בשעה שבה התיישבנו לסעודת הסדר בחר הערוץ הראשון לשדר את סרטו של שמחה יעקובוביץ "אקסודוס: פענוח יציאת מצרים" מ־2006, העוסק בדיוק באירועים שקראנו בהגדה. צירוף מקרים שכזה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המילה החשובה ביותר בסרטים דוקומנטריים מהסוג הזה היא "אולי", או בצורתה המקורית "Maybe". אנחנו, יוצרי הסרט, לא מתחייבים שזה ככה - אבל, פרט כזה או אחר הוא אולי ככה; הוא יכול להיות. ומרגע שהוא הפך לאפשרות - מכאן ואילך אפשר לבנות עליו תילי תילים של השערות ומשמעויות. זוהי טכניקה חביבה על תיאורטיקנים של קונספירציות ("אולי באמת נשמעה ירייה רביעית מכיוון תלולית הדשא"), עב"מים ("אולי אלה טביעות כני הנחיתה של הספינה החוצנית") ועוד.
אלא שאת סרטו של שמחה יעקובוביץ - במאי, עיתונאי ותחקירן קנדי, יליד פתח תקווה, קשה לפטור במשיכת כתף מסוג זה. במשך 90 דקות מרתקות, מלוות בהמחשות וירטואליות תלת־מימדיות, מציג יעקובוביץ עם המפיק בפועל שלו, ג'יימס קמרון ("טיטאניק"), את הגירסה שלו לסיפור יציאת מצרים.
הגירסה הזאת ממקמת את יציאת מצרים על ציר הזמן דווקא במאה ה־15 לפני הספירה (ולא, כמקובל על החוקרים, במאה ה־13), בזמן שלטונו של פרעה אחמוסה ה־1 (שאת שמו אפשר לקרוא גם כ"אח משה"). המומיות של אחמוסה ושל כל משפחתו נמצאות אמנם במוזיאון בקהיר, אך הן לא זוכות לכבוד גדול ומוסתרות במרתף. ליעקובוביץ יש הסבר שדווקא מסבר את האוזן: המצרים חוששים שגילוי ממצאים המאששים סיפורים תנ"כיים עלולים לחזק את הנרטיב של ישראל המודרנית ותביעותיה על השטח.
הוכחה נוספת לכך הוא מוצא בקשיים העצומים שמערימים המצרים על המבקשים להגיע לחפירות אוואריס, בירתם של ההיקסוס. בהיקסוס, שגורשו על ידי אחמוסה, רואה יעקובוביץ את אבותינו הקדמונים. פרופ' מנפרד ביטאק מאוניברסיטת וינה, המנהל את החפירות במקום, מצא תשעה חותמים עם השם "יעקב" עליהם. את החפירות מאלצים המצרים לכסות מחדש בכל שנה, וחקלאי הסביבה מעבדים את האדמה.
את עשר המכות ואת חציית ים סוף (שלדבריו, הוא לא ים אלא אגם אל־בלאח, לאורך התעלה) מייחס יעקובוביץ להתפרצות הגעשית האדירה בסנטוריני, שאירעה בסביבות 1,500 לפני הספירה. ענן האפר ורעידות האדמה שליוו את ההתפרצות גרמו לאסונות שפקדו את מצרים. מרתק במיוחד ההסבר למכת בכורות. את הר סיני הוא ממקם בג'בל חשם א־טריף, וביוון הוא מוצא תכשיט זהב המתאר את ארון הברית.
אני מניח הנחה פרועה שמרבית הצופים, ובכללם כותב שורות אלה, אינם חוקרים מקראיים, ולכן הצפייה הביקורתית שלהם בסרט מוגבלת. לחוקרים ולמומחים, לעומת זאת, יהיו, מן הסתם, הערות לתיזות המוצגות על ידי יעקובוביץ. במידה מסוימת, הסרט הזה ודומיו מדברים מתוך אג'נדה ודוחפים השקפה או רעיון ספציפיים. לכן הצגת הדברים היא מגמתית, ומטרתה בעיקר לשכנע את הצופה באמיתות התיזה, תוך כדי ניצול שטחיות הידע שלו.
ולמרות הכל - זהו סרט מהנה ומעניין ביותר, שאדם מן היישוב יגלה בו כמה דברים חדשים על יציאת מצרים. בעיקר על האפשרות שסיפור יציאת מצרים אינו רק מיתוס דתי, אלא שיש הוכחות מדעיות (לכאורה) שהוא אכן אירע במציאות. ואם כך - הוא גם יעומת עם כמה דילמות דתיות, חברתיות ופוליטיות מרתקות, ובראשן השאלה אם הסיכוי שיש ביסוס מדעי־היסטורי ליציאת מצרים מבטלת את אפשרות קיומו של אלוהים, כי את כל האירועים אפשר להסביר בתזוזות טקטוניות. ואולי לא?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
