהייתי מאוהב בבחורה צעירה הייתי אומר לה 'עוד אבוא אל סיפך בשפתיים כבות, עוד אצניח אלייך ידיים, עוד אומר לך את כל המילים הטובות, שישנן, שישנן עדיין'. זו היתה תקופה שבה אדם צעיר ציטט שירי אהבה. זה היה לפני המהפכה של נתן זך, שבה הוא ניסה לרסק את שירי אלתרמן. אותנו הוא לא ריסק".

ברחוב עדיין מזהים אתכם עם ההצגה ההיא-

גורליצקי: "בטח. אנשים באים ואומרים, 'אני ראיתי את ההצגה לפני 40 שנה בפתח תקווה! מספר השנים שעברו כל כך רב ואנשים עדיין דבוקים ל'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', אתה לא יכול להימלט ממה שתקופת חיים כזאת חובקת בתוכה".

עטרי: זה פשוט מדהים מה שאנחנו מקבלים מהקהל. אין לזה בכלל אח ורע. זה דבר שאתה הולך לישון איתו ואתה קם איתו בבוקר".

איך זה לשיר שוב שיר שהושר כבר אלפי פעמים? חווים תחושה של מיאוס-

עטרי: זאת הגדולה של החיבורים האלה של אלתרמן וסשה, הם ענקיים".

ובכל זאת-

עטרי: "אתה מדבר כאן אל שני שחקנים שגם שרים. לפני כל הופעה אנחנו עושים חזרה על הטקסט. אני עושה חזרה כדי למחוק את מה שהיה ערב קודם, כי אני רוצה דף חדש. אני כל הזמן מרגישה, ויש רגעים שבהם יש לי דמעה בעין, זה נוגע בכל הנימים שלי. אני ניגשת לכל שיר כשחקנית".

צורפה אליכם הפעם חוליה שלישית חדשה, דפנה ארמוני, שתבצע את התפקיד של נופרית.

גורליצקי: "בהחלט, והגיע הזמן שנאמר משהו על הגברת הזאת, שנכנסת לנעליים מאוד גדולות. גם יונה וגם אני מאוד מרוצים שיש איתנו זמרת זמרת. היא פשוט נכנסה בול".

"אתה מקבל פרופורציות"

בין הפקה אחת לאחרת של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" הספיק גורליצקי להיות מנהלו הראשון של איגוד "אמי", מסעדן וכוכבן של הפקות רבות נוספות (ביניהן "ברנשים וחתיכות"). בשנים האחרונות הוא גם פורה כסופר. שני ספריו שראו אור עד כה עוסקים בפילוסופים היסטוריים.

בספרו הראשון, "הסוד הכמוס", מדומיין מפגש בין הרמב"ם לבין הפילוסוף המוסלמי אבן רושד, שניהם בני המאה ה-12 שחיבבו את אריסטו בניגוד למקובל בקהילותיהם. בספרו השני "טהירו" מככב שפינוזה, הפילוסוף היהודי שנודה מקהילתו. כיום הוא עמל על ספר שלישי שבמרכזו דמות הוגה הדעות שלמה מימון, שהפנה עורף לייעודו הרבני במאה ה-18 וחבר לנשות החברה היהודיות בגרמניה של הימים ההם, שנתנו לו מחסה ותמיכה.

עטרי בילתה עשורים על בימת התיאטרון ומדי פעם הגיחה לטלוויזיה לגלם תפקידים קבועים בתוכניות "רחוב סומסום" ו"משפחת עזאני".

איך ניסיון החיים העשיר שלכם משפיע על הדרך שבה אתם ניצבים על במה היום-

עטרי: "אתה בטוח יותר בכל דבר שאתה ניגש אליו".

גורליצקי: "ניסיון החיים מוסיף לנו פרופורציה נכונה. כל דבר מקבל את הממדים שלו, וכשאתה חוזר למשהו שעשית פעם - אתה רענן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר