הקבוצה היא אני

שלבי ההכרעה בליגת האלופות בכדורגל הגיעו לרגעי השיא. בשבוע הקרוב מסתיימים משחקי חצי הגמר, ושתיים מארבע קבוצות (ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן ויובנטוס) יעפילו לגמר הגדול שייערך ב־6 ביוני ויתמודדו על התואר היוקרתי - אלופת אירופה לשנת 2015. אבל הסיפור במעמד הזה לא מתמקד רק בקבוצות, אלא יותר ובעיקר בכוכביהן, אלה שעומדים להאדיר את שם הקבוצה ואת עצמם. אחד הבולטים ביותר הוא כריסטיאנו רונאלדו, שחקן־העל הפורטוגלי של ריאל מדריד, אלופת 2014, שממשיך לחדד את הדילמה שבין 

הצלחה אישית של כוכב ספורט לבין הצלחת קבוצתו.

במשחק הראשון בשלב חצי הגמר, רונאלדו וריאל נכנעו בטורינו ליובנטוס 2:1 (הגומלין ייערך ביום רביעי הקרוב), אבל הסופרסטאר היה זה שכבש עבור הספרדים את שער החוץ המשמעותי, שגם הפך אותו למלך השערים של כל הזמנים בליגת האלופות, עם 76 כיבושים. הוא חלף על פניו של יריבו הגדול, כוכב ברצלונה לאו מסי (שעקף את רונאלדו בחזרה כעבור 24 שעות עם צמד).

אלפרדו די סטפנו, גדול כדורגלני ספרד בכל הזמנים, שמת בקיץ האחרון, זמן קצר אחרי שרונאלדו זכה עם ריאל בליגת האלופות, אמר פעם על העילוי הפורטוגלי: "זה שהוא מצליח לכבוש מול ההגנות המודרניות מוכיח שהוא אחד הכובשים הכי גדולים בהיסטוריה, ושאין להשוות את היכולת שלו ליכולת של כדורגלנים בתקופות אחרות".

 

רגעים של מבוכה

דבר נוסף שאין להשוות בין התקופות הוא החיים האישיים. אחרי אלה של די סטפנו, גדול ככל שהיה, איש לא עקב אי אז באמצע המאה הקודמת. בעידן הנוכחי זה סיפור אחר לגמרי, כשבמקרה של רונאלדו מובלטת תדמיתו הקרה והמתנשאת. הוא מנסה לשבור אותה, והשבוע פעל לטובתו סרטון שהציף את הרשת.

הפורטוגלי נראה בו חותם על חזה של מעריצה צעירה באיטליה, שלא מפסיקה לבכות מרוב התרגשות, ונרגעת רק כאשר הכוכב מחבק אותה לרגע קצר. למעריציו הרגע הוויראלי הזה היה מרעיש מספיק, עד שבכמה אתרים ברחבי העולם נכתב: "הוכח שרונאלדו אנושי ויכול להיות אהוב".

עניין התדמית הוא חלק בלתי נפרד ממאבקו במסי, כשבקלות אפשר להגדיר את הקרב הלא רשמי בין השניים על תואר "הגדול מכולם" כקרב המאה. אין חובב כדורגל, מגיל 6 ועד 120, שלא מתעסק בזה. מסי, לצערו של רונאלדו, נחשב לחביב הגוף ששולט בכדורגל העולמי - פיפ"א - בשל היותו דמות משפחתית למדי וחברתית יותר. הוא גם מכונת תארים. רונאלדו, "כוכב הרוק" השחצן, תופס עקב כך את תפקיד האיש הרע.

התקשורת בספרד (למעט עיתוני מדריד) ובאירופה לא מפסיקה להדגיש עד כמה רונאלדו חסר שביעות רצון כששחקן אחר כובש עבור קבוצתו. לרונאלדו אמנם יש העונה כבר 54 שערים, אבל מה שחשוב לו הוא כמובן לכבוש כמה שיותר, כדי להבטיח שיסיים בטבלת מלך השערים מעל מסי, כמובן.

האגו הזה בלט בצורה בוטה בשבוע שעבר, כשריאל מדריד ניצחה 0:3 את אלמריה במסגרת הליגה הספרדית. שש דקות לסיום המשחק, כשריאל מובילה 0:2, ניצב רונאלדו חופשי לגמרי ברחבה, מוכן לקבל מסירת רוחב ולכבוש בקלות. אלא שמשום מקום הגיע חברו לקבוצה, אלברו ארבלואה, ובגלישה דחק בעצמו את הכדור לרשת.

רונאלדו לא שלט בעצביו. הוא לא הסתיר את אכזבתו, בעט בכדור בתסכול וּודאי שלא רץ עם כולם לחבק את הכובש. "רונאלדו עשה בושות", נכתב בעיתוני ספרד, שהוסיפו: "הוא הגיב בצורה המביכה בעולם". רק בכלי התקשורת במדריד ניסו לגמד את הסיפור, כדי לא לפגוע במאבק האליפות. ארבלואה, אגב, טען שלא נעלב, וגילה הבנה: "כולנו רוצים לעזור לרונאלדו לעבור את מסי". 

במשחק שלאחר מכן, בשבת האחרונה, רונאלדו חזר לחייך. במשחק קשה ניצחה ריאל בסביליה 2:3, כשהוא כובש שלושער ומנפץ שורה של שיאים, שבהם הראשון לכבוש 25 שלושערים בליגה הספרדית בכל הזמנים, אבל חשוב יותר ברמה האישית - הוא עקף את די סטפנו, וקרוב להפוך לכובש הגדול באחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל העולמי (חסרים לו 12 שערים).

 

שם המשחק: קפדנות

כן, אצל רונאלדו הכל מסתכם במספרים שהוא משיג. הוא חייב שהם יהיו הכי גבוהים שיש, והם אכן גבוהים מספיק כדי שרבים בספורט העולמי יראו בו האתלט המקצועני המושלם: בשיאו הוא רץ במהירות של 33 קמ"ש, קרוב מאוד לאיש המהיר בעולם, האצן הג'מייקני יוסיין בולט; הוא 

קופץ לגובה של 80 ס"מ מהדשא כשהוא מתרומם לנגיחה, כמו לא מעט מכדורסלני האן.בי.אי; ובעיטות העונשין שלו מגיעות למהירות הגבוהה מ־130 קמ"ש.

הוא גם דורש מחבריו לקבוצה לשאוף כמוהו להכי רחוק שאפשר. כשזה לא קורה, הוא מאבד שליטה ויורה לכל עבר, לפעמים בילדותיות. בהפסד האחרון בקלאסיקו, לברצלונה, הוא עלב בהם עוד לפני שירדו מכר הדשא. מבחינתו הם עשו לעצמם הנחה, שהוא, כאדם אובססיבי, לא מוכן לקבל בשום פנים ואופן (גם השופט חטף ממנו סידרת קללות ותנועה מגונה). 

למחרת, הוא לא נתן להתנהגות שלו לפגוע בשיגרת יומו המסודרת והמוקפדת. מבחינתו, כל אחד מחבריו לקבוצה צריך לספוג את הביקורת ממנו, כי "הקבוצה היא אני".  

ה"אני" הזה הוא בהחלט מעל כולם במדריד, ובגיל 30, כשכדורגלנים רבים מגיעים לשלב הירידה ביכולתם, הוא מבקש להוכיח שאצלו זה ההפך - מצב נסיקה. לכן הוא נמצא במשטר דיאטה תמידי, יורד ל־3,000 כפיפות בטן כדי לשמור על המראה שיש מי שיכנו אותו "אלילי", מקפיד לקבל עיסויים וטיפולי פיזיותרפיה ואף לשהות באמבטיות קרח.

באופן מדהים, למרות העומס וכאמור הגיל, הראש שלו מכוון למצב אחד בלבד - להיות הגדול מכולם, גם אם שונאיו (ומעריצי מסי) יגידו שזה רק בעיני עצמו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו