מאז שמיקי גורקה הגיע לבני הרצליה, הוא העלה ב־25 אחוזים את כמות המשחקים שלו כמאמן ראשי בליגה הבכירה, אחרי 20 משחקים במכבי חיפה בסוף עונת 2011 ובתחילת העונה שאחריה.
אם נישאר באחוזים, אז הרצליה, עד שגורקה הפך למאמן הראשי, היתה עם 28 אחוזי הצלחה. עכשיו היא עם 80. למאמן יש ארבעה ניצחונות ב־71 הפרש, כולם בהפרש דו ספרתי, והפסד בשניות הסיום למכבי ת"א.
קבוצה ההגנה הכי פריכה והכי לא אכפתית בליגה (86 נקודות למשחק) ספגה בארבע הניצחונות שלה רק 76; שני הצעירים המבטיחים - אבירם זליקוביץ' ועוז בלייזר - חזרו לעצמם; והחשוב מכל - את המטרה הראשונה שהוצבה לו, הישארות בליגה, הוא כבר השיג. לאור כושרן ויציבותן של כמה קבוצות בליגה, יכולה הרצליה להפוך את העונה הזו מכישלון צורב להצלחה מסחררת. גורקה, למי ששכח, היה סוג של ברירת מחדל, לאחר שהמועדון לא הצליח להביא את אריק שיבק ומאמנים נוספים.
כיצד האיש, שהיה חלק מהמערכת כעוזר מאמן אצל מולי קצורין, כשהקבוצה נראתה אומללה על המגרש, הפכה עם כניסתו לתפקיד המאמן הראשי לעוף טורף? וכל זה בלי לעשות אפילו שינוי קטן בסגל.
אין הסבר אחר מאשר כימיה שונה עם השחקנים. "אני חושב שיש לי קשר טוב עם השחקנים, את כל שאר הסיבות מה בדיוק השתנה אצל אותם שחקנים צריך לשאול אותם", אומר גורקה.
נעימי בניצחון על ראשון לציון אמש // צילום: עודד קרני
המאמן, חיפני שורשי, שיחק בהפועל חיפה בעברו, לא היה בליגת העל בשתי העונות האחרונות, או אפילו התקרב אליה. הוא התרכז במכבי קריית ביאליק, לה סייע בכל מיני מובנים - מהבוגרים ועד בית הספר לכדורסל.
גם היום הוא לא נטש. אחרי הניצחון הגדול על מכבי ראשל"צ בחוץ, הוא הלך לאמן ילדים בקריית ביאליק. חוץ מזה הוא ניצל את השנתיים האלה כדי ללמוד את השיטה של ד"ר מארק וורטהיים (עובד עם ההתאחדות לכדורגל וכמה קבוצות כדורגל גרמניות) בנושא הקואורדינציה אצל כדורגלנים. "אני מנסה ליישם את זה בכדורסל", הוא סיפר.
גורקה: "יש לנו חבורה מוכשרת, אני מנסה לשנות בדברים הקטנים ולחשוב מחוץ לקופסה. אני כמעט ולא מדבר עם השחקנים שלי על היריבות, אלא איך אנחנו משפרים את עצמנו. אני באמת חושב שהם מוכשרים. אני יכול לשלוט רק בדברים שתלויים בי ואת זה אני מנסה לעשות הכי טוב. אני חושב שאחד היתרונות שלי הוא שאני מאוד חיובי. יש לי שקט נפשי ואני מאוד רגוע, בטח ביחס למאמן כדורסל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
