קלאסית בכפכפים.
"מבחינתי, קולקציית החורף שלי היא המשך לעבודה היומיומית שלי", היא אומרת. "הבגדים של העונה הנוכחית מתכתבים עם הבגדים של העונה הקודמת. הקהל שלי מאוד קלאסי ומינימליסטי, אז השפה העיצובית שלי מאוד ממוקדת וחדה. בשמלה שבחרתי להצטלם אני מרגישה הכי בנוח, חוץ מזה, כיף ללבוש את השמלה הזו לא רק בחג - עם כפכפים אפשר ללבוש אותה ביומיום, ועם עקבים לאירוע בערב או לארוחת חג. היא מאוד נשית, אבל היות שההשראה שלי לעיצוב שלה באה מחליפות של נהגי מירוצים, לדעתי יש בה גם טוויסט גברי. אני מתחברת לדואליות הזו".
אל תקראו לי מאגניב. גולן סיון, "TORSO": גולן סיון, המעצב של מותג החולצות המודפסות "טורסו", מפתיע את כולם בסניקרס האדומות שלו. הצבע הבוהק מבצבץ מתחת למכנסיים הבהירים ומעניק לכל מערכת הלבוש שלו טוויסט פאנקי וצעיר.
"טורסו" הוא מותג שנותן מענה לכל חובבי חולצות הטי למיניהן, ההדפסים הצבעוניים ושורות המחץ המצחיקות. המותג בן ארבע שנים בסך הכל, אבל אחד החזקים בשוק, ולסיון יש המון ניסיון בתחום: כמי ששימש כיד ימינה של המעצבת דורין פרנקפורט במשך שנים, הוא יודע את העבודה. "הסטייל שלי לא מאגניב, כי אני לא מגדיר את עצמי בתור מאגניב", כך הוא טוען. "לאירועים משפחתיים וחגים אני חורג מהשגרה שלי, של ג'ינס וטי שירט, ונוקט קו קצת יותר חגיגי".
נוחות קצת אחרת. ענבל בן זקן, "MIZO": הבגדים של המותג "מיזו" הם באופן לא מפתיע השתקפות של המעצבת עצמה: קרירים, מינימליסטיים ומכווני מטרה. המטרה פה היא לא שעשועים ומשחקים, אלא התלבשות פונקציונלית לנשים שלא בא להן לסדר את הבגד סביבן כל הזמן. בבגדים של ענבל בן זקן אפשר לזוז בחופשיות ולהרגיש בנוח. בן זקן נכנסת לסטודיו ביום הצילומים בלי זמן לברבורים. היא באה לתקתק עבודה. גם השמלה שבחרה ללבוש, שמלת סרפן אפורה, מצביעה על מינימליזם ללא פשרות. "מה שבחרתי להצטלם בו מאפיין מאוד את קולקציית החורף שלי, בגלל הנוחות ובגלל שאפשר ללבוש אותו בכל מיני וריאציות: כשמלה או כטוניקה מעל טייץ או גרביונים צבעוניים. בגד טוב הוא בגד פשוט שהמורכבות שלו באה לידי ביטוי במה שאפשר לעשות איתו ובמצבים שבהם אפשר ללבוש אותו. בערב החג אני רוצה להיראות חגיגית, נינוחה וקצת אחרת".
בחיפוש אחר זהות נשית. אפרת לוין, "אלף אלף": המותג "אלף אלף" מורכב משתי "אלפיות": איילת הרמל ואפרת לוין. הן הכירו תוך כדי עבודת מלצרות משותפת ואז עברו לעבודת עיצוב משותפת, אחרי הלימודים בבצלאל. "הקולקציה בנויה מקווים מנחים שקשורים בחיפוש מתמיד אחר הזהות הנשית". אומרת אפרת. "מבחינתנו, הזהות הזו מאוד מורכבת ומתבטאת בהכלאות - למשל, שמלה שהיא קומבינזון, חצאית שהיא מכנסיים. ההתמקדות היא בחיבורים שמאפשרים זהויות רבות. עוד קו שמנחה אותנו הוא חיפוש אחר פשטות. אנו מעצבות את הפריטים ואז מעבירות אותם תהליך של רדוקציה, של הסרה, עד לקו מינימליסטי ונקי. את הטוויסט הסופי נותן הדיט-יילינג: למשל כפתורים, רוכסן או כיסים. שמלת הקוקטייל הכחולה שאני לובשת היא דוגמה טובה לכך: צבע בסיסי חזק, גזרה פשוטה שמחמיאה לגוף וכיסים שמוסיפים עוד אלמנט עיצובי".
מה הביא אתכן לבחור בשמלות האלה לחג?
"מבחינתי החג הוא הזדמנות ללבוש משהו חדש, קצת יותר חגיגי. בדרך כלל הבגדים הישראליים מאוד נוחים ונינוחים, אז החג הוא הזדמנות לצאת מהשגרה ולהפציץ קצת במראה פחות שגרתי".
גנגסטר עם סטייל. דורון אשכנזי: את דורון אשכנזי קשה לפספס. בלב המולת הצילומים בסטודיו נוכחותו מיד מורגשת. מבטו החודר והזעוף משהו מתביית מיד על המאפרת, והוא ניגש להתיישב בכיסא. הוא מכיר את העבודה והוא לא מבזבז זמן. אשכנזי, מחלוצי אופנת הגברים בארץ, מוביל בעיצוביו קו מחויט ונקי ועם זאת מאוד גברי ומחוספס. לערב החג הוא בחר ללבוש חליפת מכנסיים מחויטת עם טוויסט פרוע: מכנסי סרבל ג'ינס מכובס בעלי תפרי סיכה חיצוניים, חולצת טי שחורה וז'קט ויסקוזה כסוף. גנגסטר עם סטייל שנשפך מכל עבר.
יש אלמנט סופר-חגיגי אבל עדיין לא קונבנציונלי במה שבחרת ללבוש. למה דווקא החליפה הזאת?
"אם יש לך סגנון לבוש מסוים, וזה משהו שאני מנסה להנחיל בקולקציות שלי, אז לא משנה מה האירוע: חג, שבת, מסיבה, חתונה או סתם יום של חול. מה אופי האירוע לא באמת משנה - משנה מה שאני מרגיש. ערב חג מבחינתי זה לא חולצה לבנה ובושם. את מה שאני לובש לחג יכולתי גם ללבוש לעבודה. העיקר פה הוא הסגנון האישי שלך ואיך הוא בא לידי ביטוי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו