המלקה ויטוריה

ליאור אליהו נודע כמי שחי יותר על הכישרון ופחות על עבודה קשה. אחרי שחתם על חוזה לארבע שנים בטאו ויטוריה, הוא הולך למועדון שידרוש ממנו לעשות את הדברים שאהב פחות לעשות.

אליהו הולך לעבוד קשה, כפי שלא עבד מעולם. הוא אמנם יהיה חייב לשמור בהגנה אם הוא רוצה להיות על המגרש, אבל הוא מגיע למועדון כדורסל מעולה, שקידם לא מעט שחקנים ונמצא תמיד בטופ האירופי.

בניגוד לערים אחרות שבהן הכדורגל הוא חזות הכל, בוויטוריה הקטנה (250 אלף תושבים) הכדורסל הוא הציר שסביבו נעה עיר שלמה. מדובר בבירת הכדורסל של החבל הבאסקי, עם אולם שמלא תמיד ביותר מ-9,000 צופים רועשים שמייצרים אווירת כדורסל מדהימה. עם זאת יש למועדון צדדים קצת יותר אפלים, כמו קהל קיצוני ופרו-פלשתיני, שסיפק אווירה עוינת מאוד בכל פעם שמכבי ת"א הגיעה לביקור.

למרות ההיסטוריה, העיתונאי המקומי אוסקר סן מרטין לא צופה לליאור בעיות בנושא הזה. "הקהל יידע לעשות את ההפרדה", הוא אומר. "ברגע שליאור הוא שחקן של הקבוצה זה סיפור אחר. לא יעברו כאן לפוליטיקה".

טאו חגגה העונה 50 שנה. במהלך שנות ה-90 היא עשתה את השדרוג והפכה לקבוצה קבועה בטופ האירופי. נשיא המועדון כבר 20 שנה הוא חוזה קרחטה, שנחשב לדומיננטי ותובעני מאוד. רוב הכסף לתקציב מגיע מחברת הקרמיקה "טאולל", העירייה וספונסרים נוספים. התקציב השנתי עומד על כ-20 מיליון דולר בעונה, פחות מריאל וברצלונה, בערך ברמה של הקבוצה שממנה מגיע אליהו. "טאו כל הזמן מחפשת להצעיר את עצמה", מסביר סן מרטין כיצד מצליחה הקבוצה לשרוד בצמרת. "זה יקרה גם בעונה הבאה, שבה יהיה סוג של מהפך בהרכב".

הדברים של סן מרטין צריכים להדאיג את אליהו, מפני שעד הקיץ הנוכחי טאו התפרסמה תמיד בזכות ההמשכיות שלה. למרות ההתעניינות של קבוצות ביבשת, שחקנים כמו לואיס סקולה וטיאגו ספילטר נשארו בה שנים. גם העובדה שהסקאוט של המועדון, אלפרדו סלסאר, נמצא בתפקיד כבר 20 שנה היא דוגמה מצוינת לכך.

אבל עכשיו, כאמור, נראה כי חל שינוי: איגור ראקוצ'ביץ' עבר לפילזן, פיט מיקל לברצלונה, וויל מקדונלד עוזב והמכה הגדולה ביותר תהיה אם הרכז פבלו פריג'יוני יעזוב. הרכז הארגנטינאי הוא הלב של הקבוצה, ובשביל אליהו היכולת שלו להריץ שחקנים במגרש הפתוח תהיה חסרה מאוד אם יעזוב.

את הקבוצה מאמן דושקו איבנוביץ', שיתחיל עונה שביעית בקבוצה, והוא סיפור בפני עצמו. מאמן טוטאלי, קשוח וקפדן, אחד שמעביד את השחקנים שלו בפרך באימונים בלתי נגמרים. "דושקו הוא חייל, לא, בעצם הוא מארינס", סיפר פעם עיתונאי סרבי, "הוא מצפה מהשחקנים שלו לנהוג בהתאם. הוא היה שחקן שעבד קשה מאוד והוא חושב שהשחקנים שלו צריכים לעבוד כמו שהוא עבד". האיסור לדבר בסלולרי מהאוטובוס של הקבוצה הוא רק דוגמה אחת למשטר של הסרבי הזועף.

איבנוביץ' חזר לטאו בקיץ שעבר והחליף את נבן ספאחיה. "הנשיא קרחטה מחזיק מאיבנוביץ' המאמן הטוב באירופה", מסביר סן מרטין. ספאחיה אולי הביא לנשיא אליפות ופיינל פור ביורוליג, אבל זה לא עזר לו. "קרחטה התלונן שאצל ספאחיה היו בעיות בחדר ההלבשה ואצל דושקו הכל בשליטה", מוסיף סן מרטין. "זה מה שהכי חשוב לו". איבנוביץ' אולי לא הביא שום תואר, אבל מעמדו נותר איתן.

שיטות האימון של הסרבי והקשיחות הבלתי מתפשרת שלו כבר גרמו לשחקנים לא לרצות לשחק תחתיו. זו כנראה אחת הסיבות לגל העזיבות האחרון. "השחקנים מכירים מצוין את המדרגות של האולם", סיפר אחד משחקני העבר של הקבוצה.

אחת הטענות היא שהעומס העצום שהוא יוצר גורם ללא מעט פציעות. עם זאת, סגנון המשחק יתאים לאליהו, אחרי שהמאמן ההגנתי שינה פאזה וטאו שיחקה בעונה שעברה כדורסל מהיר ואטרקטיבי. הבעיה של הפורוורד הישראלי, כאמור, היא שכדי להיות שם בהתקפה הוא יהיה חייב לשמור גם בהגנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו