"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"תזכרו גם את הגבורה"

שלום סקופס לייב, בן 90, לחם בגרמנים וניצל ממוות רק בזכות מדליה על אומץ לב שהיתה צמודה לחזהו • "האנשים שנלחמו ללא נשק היו הגיבורים האמיתיים"

,עודכן
שלום סקופס לייב ואשתו הלנה // צילום: מתוך האלבום המשפחתי // שלום סקופס לייב ואשתו הלנה

השנה מציינים ברחבי העולם 70 שנה לניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שלום סקופס לייב, בן 90, דייר ברשת הדיור המוגן "עד 120", לחם ונפצע קשה בקרבות עם הכוחות הגרמניים. רק מדליה אשר קיבל על אומץ לב במהלך קרב הצילה את חייו ובלמה את הרסיסים שאיימו לחדור לליבו.

המדליה נמצאת אצל סקופס לייב עד היום, ואף אפשר להבחין ברסיס שחדר אליה. "אני גאה על זה, ועוד איך", אומר סקופס לייב ל"ישראל היום", "כי ללא המדליה לא הייתי בעולם ולא הייתי נשוי לאשתי האהובה הלנה", הוא צוחק, "אני היחיד שנשארתי מכל המשפחה וחשוב לי לשאת את השם של משפחת לייב. חשוב לי לספר שוב ושוב את הסיפור שלי. כך אני מרגיש שאהוביי שלא שרדו את המלחמה חיים שוב ושוב". ביוני 1941 פשטו הגרמנים על עיר הולדתו, אספו את כל היהודים והובילו אותם לבורות בחורשה סמוכה. סקופס לייב הצליח להימלט למשאית של הצבא האדום והותיר אחריו את כל בני משפחתו, אשר נספו. בסוף שנת 1941 הצטרף אל הדיוויזיה הליטאית כשהיה בן 16 בלבד. בתום המלחמה, כשהוא בן 20, הוענקו לו עיטורי עוז רבים על גבורתו. "בארץ מתרכזים בנושא המוות, ולא מדברים מספיק על הגבורה והמרד. האנשים שהיו הגיבורים האמיתיים היו בגטאות, ללא נשק, ובכל זאת מצאו דרך להילחם וללכת בגאווה אל המוות. אני גאה שאני חלק מהעם היהודי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר