פליטות פה מול מיקרופון או מצלמה פתוחים הן דבר שבשיגרה עבור פוליטיקאים, כוכבי ריאליטי ומשתתפים בפרויקטים תיעודיים. בדרך כלל זה נגמר בכותרת מביכה בעיתון או בהתנצלות מתוקשרת. אבל במקרה של המיליארדר האמריקני המסתורי רוברט דורסט, פליטת הפה שלו תעלה לו כנראה בשנים רבות מאחורי הסורגים.
הכל התחיל מהמיני־סידרה הדוקומנטרית "הג'ינקס", מבית HBO. הסידרה בת ששת הפרקים (שתעלה בסוף השבוע ב"yes VOD", ובהמשך גם ב"yes דוקו"), עוקבת אחר דורסט בן ה־71, נצר לאימפריית נדל"ן ניו־יורקית המוערכת ב־4 מיליארד דולרים, שבמהלך שלושת העשורים האחרונים נעצר, נשפט וחמק מהרשעה בשלוש פרשיות שנקשרו בשמו וסוקרו בהרחבה: היעלמות אשתו, קתלין מק'קורמק, ב־1982, רצח לא מפוענח של חברתו הקרובה, סוזן ברמן, ורצח השכן שלו, מוריס בלאק.
לצד תיעוד המעשים המיוחסים לו ועדויות של מקורבים לדורסט ולאנשי מקצוע שליוו את החקירות, "הג'ינקס" כוללת שני ראיונות מצולמים עם המיליארדר, שקיים איתו הבמאי אנדרו ג'ארקי. השיחה האחרונה, שנכללת בפרק הסיום ששודר בארה"ב בסוף השבוע שעבר, טרפה את הקלפים. דורסט, אגב, הגיע אליה ללא עורכי דין.
בפרק הזה מעמת ג'ארקי את דורסט עם ראיות חדשות ומרשיעות, ולאחר סיום הראיון הולך דורסט לשירותים. הוא לא שם לב שהוא עדיין מחובר למיקרופון, ונשמע מדבר לעצמו: "הנה זה הגיע, נתפסת. אתה צודק, כמובן. אבל אתה לא יכול לדמיין 'עיצרו אותו'. איזה אסון, הוא צדק. אני טעיתי. יש לי קושי עם השאלה הזו. מה לעזאזל עשיתי? רצחתי את כולם, כמובן".
מיליוני הצופים נותרו המומים לשמע הדברים הללו. אבל כשהם שודרו, דורסט כבר היה עצור בניו אורלינס, בידיהם של הסוכנים הפדרליים שקיבלו את הראיות לפני כן.
שיחת טלפון ראשונה קריטית
הרעיון לסידרה החל ב"כל הדברים הטובים", סרטו העלילתי של ג'ארקי מ־2010, שנוצר בהשראת סיפור חייו של דורסט. ג'ארקי, אגב, היה ב־2003 מועמד לאוסקר על סרטו התיעודי "לתפוס את הפרידמנים", ובין השאר הפיק גם את "קאטפיש" התיעודי המצליח.
"כשעשינו את הסרט ניסינו ליצור קשר עם רוברט", הוא מספר לי בראיון איתו בלוס אנג'לס לפני שבועות אחדים, "עורך הדין שלו חזר אלינו ואמר שבוב אדם עסוק, ושאנשים מנסים לשוחח איתו כבר שלושים שנה על האירועים הללו, והוא בחר לא לדבר, וגם לא ישנה את דעתו.
"שבוע לפני שהסרט יצא, קיבלתי טלפון מדורסט. הוא קיבל את המספר שלי ממישהו, וידעתי שהוא עשוי לטלפן. הוא הציג את עצמו וביקש לצפות בסרט, כי אמר ששמע עליו דברים טובים. עניתי לו בחיוב, כמובן. הכוונה שלי היתה לייצר סרט שיעורר בו עצמו רגש, ואכן, הוא סיפר לי אחר כך שבכה שלוש פעמים במהלך הצפייה בסרט. גם החמיא לו ששחקן הוליוודי נאה (ריאן גוסלינג; ד"כ) גילם אותו.
