"רק לפני ארבעה חודשים עמדתי על הפרקט בארנה עם דמעות בעיניים. זה היה רגע של שבירה. גמר הגביע היה אצלנו בבית, ומכבי הביסה אותנו ב־18 הפרש. הייתי מפורק שבוע. הקושי האמיתי היה שלושה ימים אחרי, כשהיינו צריכים לשחק בנס ציונה. אני זוכר ששכבתי במיטה בצהריים ולא הבנתי איך אני עולה לשחק, איך אני מרים את עצמי. לא הצגנו משחק גדול, אבל הניצחון הזה לימד אותי הרבה על הקבוצה שלנו".
הזכייה ההיסטורית של הפועל ירושלים באליפות המדינה חילצה לא מעט אמוציות מליאור אליהו, שנבחר לשחקן העונה. ברגע אחד התפרצו החוצה כל המשברים והקשיים שעבר בשנתיים החולפות - מהפרידה הכפויה ממכבי ת"א, החודשים שישב בבית ללא קבוצה ועד לביטול חתונתו, שהיתה אמורה להתקיים בסוף החודש.
"ברגע שנגמר המשחק רצתי למעלה, ליציע, כי היה לי חשוב לחבק את ההורים שלי", הוא מספר בראיון מיוחד למוסף "שישבת". "הם תמיד היו שם בשבילי, עזרו לי המון במשך כל הקריירה, ובעיקר בתקופה האחרונה, עם מה שעברתי בחיים האישיים. לחשתי להם משהו אישי באוזן ורצתי חזרה לחגוג".
בראיון מספר אליהו על מה שהוביל לפרידה ממכבי ת"א, בקיץ 2013: "ההנהלה פנתה אלי, ביקשה שאקצץ בשכר והסכמתי, ואז הם דרשו להכניס סעיף יציאה בסיום כל עונה. הייתי אחרי שש שנים במועדון, קפטן, ולא חשבתי שזה הוגן לעשות לי דבר כזה. משום מה נוצר בתקשורת רושם שהכל התפוצץ סביב כסף, כאילו הייתי 'גרידי', אבל זה פשוט לא נכון. לא היה משא ומתן ולא שום דבר. פגישה אחת בלבד, שאחריה בכלל לא דיברו איתי".
אליהו, שחתום לעונה נוספת בירושלים, מצהיר כי הוא מקווה לסיים בשורותיה את הקריירה. ומתי זה יקרה? למרות שבעוד חודשיים רק ימלאו לו 30, הפרישה כבר נראית מעבר לפינה. "אני אשחק עוד שנתיים, אולי שלוש. זה קשה. בגלל הנבחרת, בגלל שאין הפסקות לעולם".
יש לך תוכניות ליום שאחרי?
"אני בהחלט חושב על אימון, למרות שכל המאמנים שלי אומרים שאסור להתקרב למקצוע הזה".
הראיון המלא ביום שישי במוסף "שישבת" של "ישראל היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
