דרך הגב. אם שלשום חזינו בסידרה השקולה ואולי הארוכה ביותר, אתמול ראינו שלוש סדרות בדרך לסיום, בטח במקרה של מכבי ת"א והפועל ירושלים שיארחו את המשחק השלישי בביתם. הפועל ת"א תצרך לעשות דברים גדולים כדי להפוך את הסידרה מול הקבוצה מהבירה למה שחשבו שהיא תהיה.
לעיתים לא צריך להפסיד כדי להתעורר. למכבי הספיקה הטראומה של כמעט ההפסד לנס ציונה כדי לקבל את קריאת ההשכמה. רמת המוכנות שלה הפעם היתה מקסימלית ולכן המשחק הזה (56:75) נגמר די מהר, בסיוע האדיב של המארחת.
במהלך העונה שמענו את המושג "סף כאב" בקשר לפציעות במכבי, בעיקר בהקשר של אלכס טיוס. יוגב אוחיון הוכיח אתמול שהוא יודע לסבול ולשחק עם כאבים. עטוף בחגורת גב ואחרי טיפולים, הרכז עלה אתמול למשחק והצליח למשוך עד הדקה ה־29. בלעדיו, הצהובים היו נשארים רק עם שני ישראלים בכירים בלבד.
לעומת זאת, "סף ההגנה" של נס ציונה היה אתמול נמוך, בעיקר במחצית הראשונה. היא לא נראתה כאילו היא יודעת שהיא במשחק ההזדמנות האחרונה שלה העונה. ביום ראשון היא תבוא למסיבת הסיום ביד אליהו.
נפרדו מהאולם? כולם חשבו שזו הולכת להיות הסידרה המותחת ביותר ברבע הגמר. ציפינו לדם ויזע, אבל קיבלנו בעיקר דמעות. של הפועל ת"א, שנכנעה אמש כמעט ללא תנאי להפועל ירושלים, 98:83.
ייתכן מאוד שאת ההבדל בין ירושלים של לפני גמר הגביע לזו של היום עושה דיון תומפסון. דני פרנקו הביא שחקן נהדר ועכשיו אפשר להבין למה מכבי ת"א רדפה אחריו שני קיצים ברציפות. תומפסון מזכיר מאוד את ריצ'רד הנדריקס, אקס מכבי: לא הכי חזק, לא הכי אתלט, אבל עם טונה של חוכמת משחק והכרה אבסולוטית של אזור הצבע.
תוסיפו לזה את היכולת הנהדרת של יותם הלפרין, הכושר הטוב של בר טימור וליאור אליהו, את הלחימה של טיוואן מקי ואת הדבק שדונטה סמית' סוף סוף מספק – ותקבלו את מועמדת בכירה לצלחת האליפות, לא פחות.
כמו במשחק הראשון, הלפרין פתח את המשחק נהדר עם 13 נק' מתוך ה־22 הראשונות של קבוצתו, בדרך ל־18:27 בסוף הרבע הראשון. המארחים הגיבו במהרה עם ריצת 0:10 כבר בפתיחת הרבע השני, אבל הירושלמים הראו אופי וענו עם ריצת 2:15 משלהם. הנדנדה המשיכה עד תוצאת מחצית צמודה יחסית, 50:43 לירושלים אחרי שלשת באזר של בר טימור. ירושלים השתלטה על המשחק ברבע השלישי. הפועל ת"א נלחמה, אבל כשירושלים קולעת בלי הכרה משלוש (12 מ־19 מ־3), גם השיניים והציפורניים לא עוזרות.
ומילה על אוהדי הפועל ת"א: בזמן שרובם נתנו תצוגה של ממש ("עצוב שרק הקהל שלנו נתן מאה אחוז מעצמו", אמר עודד קטש בסיום), חלק מהם עשה דבר שהם בזים לו: נטש את המשחק לפני סיומו, דווקא במה שעלול להיות המשחק האחרון בבית העונה.
ייפרדו מהאולם? במקרה של חולון, לפחות, זה אכזרי מאוד לפגר 2:0 אחרי שני משחקים צמודים. בראשון היא הפסידה בהארכה ואתמול על חוט השערה, 79:76 בראשל"צ, אחרי קאמבק יפה. המארחים איבדו את יתרון הביתיות במחזור האחרון. עכשיו הם פסע מחצי הגמר.
המצטיין של הפלייאוף עד עכשיו הוא שון דאוסן. במשחק הראשון קבע שיא קריירה של 28 נקודות ואתמול השווה אותו. יש לו גם 12.5 ריבאונדים בממוצע, 50 אחוזים מ־3 ושמונה עבירות למשחק. מספרים נדירים, בטח לשחקן ישראלי.
החיסרון של שלומי הרוש הפצוע היה משמעותי יותר מזה של איזייה סוואן. הגארד של חולון עשוי לחזור, השאלה אם יהיה לו בשביל מה. הקבוצה שלו התמודדה יפה עם קיצור הסגל הישראלי. אלעד חסין נתן קרדיט גדול ליועד בית־יוסף, שאחרי ארבע דקות בממוצע העונה, קיבל אתמול 22. אלון ספיר כבר לא חדש בשכונה וגם אתמול המשיך לקבל קרדיט.
חולון הפכה פיגור עשר נקודות (50:40) בדקה ה־27 ועברה להוביל. בתום דו קרב שלשות, ראשל"צ היא זו שידעה לעמוד בלחץ בדקות האחרונות.
בחולון בונים על טקס הפרידה המאוחד לאולם הפחים ביום שני בתקווה שבערב כזה, אחרי 60 שנה של כדורסל באולם המיתולגי, הם לא יפסידו וישובו לראשל"צ למשחק הרביעי.
לאומית. מכבי קריית גת, שמובילה 0:2 בסידרת הגמר, תוכל להעפיל היום לליגת העל אם תנצח את המשחק השלישי בקריית אתא (14:30, ספורט 5).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
