הכבש ה-16
הוא נחשב לעצם בגרון, אבל יעניק לצרפת או לאיטליה צ'אנס לחבור ל-15 הנבחרות שכבר באליפות אירופה • טורניר ההזדמנות האחרונה מתחיל היום וישראל, תודה לאל, לא שם
טורניר ההזדמנות האחרונה בלי ישראל - יש דבר כזה. אחרי שהנבחרת שלנו כבר רשמה פטנט על הצלחה בטורניר הזה, היא קיבלה השנה פטור.
היום מתחיל הטורניר שממנו תצא הנבחרת ה-16 שתשחק באליפות אירופה בפולין. נבחרת ישראל לא שם, והקשר היחידי שלה לסיפור הוא האפשרות שישראל - אם תעלה שלב באליפות - תפגוש את הנבחרת שתעלה מההזדמנות האחרונה.
זו הפעם השלישית שהטורניר מתקיים. בפעמיים הקודמות ישראל עלתה ממנו, ובזכות העלייה אף קיבלה מקדמה, כשהגיעה בכושר מצוין לאליפות ורשמה הצלחה לא מועטה. מצד שני, העומס על נבחרת שעולה מהטורניר הוא גדול מאוד.
שיטת הטורניר השתנתה ומספר המשתתפות צומצם לשש נבחרות, שחולקו לשני בתים. שתי מנצחות הבתים ייפגשו בגמר בשיטת בית וחוץ, והמנצחת תזכה בכרטיס לפולין.
על הנייר, הנבחרות שהגיעו השנה לטורניר הן החזקות מאז ומעולם. עצם העובדה שנבחרות בעלות שם ומסורת כמו איטליה וצרפת משחקות בו, מראה שנוצר סביבו עניין עוד לפני שהתחילה האליפות. לא נסתכן כשנהמר שאחת מהשתיים תעלה לאליפות אירופה. העניין הוא ששתי הנבחרות שובצו יחד לבית מוקדם ומי שתזכה בו תהיה כנראה בפולין. משחק ראשון ראש בראש ביניהן ייערך כבר הערב, בקליארי.
אווה לונגוריה תגיע-
צרפת תופיע לטורניר עם סגל חלש מהצפוי. התוכניות לגייס את כל הכוחות כדי לתקן את הפנצ'ר מהקיץ שעבר לא הצליחו עד הסוף. מחוץ לסגל נותרו מייקל פייטרוס הפצוע ויואקים נואה, שלא קיבל משיקגו אישור לשחק. צרפת היא ספקית השחקנים האירופית מספר אחת לאן.בי.אי, אבל תעלה הערב עם ארבעה שחקנים בלבד מהליגה הטובה בעולם, למרות שיש לה עוד עשרה כאלה. המכה הגדולה היתה כשטוני פארקר נפצע בהכנה והוטס לסן אנטוניו לבדוק את הפציעה. פארקר לא ייטול חלק בתחילת הטורניר ואמור להצטרף בהמשך, כנראה עם אשתו אווה לונגוריה, שמאיישת דרך קבע את היציעים במשחקיו. אבל כבר הערב יכול להיות משחק שיכריע את הקמפיין לצרפת.
בצרפת יש שינוי גם על הקווים. אחרי הכישלון הגדול באי-העפלה לאליפות אירופה בקיץ הקודם, הוחלף המאמן מישל גומז. הרבה שמות גדולים נזרקו לאוויר, ובסופו של דבר הצרפתים בחרו במאמן מקומי - וינסנט קולה. לרשותו של קולה עומדים, גם בהרכב מוחלש, כוחות לא מבוטלים כמו בוריס דיאו, ניקולה באטום, אלאן קופי והגארד ננדו דה קולו - הרכש החדש של ולנסיה של נוון ספאחיה.
הקטנות לא יפריעו
זה אולי מפתיע שנבחרת כמו איטליה צריכה להיאבק על חייה בטורניר ההזדמנות האחרונה, אבל לאור ההיחלשות של הכדורסל האיטלקי בשנים האחרונות כבר ברור שאיטליה של היום רחוקה ממה שהיתה פעם. באיטליה לא החליפו מאמן (קרלו רקאלקטי נשאר), אבל גם שם עשו מאמץ להביא את כל הכוכבים כדי להשלים את המשימה. גם כאן - ההצלחה חלקית בלבד. אנדריאה בראניאני ומרקו בלינלי אמנם הגיעו, אבל דנילו גאלינרי פצוע ולא ישחק, המתאזרח המועדף שון סטונרוק סירב להתייצב וג'יאנלוקה באזילה כבר פרש מהמדים הלאומיים. שאר הנבחרת די אפורה וצעירה יחסית.
שאר הנבחרות לא יוכלו לסכן את הגדולות. בוסניה, ששיחקה מול ישראל בקיץ שעבר, היא אותה נבחרת בינונית; בלגיה גייסה אמנם את דידייה אמבנגה מהלייקרס ואקסל הארוול, אבל זה לא יספיק; פינלנד שמחה שהיא קיבלה צ'אנס בכלל ולא צריכה להיאבק נגד הירידה לדרג ב'; והכי חשוב - פורטוגל, הנאחס הגדול של ישראל בשנים האחרונות תעצור בשלב זה ואין סיכוי שניפגש איתה.
במקביל ייערך טורניר ההזדמנות האחרונה באמת. ארבע נבחרות - אוקראינה, צ'כיה, הונגריה ואסטוניה - ייאבקו על ההישארות בדרג א'. שתי האחרונות יירדו לדרג ב'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
