לראשונה מאז החל משפטו של רוני רון, הנאשם ברצח נכדתו רוז פיזם בת ה-4, הוא עלה אתמול על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה ובקור רוח מצמרר תיאר כיצד גרם למותה של רוז במו ידיו. "היא קפצה והשתוללה באוטו", שיחזר רון את רגעיה האחרונים של רוז, "אז נתתי לה סטירה כדי שלא תקבל מכה בראש. לא יכולתי שלא לתת לה סטירה". "ואז היא לא הגיבה יותר", אמר בהמשך עדותו, "חשבתי שהילדה נעלבה... אחרי כמה זמן שהיא לא ענתה לי עצרתי, פתחתי את הדלת וראיתי אותה מוטלת על הצד, גופה צמוד לידית הדלת וראשה שמוט". כשנשאל מדוע לא לקח אותה לביה"ח, השיב: "הרמתי אותה על הידיים והיא היתה מפורקת. הראש שלה היה תלוי. אני חושב שירד לה דם מהאף ומהאוזן. היא התפרקה לי ביד. נכנסתי להלם, לפחד ולחרדה. אני לא יודע להתמודד עם המוות". במסגרת עדותו פירט את השתלשלות האירועים שהובילו למוות הטרגי של נכדתו: "בשעות הערב המוקדמות הלכתי לאמא שלי כדי לקחת את רוז. אמרתי לה שאני אחזור יותר מאוחר. היא אמרה לי 'לא לפני 11'. לקחתי את רוז מהבית של סבתא רבא ויויאן אלינו הביתה. הכנתי לה תיק, כמו שאמא שלי ביקשה, והייתי בדרך להחזיר אותה לאמא שלי". "ירדתי עם הילדה למטה, שמענו קצת מוסיקה באוטו", הוסיף רון, "נסענו דרך 2-3 רחובות, מבית יונה מול הים, לכיוון הבית של אמא שלי. רוז, כרגיל, ישבה מאחור, חגורה. היא היתה שמחה. לקחתי וופלים, שתייה, שוקו, שמוקו, טישויים", אלא שאז, לדבריו, השתוללה רוז והשתחררה מחגורת הבטיחות והוא בתגובה סטר לה. "פליק, ככה", אמר תוך שהוא מדגים את המכה הקטלנית. "אחרי ההלם התחלתי לצרוח. צרחתי לשמים, התחננתי אליה: 'רוז, אבא, סבא שלך, מבקש סליחה'. בשלב הבא מצאתי את עצמי נוסע דרומה לירקון, כשהיא בספסל האחורי. אחר כך הוצאתי אותה מהרכב, הלכתי איתה ברגל ושמתי אותה בתיק. הלכתי לקבור את הפחד שלי במימי הירקון". אחרי הפוגה קלה המשיך רון: "במבט לאחור נתתי לה סטירה אחת יותר מדי. אם הייתי מתנהל בצורה לא פחדנית מול הילדה שנלחמתי עליה כשכולם כבר איבדו בה עניין, אולי זה לא היה מתגלגל כך". "יותר מהפחד מהמשטרה, מהמדינה, מאלוהים, פחדתי להתמודד מול מארי", התוודה, "מאוד רציתי שימצאו את רוז, קודם כל כדי שמארי תדע, ויותר מזה, בשביל הילדה, שיקברו אותה כדי שיהיה לנו לאן ללכת. הידיעה שהיא לא נמצאה גרמה לי לחוסר שקט. מארי שמה לב שיש לי סיוטים בלילות. כשהעירה לי, אמרתי לה: 'זה מהצבא'... זה הזוי, הרי מי אהב את רוז יותר מסבא שלה? יותר ממני-" בעדותו אתמול התגלו לא מעט סתירות בהשוואה לגרסאות שמסר למשטרה. כך, למשל, בניגוד לגרסאותיו הקודמות שבהן טען כי הניח את רוז במזוודה עוד בזמן שהיו בנתניה ורק אז נסע לכיוון תל אביב, אתמול מסר כי כשהגיע לירקון הרים את רוז על ידיו, הלך איתה עד למים ורק אז הניחה במזוודה האדומה והשליכה למי הנחל. האישום ברצח יישאר קודם לכן קבע בית המשפט כי האישום נגד מארי פיזם ברצח יישאר על כנו. עורכות דינה של מארי, רויטל סוויד ומירב גרינברג, העלו ביקורת נוקבת על כתב האישום ה"מחורר" לדבריהן וביקשו מבית המשפט להכריע כי מארי לא תשיב לאשמה בעבירת רצח. מנגד, התעקשה התביעה כי הנאשמת "מעורבת ברצח כמבצעת עיקרית" וציטטה מתמליל החקירה הראשון של פיזם שבו אמרה: "היא באה מהבטן שלי אבל היא לא הילדה שלי". בנוסף הציגה התביעה מכתבים של פיזם שבהם כתבה, בין היתר: "רוז הורגת את שר שלי".
"רוז התפרקה לי בידיים"
בקור רוח מצמרר שיחזר רוני רון את רגעיה האחרונים של נכדתו רוז: "היא השתוללה באוטו, אז נתתי לה סטירה" • "במבט לאחור, נתתי לה סטירה אחת יותר מדי"
Load more...