"שיחת הטלפון ההיא היתה קריטית. כבר אז התחלתי להקליט אותו. המפגש הראשון בינינו נערך בבוורלי הילס, והדבר הראשון שתפס אותי הוא כמה הוא חכם. ראיינתי עד היום מאות אנשים, ומרואיין נבון יודע לבד לאן אתה חותר עם השאלה שאתה מציג לו. בוב ידע לאן אני הולך 12 שאלות מראש, הוא מבריק בצורה בלתי רגילה, ואדם שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים.
בגיל 7 ראה את אמו קופצת מגג אחוזת המשפחה אל מותה. דורסט בסידרה "הג'ינקס" // באדיבות yes
"כבר מלחיצת היד הראשונה הרגשתי שמדובר באדם שלא התלכלך מעולם בעבודת כפיים, כזה שניגש אליך בביטחון שמעלים מראש את כל מה שחשבת עליו. האם הוא באמת אותו רוצח שרבים בטוחים שהוא?"
הוא אמר משהו מפליל?
"הוא מעולם לא בא ואמר 'אני לא רצחתי אף אחד'. זה גם לא היה עוזר, זה לא היה משפר את מצבו ולא ישפוך אור על הפרשה. הוא כל הזמן חזר ואמר שהוא רק רוצה שאנשים יכירו את רוברט דורסט האמיתי".
מה משך אותך בסיפור שלו?
"תמיד נמשכתי לתעלומות מסתורין על דמויות שכונו 'מפלצות' ומסוגלות לכאורה לכל דבר. האמנתי שלרדת לפרטי הביוגרפיה של אדם נותן אינדיקציה להבין מי הוא ומהם מניעיו, ולכן העניין שלי בבוב ובסיפור המוזר שלו גבר עם השנים.
"אני גדלתי בנסיבות דומות, במשפחה עשירה בניו יורק שבבעלותה עסק מצליח. למעשה, הלוקיישן ששימש אותנו לצילומי השחזור של התאבדות אמו היה הבית שבו גדלתי. זה הרגיש לי מוכר בצורה מעוותת ממש".
סטירות ודחיפות עם האישה
דורסט נישא לאחות קתלין מק'קורמק ב־1973. הם הכירו שלוש שנים לפני כן, כשהוא היה בן 27 והיא בת 19, סטודנטית בבית ספר לאחיות עם חלומות להיות רופאת ילדים, ששכרה דירה באחד מבנייני המגורים בבעלות תאגיד דורסט. שנתיים אחרי נישואיהם הם עברו לגור בוורמונט ופתחו מרכול למזון בריא.
מערכת היחסים הפכה עכורה ב־1976, כשדורסט הכריח את קתלין לעבור הפלה לאחר שנכנסה להריון. הוא נותר ללא ילדים עד היום. "אמרתי לה מההתחלה שאני לא רוצה ילדים", אמר דורסט בראיון ב"ג'ינקס", "לא רציתי ילדים סביבי ולא רציתי לגדל אותם. חשבתי שזה יהיה ג'ינקס, יביא מזל רע (זה גם מקור השם של הסידרה; ד"כ), ידעתי שלא אהיה אבא טוב.
"ברגע שהיא אמרה לי שהיא בהריון ושהיא רוצה לשמור את התינוק, כי זה בשליטתה ולא בשליטתי, אמרתי לה: 'אם תשמרי אותו אנחנו מתגרשים'. נקודה. עד 1981 חיינו המשותפים כללו עימותים, מריבות, סטירות, דחיפות ומאבקים פיזיים. זה נמשך והידרדר ומעולם לא השתפר, רק נעשה רע יותר ויותר עם הזמן".
מק'קורמק נצפתה לאחרונה ב־31 בינואר 1982. רק כעבור חמישה ימים פנה דורסט למשטרה. כשנשאל מדוע, תירץ זאת בכך שהם לא מתראים בכל יום בגלל נסיעותיו הרבות מביתם שבוורמונט לעסקי המשפחה בניו יורק. בדיעבד התברר כי ניהל רומן עם אישה אחרת וגר בכלל בבית אחר במנהטן.
החיפושים אחרי קתלין נפסקו אחרי תקופה מסוימת, ובאופן חשוד משפחתו עתירת האמצעים והקשרים של דורסט לא הציעה סיוע כספי בחידושם.
האקסצנטריות של דורסט גרמה למשפחתו להתרחק ממנו. את המכה הגדולה ביותר ספג כשאחיו דאגלס מונה ב־1994 לעמוד בראש התאגיד המשפחתי, מה שגרם לו, בתור האח הבכור והיורש הטבעי, להיכנס למאבקים משפטיים כדי לקבל נתח משמעותי יותר מהנכסים. למרות סימונו ככבשה השחורה של המשפחה, הוא המשיך לקבל קצבה שנתית של 2 מיליון דולר, וכשהגיע לפשרה עם משפחתו לאחר 12 שנים, תפח הסכום ל־65-60 מיליון דולרים בשנה - חלק נכבד מזה גם לטובת עורכי הדין שהוא מעסיק.
סוגיית מק'קורמק עלתה שוב רק אחרי שני עשורים. בערב חג המולד בדצמבר 2000 נמצאה בלוס אנג'לס גופתה של סוזן ברמן, עיתונאית ובתו של מאפיונר מלאס וגאס של שנות החמישים. ברמן היתה חברה קרובה של דורסט, ולפי החשד, החזיקה במידע על היעלמותה של מק'קורמק. ימים ספורים לפני הירצחה קיבלה ברמן פנייה מהתובעת המחוזית של מחוז ווסטצ'סטר בניו יורק לתת הצהרה בעניין ההיעלמות, לאחר שהחוקרים החליטו לפתוח את התיק מחדש.
בחקירה התברר, בין השאר, כי כבר ב־1990 הצליח דורסט לשכנע את הרשויות בניו יורק לאשר לו גט ממק'קורמק, לאחר שהוכיח כי אין שום מידע על מקום הימצאה. על פי החוק, הוא גם לא נדרש לערב את בני משפחתה בגירושים.
"אשתו דברה היא טיפוס בפני עצמה, מעין ליידי מקבת", אומר ג'ארקי, "הרבה אנשים שהכירו את הפרשיות לא ידעו כלל שהוא נישא שוב. איזו אישה בכלל מעלה על דעתה להתחתן עם גבר שחשוד לכאורה ברצח אשתו הראשונה? מה המניעים שלה? האם היא רק רצתה את הכסף שלו?
"בכל מקרה, היא היתה כנראה אדם אמיץ מאוד. היא אישה עוצמתית, לעיתים אף יותר ממנו. זו דוגמה כיצד גילינו יותר מדי דברים שהיממו אותנו. היה עלינו להרחיב את היריעה בכל פעם מחדש, ולא יכולנו להגביל את הסיפור לסרט בן שעתיים. לא היה אפשר לשלוט באורך הסיפור".
אדם חולני משכתב היסטוריה
במקביל לפתיחה מחדש של תיק מק'קורמק ולרצח סוזן ברמן, עבר דורסט להתגורר בעיירה גלבסטון שבטקסס. הוא התחפש לאישה אילמת, כינה את עצמו "דורותי סינר" והשתמש במסמכים מזויפים בשם הזה.
בסוף ספטמבר 2001 דוּּוח למשטרה המקומית בגלבסטון על מציאתם של חלקי גופה בנהר מקומי - תחילה פלג גוף עליון קטוע ראש וזרועות, ולאחר מכן הגפיים, בשקיות זבל ששקעו במים. בדיקות פתולוגיות קבעו כי מדובר בקשיש ששמו מוריס בלאק, שכן של "דורותי סינר".
בחקירה בבניין המגורים נתגלה שביל של כתמי דם בין דירתו של בלאק לזו של "דורותי". בחיפוש בפחי הזבל מצאו השוטרים קבלה מחנות אופטיקה, ועליה השם רוברט דורסט, וכך התעורר החשד ש"דורותי" והמיליארדר הם אותו אדם. ב־9 באוקטובר נעצר דורסט באשמת מעורבות ברצח, ובית משפט מקומי קבע שהוא יוכל להשתחרר בערבות של 300 אלף דולר.
למחרת התייצבה במשטרה אישה ששמה דברה לי צ'ארטן - סוכנת נדל"ן, ובידיה צ'ק על סך 300 אלף דולר. היא הודיעה להם שהיא אשתו של דורסט, ושהם נישאו בחשאי בשנת 2000.
דורסט שוחרר, אבל נמלט מטקסס. כעבור שישה שבועות צולם במצלמות של סופרמרקט בפנסילבניה כשניסה לגנוב כריך ומצרכים. ברכבו השכור גילתה המשטרה 37 אלף דולר במזומן, שני אקדחים ומריחואנה - וגם את רישיון הנהיגה של מוריס בלאק.
דורסט הועמד למשפט בטקסס. סניגוריו טענו כי בלאק תקף אותו, וכי דורסט הגן על עצמו. הוא זוכה מרצח מחמת הספק, אולם בגלל הודאתו בביתור הגופה נמצא אשם בשיבוש ראיות ובהפרת תנאי הערבות.
אחת ההשערות המצמררות המוצגות בסידרה לסיבת הזיכוי היא שחבר המושבעים במשפט, שבמהלכו אובחן דורסט כלוקה בתסמונת אספרגר, נשבה בקסמיו של המיליונר התימהוני. "תמיד היה לי יותר כסף מכפי שאוכל אי פעם לבזבז", אמר למושבעים בתמימות.
באוקטובר 2004 חתם דורסט על עיסקת טיעון, שבמסגרתה נידון לשלוש שנים בכלא, מתוכן תשעה חודשים בפועל והשאר על תנאי. הוא שוחרר אחרי חמישה חודשים וחצי, לאחר שהשופט נעתר לבקשתו לקיזוז זמן המעצר. בדצמבר 2005 שוב הפר את תנאי השחרור שלו, כשנסע למקום שבו נרצח בלאק ולאחר מכן למרכז קניות. שם נתקל במקרה בשופטת שחרצה את דינו, והיא דיווחה עליו לרשויות. דורסט נשלח שוב למאסר, הפעם לשלושה חודשים.
הסיפור של דורסט מתחיל בסבו ג'וזף, יהודי מאוסטרו־הונגריה שהיגר לארה"ב ב־1902 ועבד לפרנסתו כחייט, ולימים כבעל עסק לייצור שמלות. הסב חסך מרווחיו והשקיע בנכסי נדל"ן במנהטן, עד שב־1927 ייסד קבוצת נכסים שנשאה את שמו. הוא היה פעיל מאוד גם בקרב הקהילה היהודית בניו יורק של אותן שנים. כשנפטר ב־1974, בנו הבכור סימור לקח את המושכות והרחיב את הנכסים, שכללו גם כמה מגורדי השחקים של מנהטן.
"נופפתי לאמא לשלום"
רוברט נולד בניו יורק באפריל 1943, הבכור מארבעת ילדיהם של סימור דורסט וברניס הרסטיין. לימים, לנוכח השערוריות הרבות שנקשרו בשמו, נקבע האח השני, דאגלס, כיורש ההון.
הרגע המעצב בחייו של רוברט היה בגיל 7, כשהיה עד להתאבדות של אמו בקפיצה מגג אחוזת המשפחה. "נופפתי לאמא לשלום, אני לא יודע אם היא ראתה אותי", הוא מספר בסידרה, "מעולם לא חשבתי מדוע היא נמצאת על הגג בכתונת הלילה שלה. זו היתה נפילה ארוכה, והתמונה הזאת מעולם לא עזבה אותי".
נמשך למפלצות. ג'ארקי
כדי לנגח את ממצאי המיני־סידרה של ג'ארקי, הפיץ האח דאגלס מכתב לעיתונות, שבו התעקש כי הטענה הזו מוטעית, במתכוון. "הדוקו־דרמה שלך נשענת על העדות הפיקטיבית של רוברט, המשרתת את האינטרסים שלו", כתב, "זה הופך אותך למי שמאפשר לאדם חולני ומסוכן לשכתב את ההיסטוריה ולהאשים אחרים במעשיו הנוראים".
