המדריך לטרמפיסט החצרות | ישראל היום

שישבת

המדריך לטרמפיסט החצרות

אם בפתח הלשכה יש שומר, ומשהו בהתנהלות הכללית מעורר בכם מחשבות על השוק האפור, חפשו את היציאה. כך תזהו רב שרלטן
פורסם ב:
1
  • המדריך לטרמפיסט החצרות
שני סיפורי רבנים מלווים אותנו בימים האחרונים, והסיפורים האלה - איך נאמר זאת בעדינות? - שוברים במקצת את מסורת סיפורי הצדיקים כפי שהכרנו אותה. עד כמה שזכור לי, הז'אנר פותח ברוב המקרים בצרה גדולה. יש שם גזירות, או מגיפה לא עלינו. מנהיג מקומי אנטישמי, בצורת קשה או אסון טבע מתגלגל. ואז מגיע הצדיק - למרות שהוא היה שם ממילא כבר מקודם. הצדיק עושה מה שעושה - כלומר, הוא צם, הוא משרטט עיגול באדמה, בונה גולם או סתם מתווכח עם הבורא כמו שכל יהודי פשוט עושה מדי פעם... הוא בוקע שערי שמיים, וכך הצדיק מושיע את העיירה, את העם היהודי ואת הסיפור עצמו. בקיצור, שום דבר שקראנו או שמענו אי פעם לא הכין אותנו לדמויות של הרב פינטו או לרבי ההוא מהצפון שבשעת כתיבת שורות אלה שמו עדיין אסור לפרסום. מה שמייצגים השניים האלה הוא הצרה, והוא האסון המתגלגל, וקשה לראות באופק את הצדיק שיוכל להציל אותנו. השניים עצמם, מן הסתם, לא מכירים זה את זה, ובכל זאת קו ברור עובר בין שניהם. קו עקום ומשובש.
השנים האחרונות השילו מאיתנו כמה שכבות של תמימות ובכל זאת הפעם נדמה שמישהו עבר כל גבול. שפיכות דמים וגילוי עריות הם בפשטות שני החטאים החמורים ביותר שהיהדות מכירה. השלישי, כידוע, הוא עבודה זרה. וזה לא אמור להפתיע אף אחד שדווקא אנשי דת שמנסים להפוך את עצמם לאלילים הם אלו שאין להם שום בעיה להגיע גם לפינות האפלות ביותר של התהום. עניין של חוסר בושה.

•    •    •

אני נבוך להודות שאצלי זה לא היה קורה. לעולם, ובשום תסריט לא הייתי מוצא את עצמי במערכת יחסים כל כך מסוכנת עם רב. לא מכיוון שאני לא מכיר רבנים ולא שאין לי בהם עניין. יש ויש. השאלה היא לאילו רבנים אתה ניגש, ומאיזו עמדה אתה מגיע אליהם. לי אישית יש חברים רבנים שאני אוהב אהבת נפש, ויש לי קרובי משפחה שנושאים בתפקיד הנכבד הזה. אני אוהב ללמוד מהם וגם איתם, ולפעמים אני אפילו מפנה אליהם שאלה הלכתית. נדמה לי שדווקא מכיוון שאני מכיר רבנים מאז ינקותי, אין כמעט סיכוי שתמצאו אותי מסתופף בחצרו של אחד השרלטנים הפליליים שמוציאים שם רע לדבר הזה שנקרא "יהדות". מאותה סיבה זה לא אמור להפתיע איש שדווקא אלו המכונים "חוזרים בתשובה" ושאר מחפשים את עצמם הם הטרף הקל ביותר של הברנשים הללו.
בקיצור, מרגע שהחלו להתפרסם פרטי העלילה של ההוא מהצפון, התחיל לדגדג לי באצבעות לנסות ולנסח כמה כללי זהירות בסיסיים, משהו בסגנון: עשה לך רב (אחרת הוא יעשה אותך). וזאת למרות שאני יודע שחלק גדול מהקסם הדתי הוא התשוקה לאבד שליטה וליפול כמו תינוק אל החיבוק החם של חוכמת קדושים עתיקה. כך שלא משנה אילו כללי ביטחון ננסח פה, תמיד יהיו טמבלים שיתעקשו ליפול בפח.
נכון, אין הגדרה חדה וברורה למקצוע "רב". משה בן עמרם היה הראשון במקצוע הזה והוא עצמו היה מנהיג, מצביא, מחולל ניסים, מחוקק, מורה, משורר, שופט ומה לא? (מה לא?! ובכן, הוא לא היה מוהל. וגם חתונות הוא לא ערך, עד כמה שידוע לנו). מאז משה רבנו ועד היום ניסו רבנים שונים ליטול מדמותו את המרכיבים שהתאימו להם יותר, לטוב ולרע. ובכל זאת, כל מי שעדיין נותר בו פירור של שכל ישר ואינטואיציה בסיסית יודע לזהות שרלטן. משהו בחיבור היהיר בין הבטחה חסרת גבולות לישועות - בריאות, פרנסה, זוגיות ואושר - לבין איזה יסוד תיאטרלי (משוחק רע מאוד לרוב) אמור להדליק אצל כולנו את נורית האזהרה. אומר זאת ברור, ברוב הפעמים מדובר בסתם רודפי בצע. או סוטי מין. או גם זה וגם זה.
רבנים לא אמורים לעסוק בעל־טבעי. הם לא אמורים לחולל ניסים, לפגוש לצהריים את אליהו או לחזות עתידות. הם אמורים לעסוק בתורה. לחנך, להורות ולהנהיג קהילות. הישרים שבהם יאמרו לכם את זה בפשטות. אלו שרומזים אחרת אינם לגמרי ישרים. יש רבנים גדולים מאוד בתורה, שמאמינים שתפקידם לתת עצה טובה ולא יותר. הם לא גוזרים. הם לא מצווים. הם מייעצים. בעיקר כי הם מכבדים את האדם שהגיע לפגוש אותם. למה שלא תלכו אליהם?
רב שאין לו שמץ של אירוניה עצמית אמור לעורר את חשדכם. איש אלוהים אמיתי חייב להיות מודע לאנושיותו בת החלוף. המודעות הזאת עשויה להתבטא לפחות בחיוך. חשיבות עצמית מופרזת היא לא לעניין כלל. כך גם לגבי עושר מוגזם. לי, באופן אישי, אין שום חשק לשמוע אפילו שורה על דמותו של רבי חנינא, הלכות צדקה או שבת מפיו של רב שירד הרגע ממכונית שרד בוהקת. זכותו להתעשר כאוות נפשו, כמובן. זכותו גם להתפנפן על כל דולר שעשה ביושר פחות או יותר, אבל אני לא אהיה בקהל.
אם בפתח לשכתו של הרב מסתובב מזכיר או שומר שער, ומשהו בהתנהלות שלו מעלה על הדעת את השוק האפור או סרטים מסוימים שבהם נהוג לעבור לעיתים מאנגלית לאיטלקית סיציליאנית, אתם תהיו חייבים להסביר לי לאט ובקול רם איך זה שאתם עדיין שם ולא מחפשים כבר את היציאה.
ויש כמובן עוד נקודות. חפשו רב שמכבד את שיקול דעתכם. שמכבד שיקול דעת בכלל. שמעודד אתכם לקבל החלטות חשובות בעצמכם. שבורח כמו מאש מעמדת האפוטרופוס שאולי ניסיתם להשליך לעברו. ייתכן שלא תצמח לכם ממנו ישועה גדולה, אבל הוא לפחות יעמוד לצידכם ולא ינסה לעקוץ. 

•    •    •

הרב שמואל אליהו, מי שלפי הדיווחים היה מקורב לעלייתו וגם לנפילתו של "הרב מהצפון", פירסם באמצע השבוע סידרה של תשובות לשאלות שקיבל מתלמידים נבוכים ומבולבלים. אני חייב לומר שרוב התשובות היו יפות ואמיצות. אבל ברגע שנדרש להסביר כיצד רב גדול נכשל בעבירות כאלה, הלך הרב אליהו על בטוח והאשים אותו ביחס מקל כלפי מצוות כמו "ייחוד" ו"איסור נגיעה" ומשם זה כבר הידרדר. מדובר בפזמון ישן ומוכר, ואני מתנגד לו. התזה הזאת, שאומרת שכל נפילה מתחילה בגישה "ליברלית", נכשלת לנגד עינינו שוב ושוב ולמרות זאת ממשיכים לשווק אותה. שיהיה ברור, הרב מהצפון לא היה רב ליברל. גם הרב ברלנד שמתעתע כרגע בכמה רשויות חוק בעולם הגדול לא נחשב חפיפניק או רפורמי. גם פינטו. המדרון החלקלק, מסתבר, נפער ברוב המקרים דווקא מתחת לרגליים החסודות והמחמירות ביותר.
(איור: עציון גואל)
 
 

outbrain-article-desktop-side