כתובת נדירה התגלתה בעמק האלה

כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בחורבת קיאפה בעמק האלה. מדובר בכתובת הרביעית, שנחשפה עד כה מממלכת יהודה ממאה ה-10 לפני הספירה. בחפירות, שנערכו במקום על ידי פרופסור יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, התגלה בשנת 2012 קנקן חרס בן כ-3,000 שנה, כשהוא שבור לרסיסים.

על כמה שברים ניתן היה לזהות אותיות בכתב כנעני עתיק, דבר שהצית את סקרנותם של החוקרים. עבודת שימור מאומצת במעבדות הטיפול בממצאים של רשות העתיקות, במהלכה הודבקו מאות שברי חרס כדי קנקן שלם, פתרה את החידה. על הקנקן נחרטה הכתובת: אשבעל בן בדע.

פרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות ציינו כי: "זו הפעם הראשונה שהשם אשבעל מופיע על כתובת עתיקה בארץ. במקרא מוכר אשבעל בן שאול, שמלך על ישראל במקביל לדוד. אשבעל נרצח בידי מתנקשים, ראשו נכרת והובא לדוד בחברון.

העיר העתיקה בה נמצא הכלי // צילום: חברת Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות

לדברי החוקרים, העובדה ששמו של אשבעל נחרט על קנקן, מרמזת על כך שהוא היה אדם חשוב. כנראה הייתה בבעלותו אחוזה חקלאית גדולה, והתוצרת החקלאית שנאספה בה, נארזה ונשלחה בקנקנים שנשאו את שמו. יש כאן עדות ליצירת מעמד כלכלי מבוסס עם התגבשות ממלכת יהודה.

החוקרים הוסיפו כי: "בספר שמואל ב' לא אהבו את השם אשבעל, המזכיר את אל הסערה הכנעני בעל, ולכן שינו את השם המקורי לאיש-בשת, אבל בספר דברי הימים השתמר השם המקורי אשבעל. כך, לדוגמה, שונה גם שמו של המצביא גדעון בן יואש מירבעל לירבשת".

הקנקן לאחר עבודת הרפאות במעבדות רשות העתיקות // צילום: טל רוגובסקי

חורבת קיאפה מזוהה עם העיר המקראית שעריים. במספר עונות חפירה נחשפה בה עיר מבוצרת, שני שערים, ארמון ומבנה מחסנים, מבני מגורים וחדרי פולחן. העיר מתוארכת לימי דוד - סוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10.

באתר התגלו ממצאים ייחודיים שלא היו מוכרים עד כה. כך למשל, בשנת 2008 נחשפה שם הכתובת העברית הקדומה בעולם. עכשיו מתפרסמת מאתר זה כתובת נוספת מאותה התקופה. פרופ' גרפינקל וגנור אמרו כי: "עד לפני כחמש שנים לא היו מוכרות בכלל כתובות בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפנה"ס. בשנים האחרונות פורסמו ארבע כתובות: שתיים מחורבת קיאפה, אחת מירושלים ואחת מבית שמש. מצב זה משנה לחלוטין את הבנת תפוצת הכתב בממלכת יהודה, ועתה מסתבר כי הכתב היה יותר נפוץ ממה שחשבו עד כה. נראה כי ארגון הממלכה חייב מערך של פקידים וסופרים, ופעילות זו באה לידי ביטוי גם בהופעת כתובות".

הכתובת בתקריב // צילום: טל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו