פסק הזמן של מאמן רמלה, עדן ענבר, 17 שניות לתוך הרבע הרביעי, בפיגור 59:43 מול מ.ס אשדוד, אמר את הכל. שחקניותיו נראו בעיקר כאוסף של יחידות - פעם נעמה שפיר, פעם קטיה אברמזון ופעם דניאל מקריי, שניסו לעשות הכל, אבל לבד, כדי להחזיר את קבוצתן למשחק הראשון בגמר הפלייאוף (הטוב מ־5). זה לא עזר, ובסיום גברה אשדוד 58:81 על יריבתה ועלתה ל־0:1 בסידרה.
כמה דקות לאחר פסק הזמן ההיסטרי של ענבר, המשיכה אשדוד לרוץ, לחטוף כדורים (15 במשחק, לעומת שבעה של רמלה) ולהגדיל את הפער עד ל־43:68. המאמן הזעיק עוד פסק זמן, אבל השחקניות שלו נתקעו פעם אחר פעם בהתקפה העומדת. למעשה, אשדוד שלטה במשחק לאורכו, מלבד הרבע הראשון שהסתיים בשוויון 15:15.
הבליץ הראשון של אשדוד התרחש ברבע השני, כשריצה של 0:13 העניק לה יתרון 25:41 במחצית השנייה (1226 ברבע השני). הזרות של רמלה פשוט לא הגיעו למשחק: אלכס מונטגומרי, אייז'ה ג'ונס ודניאל מקריי סיימו את המחצית עם עשר נקודות ביחד, כשג'ונס כלל לא קלעה.
בכלל, השחקנית המדוברת ביותר של רמלה העונה, שהגיעה בינואר אחרי חילופי זרות, בעלת מדליה אולימפית עם נבחרת ארה"ב מלונדון 2012 ורזומה מרשים בכמה קבוצות יורוליג, סיימה את המשחק עם ארבע נקודות בלבד. טיפאני ג'קסון, לעומתה, סגרה עוד משחק מצוין עם 22 ו־12 ריבאונדים.
רמלה עוד קיבלה זריקת עידוד ברבעה שלישי, בייחוד לאחר שמקריי לחצה על הדוושה, אבל ארבע עבירות של נעמה שפיר, נוסף על העובדה שמלבדה אין לרמלה רכזת אמיתית של ממש, סגרו את הסיפור עוד לפני השריקה לסיום.
אשדוד העלתה את מאזנה מול רמלה העונה ל־0:5 ונראה שלענבר יש הרבה מאוד עבודה לקראת המשחק השני בסידרה אצלו בבית. בסיום הוא עמד עם שחקניותיו במרכז המגרש והסביר להן שזה רק המשחק הראשון, אבל גם הוא יודע שמול אשדוד צריך להביא הרבה יותר ממה שהראתה קבוצתו אמש.
נתון אחד הצביע על ההבדל בין שתי הקבוצות אתמול - 12:21 לאשדוד באסיסטים. ככה רמלה לא יכולה לנצח, וכך אשדוד, ככל נראה, התחילה לסלול את דרכה לאליפות שנייה ברציפות ושלישית בהיסטוריה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
