ביוני הקרוב תעלה הפקת ענק נוספת של האופרה הישראלית במצדה: שתי יצירות, "טוסקה" (פוצ'יני) ו"כרמינה בוראנה" (קרל אורף) יועלו על הרקע הדרמטי של המצוק המפורסם בניצוחו של דניאל אורן ובהשתתפות סולנים בינלאומיים ומאות זמרים וניצבים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
פסטיבל האופרה במצדה, שהחל ב־2010 עם הפקת "נבוקו" הוא אחד מאירועי התרבות היחידים בישראל שמושכים אליהם תיירות בינלאומית ספציפית, כלומר - תיירים שמגיעים ארצה במיוחד לכבוד האירוע.
"50,000 איש כבר ראו את ההפקות שלנו במצדה", מספרת חנה מוניץ, מי שמכהנת כמנכ"לית האופרה מאז 1994. "החיבור בין מצדה, שהוא אתר גדול מהחיים, והאופרה, שבהגדרתה גדולה מהחיים, יוצר סוג של קסם".

מוניץ // צילום: יוסי צבקר
להבדיל מהמתרחש בתחום הבידור, הרוח הרעה שמנסה להפיץ רוג'ר ווטרס לא הגיעה לתחום האופרה בארץ. גדולי הזמרים בעולם נעתרים מייד להופיע בישראל, ולדברי מוניץ, "בעבור רבע ממה שהם מקבלים בבתי אופרה אחרים".
האופרה הישראלית בגלגולה הנוכחי חוגגת 30 שנה, ומתמודדת בין היתר עם הפקות מתייקרות והולכות. "אם המדינה לא תשתתף בעלויות הפסטיבל במצדה אני לא יודעת כמה זמן תוכל האופרה לממן אותו מכיסה", אומרת מוניץ. כמו כן נאלצת האופרה הישראלית להתמודד עם אופן צריכת תרבות שמתמקד במסכים ועם קהל מסורתי שהולך ומתמעט.
אבל לדברי מוניץ, בעניין הקהל דווקא יש סיבה לאופטימיות. "הקהל מצעיר", היא אומרת. "ממוצע הגיל ירד מאוד. יחד עם זאת תוך עשור צריך להביא קהל חדש, כדי שהז'אנר לא יגווע". אז למה בכלל צריך אופרה? "כי זה חלק מתחושת הנורמליות של עם, שהוא מוכן להקדיש זמן ומאמץ, אינטלקט וכסף לצריכת אמנות ברמה גבוהה".
מעבר לפסטיבלים שנועדו להנגיש את האופרה לקהלים חדשים, מושקע מאמץ רב בכיוונים לא שגרתיים. לדוגמה, אופרה קהילתית. מדובר בפרויקט שמתקיים כבר 15 שנה ובמסגרתו צוות של האופרה יוצא לערי פריפריה כמו טבריה, עפולה, נתיבות או רמלה, וחובר למקהלות ולכוחות מקומיים כדי להעלות הפקה אופראית. העבודה נמשכת חודשים. "זה פרויקט לא מתנשא, בגובה העיניים, שנועד להגיד לכל אדם 'האופרה היא גם שלך'", אומרת מוניץ. "אנחנו מארחים בתי ספר לסיורים מאחורי הקלעים ואחר כך מזמינים אותם לצפות בהפקה. קשה להאמין באיזה נימוס וסבלנות הם מתנהגים".
האם האופרה היא עדיין אמנות רלוונטית? חנה מוניץ מאמינה שהיא רלוונטית לא פחות מכל אמנות קלאסית אחרת, שהרי גם היום נכתבות אופרות, גם בישראל. "דבר אחד בטוח", היא אומרת, "או שאתה אוהב אופרה, או שאתה לא מכיר אותה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו