1. באוגוסט, 2014. פול ג'ורג' נוחת בצורה לא טובה על הפרקט במשחק אימון פנימי של נבחרת ארה"ב, מעקם את הרגל וגומר את העונה. גם הפרצופים של יתר השחקנים התעקמו באותו יום, במיוחד זה של קווין דוראנט.
התקשורת האמריקנית הזחוחה החלה אז בנוהל הקבוע: מבול של טורי דעה נגד פיב"א, (לא שחסרות סיבות) ש"מעיזה לסכן את הקריירות" של כוכבי אן.בי.אי. וכל זה עוד בחינם. לא חלפו אלא מספר ימים והפורוורד של אוקלהומה סיטי מצא תירוץ כלשהו והודיע על פרישה מאליפות העולם. חודשים לאחר מכן התגלו לו שברי מאמץ לאחר אימון של הת'אנדר. קארמה איז א ביץ'.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היתה זו רק פציעה ראשונה מתוך שלוש שדוראנט עבר העונה – ברגל, בקרסול ובבוהן. בסופ"ש האחרון הודיע שיעבור ניתוח שישבית אותו לארבעה חודשים נוספים לכל הפחות וזאת לאחר שהשתתף העונה רק ב-27 משחקים – הכי מעט בעונה שאחרי זכייה בתואר ה-MVP, מאז מייקל ג'ורדן שפרש לראשונה ב-1998. אם יש משהו שהמקרה העצוב הזה צריך ללמד הוא מה שכל הליגה הזאת צועקת כבר שנים: עונת האן.בי.אי ארוכה מדי.
פרט לעובדה הפשוטה שמ-82 משחקים מעייפים אפילו את עכברי הליגה הזו, הם מגדילים את העומס על הגוף של כוכבים כמו דוראנט (ששיחק 615 משחקים בשבע העונות הראשונות שלו בליגה) ומעלים, ולו סטטיסטית, את האפשרות ששחקנים יפצעו. קשה כבר לזכור פלייאוף אחד בשנים האחרונות ללא היעדרות משמעותית, שפגעה בדבר הבסיסי ביותר: בספורט עצמו.
אבל 82 משחקים זה הרבה כסף. ולעזאזל הכדורסל.
2. האמריקאים אוהבים את גיבורי הספורט שלהם פצועים. זה הופך את הסיפור לגדול יותר, נוצץ יותר, אמריקאי יותר. אינספור מיתוסים נכתבו שם מאז צלע סנטר ניו יורק, וויליס ריד, כל הדרך אל האליפות במשחק השביעי של גמר 1970 (שבו, אגב, קלע רק ארבע נק' אבל מי זוכר).
זאת אולי הסיבה שהיו כאלה שעוד ביקשו מדוראנט לדחות את הניתוח אחרי הפלייאוף הנוכחי, שבו אוקלהומה (שמינית במערב) צפויה לפגוש בסיבוב הראשון את גודלן סטייט. ולא, שאין תקדימים. גראנט היל, למשל, נפצע בקרסול שבוע לפני הפלייאוף ב-2000 אבל שיחק בו כמעט על רגל אחת. התוצאה: החמרת הפציעה וקריירה מוחמצת. סיפור דומה (עם הבדלים) עשוי להתפתח גם במקרה של דרק רוז.
דוראנט אולי החליט נגד התרבות הספורטיבית בארה"ב אבל בעד השכל הישר.
דוראנט. יסיים את העונה רק עם 27 משחקים // צילום: אי.פי
3. אוקלהומה מתקדמת לאט לאט למעמד של קבוצה מקוללת. בפלייאוף 2013 איבדה את ראסל ווסטברוק, בשנה שעברה התמודדה עם הכשירות המוגבלת של סרג' איבקה והעונה הגיע מקרה דוראנט. ולחשוב שרק לפני שלוש שנים, לאחר ההופעה האחרונה שלה בגמר האן.בי.אי, היא סומנה כדבר הגדול הבא.
כנראה שהמזל בארה"ב לא נועד ללכת עם קבוצות משווקים קטנים, כאלה שלא עושות טובות לרייטינג הטלוויזיוני: פורטלנד מעבירה כבר ארבעה עשורים של פציעות (ביל וולטון, סם בואי, ברנדון רוי, גרג אודן); מינסוטה איבדה את סם קאסל לפני אליפות אפשרית ב-2004 ועכשיו אוקלהומה.
2015/16 תהיה העונה האחרונה בחוזה הנוכחי של דוראנט. אולי גם האחרונה של הת'אנדר בצמרת הליגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
