זה אחר זה הוא טבח בבני משפחת אושרנקו. רצח את הסבתא לודמילה, ארב לסבא אדוארד, שיסף את גרונה של האם טטיאנה, דקר למוות את הילדים רויטל ונתנאל במיטותיהם ולבסוף הסתכל לאב דמיטרי בעיניים וחיסל גם אותו. כך, חושדת המשטרה, ביצע דמיאן קרליק בן ה-39 את אחד ממעשי הרצח המזעזעים בתולדות המדינה - והכל כנקמה על פיטוריו. תמלילים מחדרי החקירות, שמתפרסמים כאן לראשונה, מאפשרים הצצה נדירה למוחו של מי שהוא על פי החשד אחד הרוצחים השפלים שידענו. "אני בן זונה מרושע, אני רצחתי אותם", הודה בקור רוח קרליק, כששוחח עם ראש צוות החקירה בימ"ר מרכז, פקד אלידוב הכט. "דימה הרס לי את החיים. דקרתי אותו וכשהוא נפל הוא פתח את העיניים והתחנן אלי - תראו איזה נמושה". ביום חמישי ה-22 באוקטובר, פחות משבוע אחרי הטבח, הוצא בגד מרכבו של קרליק והושווה לפריטי הלבוש שנמצאו בזירת הרצח. ממצאי הדנ"א לא הותירו ספק בליבם של החוקרים, ויום למחרת קרליק נעצר. המעצר עבר ללא התנגדות, ובדרך לחקירה קרליק הרגוע ניהל שיחת חולין של ממש. "אתם הישראלים, מה אתם כל כך מתלהבים מהרצח הזה-", תהה העצור הטרי, "אצלנו ברוסיה, איפה שגדלתי, רוצחים משפחות שלמות ואונסים, זה רגיל". החוקרים ההמומים לא האמינו למשמע אוזניהם, כאשר קרליק, שהתגורר עשר דקות נסיעה מבית משפחת אושרנקו, סיפר על עבודתו בעסק המשפחתי, מועדון "פרמייר" בראשון לציון. "לא הייתי, נסעתי להמר" "לא ראיתי אף אחד ממטר - הייתי תותח", השתחצן דמיאן, "החזקתי את העסק, לא היה דבר שלא עשיתי. לא אהבתי את דימה (דמיטרי, א"ס) ולא אהבתי את משפחת אושרנקו. הם עשו לי דברים רעים". אחרי שלוש וחצי שעות של נסיעה שאל הכט את קרליק אם הוא מודע לכך שהוא חשוד ברצח. "אין לי קשר לזה", ענה דמיאן בלי למצמץ, "נסעתי להמר". לפני כניסת השבת עוד הספיקו החוקרים להגיע גם לבני משפחתו של דמיאן; אשתו נטליה, הוריו אולגה ואולג, גיסתו מריה וקרובת משפחה קטינה נעצרו לחקירה. קרליק עצמו, שמעצרו הוארך, נלקח למכון לרפואה משפטית באבו כביר. שם התברר כי בידו הימנית קיימים חתכים, לפי החשד הם נגרמו מהשימוש בסכין ומהמאבק בבני המשפחה. משם הועבר דמיאן לחקירה. כשהוא מעשן בשרשרת המשיך קרליק להכחיש בתוקף את המיוחס לו. "בלילה שאתם אומרים שרצחתי, יצאתי לטייל ברחובות ראשון, פגשתי שכנים", הוא התעקש. "באמצע הלילה התחשק לי לנסוע לחו"ל להמר אז נסעתי". החוקרים לא מיהרו, הם היו בטוחים בראיות שיש ברשותם. "אנחנו יודעים שאתה משקר", אמרו לו, ונפרדו ממנו קצת לפני חצות. כמה ימים הניח צוות החקירה לדמיאן להתבוסס. רק ביום שלישי, 27 באוקטובר, אחרי שנטליה הודתה כי היא יודעת שבעלה הוא הרוצח, פגשו החוקרים את קרליק בשנית. אבל דמיאן נותר בשלו, הוא נפגש עם עורך דינו והצהיר: "אני שומר על זכות השתיקה". אחרי שבע שעות של חקירה סיזיפית הציגו החוקרים לקרליק ראיות חותכות הקושרות אותו לרצח, ובראשם בגדיו המוכתמים בדם. אך פיו של החשוד נותר חתום. או אז הגיעה התפנית הדרמטית. החוקרים עימתו את דמיאן עם אביו. "דמיאן תפסיק עם זה", התחנן אולג לפני בנו, "תראה איפה כולנו נמצאים. אמא שלך חולה, אני חולה". האבא עשה את ההבדל לדברי החוקרים, זה היה הרגע שבו החל משהו לחלחל למוחו של קרליק. אחרי שנשק לאביו, הוא ביקש לצאת יחד עם פקד הכט לחצר. "טוב, אני מספר לך הכל", אמר לראש צוות החקירה. "אני בן זונה מרושע, אני עשיתי את זה". באותו הרגע הוכנס קרליק חזרה לחדר החקירות, שם גולל את הסיפור המזוויע. הוא תיאר את מערכת היחסים עם משפחת אושרנקו, איך עבד אצלם ועזב. "שתיתי חצי בקבוק וודקה במסעדה, ולמחרת בעבודה כולם דיברו על זה שאני גנב", סיפר. "הם הלבינו את פני, פגעו לי בכבוד. באותו יום עזבתי את העבודה. מאותו יום כל מי שצחק עלי ראיתי מולי את דימה. אני מתעב אותו ובז לו. הוא הרס לי את החיים". מאותו הרגע, הודה דמיאן, הוא תמיד רצה לפגוע במעבידיו לשעבר. "אמרתי לעצמי שאני ארצח אותו - מגיע לו להירצח", המשיך קרליק ותיאר בפרוטרוט כיצד התכונן לטבח הנורא. "לפני חודשיים הכנתי הכל. אשתי לקחה את המפתח מיאנה (אחותו של דמיטרי, א"ס) ואני שיכפלתי אותו. ביום חמישי שלפני הרצח קניתי בנזין ואזיקונים, לקחתי סכין גדולה שאיתה הייתי חותך בשר והכנתי גרביון כדי לכסות את הפנים. ביום שישי סיפרתי לאשתי שאני הולך לפגוע בדימה". נסע על האופניים של בתו עד הרגע האחרון הוא היה עסוק בלסגור כל פרט. הוא קנה שני טלפונים ניידים, אחד לו ואחד לאשתו, שמועסקת במועדון "פרמייר" שבבעלות משפחת אושרנקו. בליל הרצח חגגה במועדון בתו של דמיאן את יום הולדתה. הוא ביקש מנטליה להיות זמינה כדי שתוכל לעדכן אותו מתי בני המשפחה יוצאים הביתה. בתום ההכנות, בסביבות השעה 02:00, ארז קרליק תיק, עלה על אופניה של בתו ורכב לבית משפחת אושרנקו. כעבור עשר דקות הוא הגיע לדירה. "שמתי את האופניים מאחור, חבשתי כובע גרב והחזקתי את הסכין ביד", סיפר בחקירתו. "פתחתי את הדלת עם מפתח שהיה לי וראיתי את לודמילה ישנה בסלון. התקרבתי אליה והצמדתי לה סכין. היא התעוררה. אמרתי לה 'אם תהיי בשקט הכל יהיה בסדר', ולקחתי אותה לחדר השינה שלה. היא התחילה לצעוק ולא שתקה - אז נתתי לה דקירה בחזה. אז היה שקט. השכבתי אותה על המיטה וכיסיתי אותה בשמיכה". "בואי הביתה, לרושל יש חום" שעתיים וחצי המתין דמיאן בדירה, עד שב-04:30 הוא טילפן לאשתו. "שאלתי אותה מה קורה, והיא אמרה שהם כבר מתקפלים", שיחזר. "מהשלב הזה התמקמתי בתצפית בחלון של החדר של התינוק לכיוון הרחוב. פתאום ראיתי את אדוארד יורד מהרכב. המתנתי לו ליד הדלת, וכשהוא נכנס התחיל מאבק. רצחתי אותו במקום - וגררתי אותו לחדר של התינוק". בשלב הזה החל קרליק לאבד את סבלנותו. הוא חיפש ומצא את מכשיר הטלפון של הסבתא לודמילה ושלח ממנו הודעת SMS לאם, טטיאנה. "לרושל (כינויה של רויטל, א"ס) יש חום, תגיעי כמה שיותר מהר", כתב ושב להמתין בתצפית, עד 05:10 לערך. "ראיתי שטניה (טטיאנה, א"ס) מגיעה. כשהיא נכנסה לדירה חנקתי אותה. אמרתי גם לה 'אם תהיי בשקט לא יקרה לך כלום - אני מחפש את דימה'. הכנסתי גם אותה לחדר של התינוק. היא שאלה אם הילדים בסדר, אמרתי לה 'אל תדאגי, אם תשתקי הכל יהיה בסדר' וביקשתי שתשלח הודעה לדימה שיגיע מהר. היא שלחה את ההודעה, ורציתי לקשור אותה, אבל היא התחילה להשתולל - אז רצחתי אותה. דקרתי אותה הרבה כדי שתשתוק עד שהיא נפלה". כחצי שעה עברה, עד שב-06:00 הבחין דמיאן באב דמיטרי יורד מאופנוע. "בשלב הזה הורדתי את הגרב ניילון מהראש, רציתי שדימה יראה בעיניים שלו שאני הורג אותו", סיפר החשוד בגאווה מצמררת. "כשדימה נכנס, היה כבר אור. הוא ראה הרבה דם והתחיל בינינו מאבק. דקרתי אותו כמה פעמים. פעם אחת פגעה בי קסדת האופנוע ונחתכתי מהסכין". הערכה: יאנה ניצלה במזל קרליק לא הפסיק ופירט בתחושת סיפוק את הרגעים האחרונים של הרצח האחרון. "דימה נפל אבל המשכתי לדקור אותו והסתכלתי לו בעיניים. הוא הסתכל עלי ובשארית כוחותיו אמר לי 'אל תהרוג אותי'. תראו איזה נמושה - הוא אומר לי כמו שפן אל תהרוג אותי", אמר בזלזול. כשהוא נשאל מדוע רצח את הילדים סיפק דמיאן עוד תשובה שקשה לתפוס: "מה זה ילדים? הילדים זה דימה - אז רצחתי אותם". אגב, החוקרים מעריכים שאם יאנה אושרנקו, אחותו של דימה שנותרה בחיים, היתה מגיעה לדירה, החשוד היה רוצח גם אותה. גם אחרי שטבח במשפחה, שמר קרליק על קור רוח מקפיא. על פי עדותו, הוא ארז את תיק הרצח, ניגב את הדם הרב על גופו, הוריד את בגדיו והחליף לבגדים של דימה. את פרטי הלבוש המוכתמים בדם - אלו שהובילו לתפיסתו - ארז בשקית והשאיר בדירה. לאחר מכן שפך את הבנזין שהביא בכל רחבי הבית כדי להעלותו באש. הוא גנב מהנרצחים כ-20 אלף שקלים, פתח את ברזי הגז במטבח והצית את הדירה. עם זאת, לרוע מזלו, תריסי הדירה היו מוגפים, החמצן בבית אזל והאש לא התפשטה - עובדה שהקלה מאוד על החוקרים. מלאכתו של קרליק לא הסתיימה שם, והוא המשיך מיד למועדון "פרמייר", במטרה לשדוד את הכספת - אך ללא הועיל. "היד שלי היתה פצועה כך שלא הצלחתי לפתוח את המנעול", הסביר לחוקרים. חמש דקות נדרשו לו כדי לוותר. הוא עזב את המקום, השליך את האופניים, עצר מונית ונסע להירגע בחוף הים על גבול בת ים. חצי שעה אחר כך הוא כבר שב לביתו. לאביו הוא לא סיפר דבר. "בחור אכזרי - אבל שפוי" בפני אשתו, שסייעה לו לפי החשד להתנקות, הוא הודה: "רצחתי את כולם". יום למחרת, בתעוזה ובחוצפה שאין כדוגמתן, הגיע דמיאן להשתתף בהלווייתם של בני המשפחה. כשסיפר על כך לחוקרים, גילה לראשונה קצת אמפתיה כלפי קורבנותיו. "כשראיתי את שני הארונות של הקטנים זה קצת כאב לי", סייג קרליק, שתיכנן ככל הנראה להימלט לחו"ל. את החוקרים זה לא הרשים, וגם אחרי ששמעו את כל הסיפור המפורט הם משוכנעים כי לא מדובר במעשה של טירוף. "קלטנו שיושב מולנו בחור אכזרי, אבל מטריד מכך - אדם שפוי", העריך פקד הכט. "אם לפעמים מנסים למצוא צידוק לאי שפיות של חשודים מסוימים, אז בתיק הזה אתה לא מוצא צידוק לאי שפיות. הבן אדם חד ושם לב לפרטים - זה היה טבח, ואין לכך מילה אחרת". בכלל, חוויה לא פשוטה עברה עליו. "אחרי שהוא סיים לספר את הסיפור המצמרר הזה, הדבר הראשון שעשיתי היה לטלפן לאשתי", נזכר אתמול הכט זמן קצר אחרי שפענוח הפרשה הותר לפרסום, "הייתי חייב לשמוע את קולה". כרע על ברכיו בשחזור אחרי שהתוודה על כל פרטי המעשה, נלקח קרליק ביום רביעי האחרון לדירת הרצח ושיחזר את מעשיו. "בשחזור הוא כרע ברך ליד מיטת התינוק וכביכול ביקש מחילה - אני בטוח שאף אחד לא מוחל לו", סיכם אתמול מפקד מחוז המרכז במשטרה, ניצב ניסים מור, שביקש לשלוח את הערכתו לשוטרים ולחוקרים שעבדו על הפרשה: "פיצחנו את התיק הזה בעשר אצבעות, הוא נתמך ברובו על היכולות שלנו כחוקרים".