ג'ארקי: "בוב הוא דמות בפני עצמה, הוא לא חדל מלהפתיע אותי. אדם חד כתער, שפועל לפי סט של חוקים שהוא מכתיב. רק תאר לעצמך כמה הוא יוצא דופן. הוא עצמאי וחי לבדו, למרות שהוא נשוי. אדם עם היסטוריה ענפה, אבל עם קשרים מועטים לבני אדם. ועל כל אלה תוסיף את סכומי הכסף הבלתי מוגבלים שעומדים לרשותו.
"יש לי אחריות עצומה כלפיו, כלפי צופי הסידרה וכלפי משפחות הקורבנות, שרק רוצות סגירת מעגל. לרגע לא פחדתי ממנו, אבל אני תמיד זהיר איתו ומבין את אופן ההתקשרות בינינו. אנחנו בטח לא חברים".
במהלך השנתיים האחרונות הוצאו נגד דורסט 13 צווי הרחקה מצד בני משפחתו, בטענה שהוא מטריד אותם. כשהגיע אל סף דלתו של ביתו של דאגלס אחיו, נעצר באשמת הסגת גבול, אבל בדצמבר האחרון זוּכה.
ביולי שעבר נעצר דורסט על התנהגות מגונה, כשנתפס מטיל את מימיו על ערימה של סוכריות בסופרמרקט ביוסטון. עורך דינו טען כי מרשו היה בסך הכל מעורב ב"תקרית רפואית מצערת", והמיליארדר נקנס ב־500 דולר.
רצה לספר את הסיפור מפיו
פליטת הפה המוקלטת שפתחה את כל מהדורות החדשות בארה"ב בתחילת השבוע היא אמנם גולת הכותרת של "הג'ינקס", אבל בהחלט לא הגילוי היחיד. במשך כל ששת השבועות שבהם שודרה הסידרה היא זכתה לביקורות נלהבות בתקשורת האמריקנית. ה"לוס אנג'לס טיימס" אף כינה אותה "אקטיביזם דוקומנטרי ראוי לשבח".
משטרת לוס אנג'לס, אגב, טוענת שתזמון המעצר של דורסט בשבת האחרונה באשמת רצח ממדרגה ראשונה של סוזן ברמן משנת 2000 היה מקרי, ואין לו קשר למועד סיום הקרנת הסידרה. לדברי השוטרים, "הפעולות מבוססות על חקירה ועל ראיות, ללא קשר לסידרה".
ואולם, לנוכח הסערה התקשורתית הוציא הודעה משותפת עם המפיק מארק סמרלינג: "בהינתן שאנו צפויים להיות מזומנים כעדים בכל אישום שרשויות החוק יגישו כנגד דורסט, לא יהיה הולם להמשיך להגיב על העניינים הללו. אנו מאשרים שהראיות שהיו בידינו הועברו לרשויות כבר לפני חודשים אחדים".
"האירוניה היא שעוד מלכתחילה דורסט הוא זה שיזם את הפנייה אלי", אמר לי ג'ארקי בשיחתנו, "אנשים שואלים אותי מה הוא חושב על הסידרה, ואני מזכיר להם שהרעיון היה שלו. הוא יצר איתי קשר אחרי שכאילו עשה לי אודישן בצפייה בסרט העלילתי.
"הוא מודע להיסטוריה, הוא יודע מה אמת ומה שקר, מה עשה ומה לא עשה, והוא רצה לספר את הסיפור שלו. הוא מעולם לא ביקש שאעשה סרט שיזכה אותו או ישקם את תדמיתו, אלא רק שקולו יישמע לראשונה, אחרי 30 שנה. הבנתי שהוא לא ילך מן העולם הזה בלי שהסיפור יסופר מפיו".
הוא אשם לדעתך?
"עוד בזמן הצילומים הנחנו שהוא לא חף מפשע. אני אישית סבור שהוא אשם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו