עושר, עמים

במבט ראשון, "קפיטליזם", סידרה תיעודית בת שישה חלקים, נראית כמו השיעור בכלכלה שהייתם צריכים להבריז ממנו. היא מבטיחה ראשים מדברים - בדגש על גברים מדברים בטון "אני קראתי את 'עושר העמים' כבר בגן חובה" - והרבה מאוד אינפורמציה, אבל לא מעבירה טיפת רגש אנושי. רוחות של צינה נושבות ממנה, אבל אז קורה משהו אחר. אולי אלו המומחים הסינים, ואולי הנשים והאפריקנים שמגיעים בהמשך - שמצליחים לעורר את "קפיטליזם" מתרדמתה ולהבהיר שכלכלה היא לא רק עניין של גברים לבנים משכילים, אלא של כולם. במבט שני, "קפיטליזם" נראית כמו הסמינר שחייבים לקחת בסמסטר ב'.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ז'אן פול סארטר אמר פעם "לכסף אין רעיונות", אבל לבני אדם יש. וגם תיאוריות. בני אדם בונים סביבם אסכולות, מנתחים מצבים, כותבים ספרים, מפתחים שפה חדשה ("זכויות קניין", "גידור", "מבצעי סוף עונה"), חוזים משברים - או מפספסים אותם בענק - והופכים את הכסף והשימוש בו לנושא המחזיק סידרת טלוויזיה של יותר מ־300 דקות. איך עושים את זה? היוצר אילן זיו (הבהרה: אין שום קשר לח"מ מלבד שם משפחה זהה) יצא למסע חובק עולם כדי למצוא את הקשר בין גידול צאן, סוחרים סינים, גילוי אמריקה וסיילים. הוא חזר עם התשובה: קפיטליזם, אבל לא כמו שהכרתם. לפי המומחים שזיו הושיב על הכיסא החם, הקפיטליזם הוא רעיון, ולא מדע. זיו דילג בין קברו של אדם סמית' בסקוטלנד לבין כפרים אנגליים, קפץ לבקר שבט נידח בפרו, זרם למקסיקו סיטי, לסין, ליוון, להאיטי ולגאנה - ולא שכח להכניס את הסצנה הבלתי נמנעת של ילדים משחקים כדורגל סמרטוטים - כדי להמחיש שכלכלה היא עסק גלובלי, וכולם מעורבים.

התזה שבונה זיו - "הנפשות הפועלות הן שהמציאו את הקפיטליזם" - מבוססת על ניתוח אוניברסלי, מקיף ורב־גוני. אם בתחילה נדמה שמדובר במועדון גברים סגור, זיו מכניס בהדרגה גם את ה"אחרים" לתמונה ומביא קולות שבדרך כלל לא נשמעים בניתוח היסטורי־כלכלי־חברתי. הסוציולוג הסיני וההיסטוריונית הסינית מביאים זוויות התבוננות שהאדם המערבי לא נחשף אליהן רוב חייו. הנשים וה"אחרים" (כל מי שאינו גבר מערבי לבן) עושים את שאר העבודה, כשהם מכניסים את ההיסטוריה למעבדה ובוחנים אותה דרך משקפיים שאדם סמית' לא רכש מעולם. המושגים לא חדשים - סחר חליפין, רווח, עבדות, קניין - אבל ההסתכלות לגמרי שונה ומפתיעה. החשוד המרכזי של העסק שנקרא "קפיטליזם" הוא אותו סמית', שברגעים מסוימים נדמה כי נעשה לו "גריל" ללא ידיעתו. 

"קפיטליזם" שמה ידה על מומחים בעלי שם. ההיסטוריון יובל נוח הררי מגיח להופעה מתמשכת מרשימה בעברית (נחמד, אחרי כל האנגלית והצרפתית), כשהוא הופך מוסכמות על הראש בפנים חתומות של היסטוריון סלב (אני עדיין מחכה ל"יום בחיי" יובל נוח הררי ב־HOT בידור ישראלי). "הגזענות היא תוצר של העבדות", מנפץ נוח הררי מיתוס באדישות של אייקון. הקריינות העברית של זהר סדן מכניסה לסידרה מימד דידקטי. סדן מרצה את החומר, לא חי אותו. מבחינה ויזואלית מדובר בסידרה עשירה, המכילה חומרי ארכיון משובחים, שמישהו הזיע קשה עבורם. התוצאה בהחלט רצינית ומרשימה, אך היא דורשת טונות של ריכוז וסבלנות מהצופים, כמו גם עניין אמיתי בחומר (אזהרה: לא מומלץ כקורס בחירה בסמסטר קיץ). סוף, "קפיטליזם" הזכירה לי את הפתגם העממי, "מי שעובד קשה אין לו זמן לעשות כסף".