למרות מספר הסרטים המצומצם (פחות מ-200) וחוסר בולט בשמות בינלאומיים חשובים שיגיעו לעטר את החגיגה השנתית, ביום חמישי ייפתח פסטיבל הסרטים בירושלים כמדי שנה, ויציג מגוון רחב של סרטים שחלקם בהחלט מצדיק עלייה לבירה. סרט הפתיחה של הפסטיבל הוא הסרט הישראלי "סיפור גדול", שיוקרן בהקרנה המסורתית בבריכת הסולטן. מדובר בקומדיה הפונה לקהל הרחב, שביימו ארז תדמור ושרון מיימון, על חבורת אנשים שמנים מרמלה שבמקום להשקיע את זמנם בשומרי משקל, מחליטים להפוך את החיסרון ליתרון ולהיהפך למתאבקי סומו. הסרט גם ייצא להקרנות מסחריות ביום חמישי הקרוב. כל ששת הסרטים הישראליים העלילתיים המתמודדים במסגרת הפסטיבל על פרס וולג'ין לסרט עלילתי באורך מלא, כבר הצליחו ליצור עניין רב סביבם; אם זה "הבודדים", סרטו החדש והמדובר של רנן שור, מנהל בית הספר לקולנוע על שם סם שפיגל (ומי שביים את הסרט המיתולוגי "בלוז לחופש הגדול"); אם זה סרטה החדש של קרן ידעיה "כלת הים"; או הסרטים המסקרנים "לבנון" (של שמוליק מעוז) ו"עג'אמי" (של סכנדר קובטי וירון שני). שני הסרטים הנוספים שמתמודדים על הפרס הם "עיניים פקוחות" של חיים טבקמן (בכיכובם של זוהר שטראוס ורן דנקר) ו"בדרך אל החתולים" של חורחה גורביץ' (בכיכובו של מוני מושונוב). סרטים דוקומנטריים אחד הפרויקטים המסקרנים שיוקרנו בפסטיבל הוא "היסטוריה של הקולנוע הישראלי" שיזמה רשת השידור הצרפתית "ארטה". הבמאי רפאל נדג'רי סוקר 60 שנה של קולנוע ישראלי ובודק כיצד משתקפת בסרטים ההיסטוריה של מדינת ישראל. בפרויקט, שיוקרן בשני חלקים, מרואיינים יוצרים וחוקרי קולנוע מתקופות שונות, כמו מבקר הקולנוע פרופ' נחמן אינגבר, הבמאי ג'אד נאמן ומנחם גולן. עוד שני סרטים תיעודיים שעוסקים באמנות הקולנוע הם "למען אהבת סרטים: הסיפור של ביקורת הקולנוע בארה"ב", ו"ררברג וטרקובסקי: הצד ההפוך של 'סטלקר'". הראשו הוא סרט חביב של ג'ראלד פירי, מבקר והיסטוריון קולנוע הפועל בתחום כבר 30 שנה, שבוחן את ההיסטוריה של ביקורת הקולנוע האמריקנית מראשית המאה ה-20. השני עוסק בגאורגי איבנוביץ' ררברג - אחד מצלמי הקולנוע הרוסים הבולטים והטובים בכל הזמנים. הסרט המרתק מורכב מאפיזודות ומתאר את קשריו של ררברג עם הבמאי אנדריי טרקובסקי שאיתו עבד על הסרט "המראה", וכן את הפיצוץ הגדול שהיה ביניהם בזמן צילומי הסרט "סטלקר" (שבמהלכו ררברג עזב בזעם את הסט והוחלף בצלם אחר). הסרט המרתק בפסטיבל הוא הסרט הדוקומנטרי "ילדי המדורות", שמאוד לא קל לצפייה (אפילו יש אזהרה בתחילת הסרט שהוא כולל כמה תמונות מזעזעות - ואזהרה זו היא לא לחינם!). הסרט מתרחש ב"מאניקרניקה", אתר שריפת הגופות שעל גדת נהר הגנגס הקדוש בהודו. במקום שורפים יותר מ-150 גופות מדי יום. אולם הסיפור המרכזי בסרט הוא סיפורם של הילדים שנמצאים במקום, ובעיקר סיפורו של ראווי בן ה-14 העוסק בפועל בשריפת גופות. סרטים עלילתיים האגף הפופולרי של הפסטיבל הוא "פנורמה" המביא סרטים עלילתיים מרחבי העולם. להלן כמה סרטים בולטים שכדאי לשים לב אליהם השנה: "עדיין מתהלכים" - דרמה יפנית יפה ועדינה של הירו-קאזו? קו-ר-ה-א-ד-ה, המתרחשת ברובה בביתה של משפחה המתכנסת לטקס האזכרה של הבן הבכור שטבע בתאונת שיט 15 שנה קודם לכן. "35 לגימות של רום" - סרט צרפתי מרתק של הבמאית קלר דני. הסרט מספר את סיפורו של ליונל, נהג רכבת ואלמן שתקן החי בשכונה פריזאית עם בתו ז'וזפין, ומתאר את מערכת היחסים העדינה ביניהם. "המוזרויות של העלמה הבלונדינית" - סרט בן 64 דקות של הבמאי הפורטוגלי בן ה-100 (!) עמנואל דה אוליברה. אף שיש בסרט משהו ארכאי, הוא מצליח להעביר תחושה נוסטלגית והצופה מרגיש שהוא נמצא בסוג של היפנוזה. הסיפור הוא פשוט: אדם מתאהב בשכנה שמולו, בלונדינית בעלת מניפה יפנית. הוא מתוודה על אהבתו ובאותו רגע חייו משתנים לנצח. "צ-'ה" - סרטו האפי של סטיבן סודרברג בכיכובו של בניסיו דל טורו על המהפכן האגדי ארנסטו צ-'ה גווארה. הסרט מורכב משני חלקים בני שעתיים כל אחד. "תיבת פנדורה" - סרט טורקי יפה ורגיש של י-ש-ים או-ס-ט-או-ג-לו? ("המסע אל השמש"), המגולל את סיפורם של שלושה אחים שנאלצים להתמודד עם מחלת האלצהיימר של אמם הזקנה. מחווה לאנה מניאני הפסטיבל יערוך השנה מחווה לאחת השחקניות האיטלקיות הבולטות של כל הזמנים: אנה מניאני שהלכה לעולמה ב-1973, ושבשנה שעברה צוינו מאה שנים להולדתה. מניאני הפכה לאגדה ולסמל של הניאו-ריאליזם, והיתה כוכבת בעיני העם ושחקנית שגדולי הבמאים של דורה חיזרו אחריה. מניאני עבדה עם הטובים ביותר: רוברטו רוסליני, פייר פאולו פזוליני, פדריקו פליני ולוצ'ינו ויסקונטי. בפסטיבל יוקרנו שניים מסרטיה: "רומא עיר פרזות" (1945) של רוברטו רוסליני (סרט שנחשב לחלוץ הגל הניאו-ריאליסטי ושנוצר חודשיים לאחר המפלה הנאצית), ו"גב' אנג'לינה הולכת לפרלמנט" (1947) שביים לואיג'י זמפה.
