כשקרן מרציאנו לבשה את החולצה החגיגית הלבנה, היא בטח לא ציפתה לשפן ששלף עבורה המחנה הציוני. שעות ספורות לפני הישמע הגונג, כשהלוגואים כבר צבועים בכחול-לבן, והדגל מתנופף על כל מסך ופלזמה, נחתה הכותרת על הסרת הרוטציה של ציפי לבני באולפן השקוף, ובחירות 2015 קיבלו עוד טוויסט. או טוויסטון. או משהו. יותר מכל, הזכיר המהלך הודעת יח"צ דרמטית על צרידות שתקפה זמיר תורן ערב גמר כלשהו, או נקע בקרסול ממנו סובלת רקדנית האמורה לעלות לבמה. אם זה נשמע כמו ריאליטי, נראה כמו ריאליטי ומתנהג כמו ריאליטי - יכול להיות שזו בכלל ריאליטי? ואם כן, אז למה היא מריחה כמו ריאליטי טראש?
הדרמה הבלתי צפויה עוררה את מפלס ההתרגשות בקרב אנשי החדשות. אחרי שמועות, סקרים, שקרים וספינים, סוף סוף נפלה לידיהם ידיעה חדשותית שאפשר לשדר. חגיגה בסנוקר. "אני כמי שנדמה לי היה הראשון לגחך את הרוטציה הזו", מיד נזכר אברמוביץ'. "אין אדם אחד במערכת הפוליטית (...) שחושב, חשב או עבר לו בראש המחשבה שציפי לבני תהיה ראש ממשלה בקדנציה הקרובה", נשבע עמית סגל בשם מסוקריו. הכתבים שכבר הוצבו במטות, מוכנים למרתון דל שינה בן 48 שעות, אספו תגובות מכל החשודים המידיים. בשמונה אצל יונית הופיעו כל הפיינליסטים לנאמברים אחרונים בהחלט. ראשי המפלגות נשאו נאומים, ירו דברי תעמולה (חוק דרכי התעמולה, היוש), במטרה לקושש עוד סמסים – סליחה, קולות - מאיתנו היום. "הרוטציה לא היתה צריכה לבוא לעולם", סיכם אמנון אברמוביץ' במהדורה,"אני ממקם אותה איפשהו בין אג'נדה לבין פסוריאזיס, ככה זה נשמע לציבור", זרק הפרשן ספק משל ספק התחכמות אחרונה. המצלמה, שנעה כשיכורה סביב האולפן בזמן הפרשנות, העניקה עוד מימד קומי לכל העסק. כולם נגד כולם, אין חברים ואין אחים במערכה הזו, רק מלחמה על כל קול, וזהו. "בחירות משונות", אמרה יונית במהלך השידור. הו, זוהי רק ההתחלה.
• • •
בלש? אמיתי??
באטל קריק, HOT VOD, חינם
קצת אסקפיזם: בעיירה באטל קריק במישיגן מתגוררים 50 אלף איש. השוטרים בתחנה המקומית הם אסופת לוזרים טובי לב, בעלי גישה לציוד מיושן ואפס מודעות עצמית. הבולט מביניהם הוא ראס אגניו, בלש מעוטר, ומעצבן בהתאמה. לתמונה נכנס בלש חדש, רובוט יפה תואר וצחור שיניים ממטה ה־FBI, שהגיע ללמד את הנייטיבז איך עושים עבודה משטרתית על אמת. הקו הזה יכול היה לשמש דרמה סבירה, אך ב"באטל קריק" הוא מסמן קומדיה בלשית בינונית, שכמוה כבר ראיתם ושכחתם מזמן. זה בלש זה?
בתחנות המשטרה האמריקניות עובדים זה לצד זה שחורים, לבנים, אסייתיים והיספנים, והמפקד תמיד יהיה שחור או אישה - ואם אפשר, אישה שחורה. ב"באטל קריק" מפקדת התחנה היא אמנם 'רק' אישה לבנה, אבל הגיוון הגזעי נשמר. מילט צ'מברליין מגיע לתחנה, בהתאם למסורת "התלמיד החדש", פתרון תסריטאי משומש, המציב דמות בעולם זר עבורה. צ'מברליין הוא חידה, שלא מעניין במיוחד לפצח. הוא מקצוען יהיר, חד, רגיש ובלתי נסבל. טיפוס שגברים היו רוצים לראות רק בזירה, שוכב על הרצפה, מדמם. אפשר היה לראות בו דמות מורכבת ומסתורית, אלמלא הטקסטים האיומים שהונחו בפיו. "המעשים שלנו לא מגדירים אותנו... אלא הנשמות שלנו", למשל. מול הרובוט הזחוח ניצב אגניו, בלש מהזן הישן. בלשים שהם הפכים באופיים יפתרו תעלומות בלשיות? די. כזה עוד לא היה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו