בעקבות הפחתת הריבית הדולר ממריא ב-2.4%

בעקבות הפחתת הריבית הדרמטית של נגידת בנק ישראל אמש (שני) לרמה של 0.1%, מזנק היום הדולר בשיעור חד ביותר של כ-2.4% במהלך המסחר. המטבע האמריקני נסחר ברמת 3.949 שקלים לפי שעה. גם היורו מזנק בשיעור חד יותר של כ-2.6% לרמה של 4.473 שקלים.

הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר מציינת הבוקר כי "ההחלטה להוריד את הריבית לא הפתיעה אלא העיתוי. להערכתנו, התיסוף של השקל מתבסס על יסודות איתנים, ובראשם האצה בפעילות הכלכלית ו"מלחמת המטבעות" בעולם, יסודות אלה תקפים גם הבוקר ולכן, בעתיד הלא רחוק, התיסוף צפוי להמשך."

שמיר מוסיפה כי "בנק ישראל מאותת שהוא מוכן להצטרף למלחמת המטבעות הגלובאלית, ונשאלת השאלה האם המלחמה תיצלח? ואולי בכלל הגיעה העת לעדכן את יעדי הבנקים המרכזיים בעולם, שנכתבו בסביבה כלכלית שונה לחלוטין, ולהוסיף ליעדים אלו גם מחירי נכסים פיננסיים ואחרים? בהחלט חומר למחשבה."

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, העריך היום כי בעקבות הורדת הריבית על ידי בנק ישראל, כי אם ייסוף השקל יימשך, בנק ישראל יפעל בכיוון של מגבלות על שוק המט"ח. "מוקדם מדי להעריך האם בנק ישראל יזדקק לפעולות נוספות כדי לייצר את הפיחות המיוחל בשער החליפין והאם יאלצו שם להרחיק לכת למגבלות בשוק המט"ח - למרות שלדעתנו היו צריכים לפעול כך מזמן, במקום להוריד את הריבית.

אבל אם הייסוף יימשך, בנק ישראל יפעל. בנק ישראל מאותת כי הוא מוכן לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר (כולל מגבלות זמניות, להערכתנו) כדי להשיג את הפיחות המיוחל. בימים הקרובים פעילים רבים יעלו את האפשרות להרחבה כמותית מקומית, ששקולה בעצם להדפסת כסף ותומכת כביכול בפיחות של המטבע. עם זאת יש לציין כי פעולה זו ממש אינה עולה בקנה אחד עם החשש מהתנפחות מחירי נכסים ריאליים ופיננסים, שכן היא מסייעת לירידת תשואות ארוכות יותר".

חברון מציין כי בהורדת הריבית אתמול, "בנק ישראל הצטרף למלחמת המטבעות העולמית". להערכתו, "בחודשים הקרובים נגלה כי ישנן מספיק סיבות לאופטימיות בנושא האינפלציה. מחירי השכירויות יחזרו לעלות בקרוב. מחירי המזון לא יוכלו להמשיך לרדת לאורך השנה ולהערכתנו גם מינוי שר אוצר חדש בישראל יביא עימו בשורה של עליית מסים. מעבר לכל אלה, אנחנו מעריכים כי מחיר הנפט יוכל להתייצב ברמות של 65 דולר לפחות בתוך שנה (הוא אולי יירד בתקופה הקרובה אבל יחזור לעלות בהמשך). בנוסף יש לקחת בחשבון את האבטלה הנמוכה ועדכון שכר המינימום, שיתרמו לעלייה באינפלציה".

"תפיסת הריבית, לעומת זאת, תשתנה רק בטווח ארוך יותר של מספר חודשים ולהערכתנו התפנית תגיע עם שינוי כיוון בתשואות האג"ח של ממשלת גרמניה. התשואות הנמוכות של אג"ח גרמניה מכבידות על התשואות בכל אירופה, בארה"ב ולהערכתנו גם בישראל. עם זאת, תפנית חיובית באינפלציה באירופה ובנתוני המאקרו שם, תוביל לעליית תשואות שם ותסחוב איתה גם את התשואות בארה"ב וכפועל יוצא גם את התשואות בישראל. לכן אנחנו ממליצים לעקוב אחר נתוני המאקרו באירופה ונתוני האינפלציה ולחשוב על שינוי תפיסת הריבית עם שינויים לטובה שם".

חברון מתייחס גם לריבית בארה"ב ומעריך כי "הפרוטוקולים של החלטת הריבית בארה"ב מראים שהפד חוששים מהשפעות התחזקות הדולר על הכלכלה ומהשפעות שליליות בתעשיית האנרגיה. להערכתנו, ימתינו 6-8 חודשים לפני העלאת הריבית בארה"ב. ביחס לשווקים העולמיים הוא מעריך כי "הסאגה היוונית רחוקה מסיום" וכי "בשבועות הקרובים נראה כי הדרך עבור סקטור הבנקים באירופה לעליות משמעותיות סלולה. עד כה הבנקים האירופיים הגיבו בעצלתיים לתוכנית של הבנק המרכזי, כאשר הסיכון מיוון והחשש מרוסיה מכבידים עליהם. בינתיים נראה כי החשש מיוון יידחה להזדמנות אחרת ולכן במידה ולא מתפתח תרחיש אפוקליפטי 'רוסי-מערבי' – הדרך להמשך עליות חדות במערכת הבנקאית האירופאית סלולה".

במחלקת המחקר של FXCM ישראל אמרו הבוקר כי "למעשה, השקל לא התווסף בשיעור משמעותי בחודש האחרון, אבל מגמת העלייה של הדולר-שקל נבלמה. נראה כי בנק ישראל מעוניין שהדולר-שקל יחצה את רף 4 שקלים לדולר. לצד הורדת הריבית, בנק ישראל צפוי גם להמשיך בהתערבויות בשוק המט"ח, במטרה להאיץ את העלייה."

ב-FXCM הוסיפו כי "הורדת הריבית מרחיבה את פער הריבית לטובת הדולר, ופער ריבית זה אף צפוי לגדול בהמשך עם העלאת הריבית הצפויה של הפדרל ריזרב. הפחתת הריבית הזו עשויה בהחלט לעורר מחדש את התיאבון של הספקולנטים, שהורידו הילוך בתקופה האחרונה. גם הספקולציות כי בנק ישראל עשוי, במידה והמשק ימשיך לקרטע, להוציא לפועל הרחבה כמותית, עשויות להכביד על השקל בתקופה הקרובה."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו