ערב המחזור התשיעי בליגת העל כבר נשמעו הערכות שאריק שיבק בדרכו לאילת, כשהקבוצה הדרומית עמדה במאזן 6:2. אבל אז הגיעה שלשה בשניית הסיום של קאליף ווייאט אחרי קאמבק של הפועל אילת מול מכבי חיפה, ושיבק פירק את המזוודה. דבר אחד ברור - על השידוך בין אילת לדן שמיר היה כתוב 'כישלון' כבר בתחילת הדרך.
היו לשמיר נסיבות; קווין פאלמר לא פתח את העונה ודומיניק מקוויר הזר המאוד איכותי לא התאקלם, אבל בסך הכל הקבוצה בעלת התקציב השלישי בליגה וצוות השחקנים האיכותי מאוד היתה רחוקה מהציפיות. הקבוצה החליפה שלושה זרים, אחד מהם, ווילי ריד, הוחלף שבוע אחרי שנחת.
לאילת הגיעו זרים כמו אדריאן יוטר ובראיין אסברי, שנדמה שלא היו חלומו של שמיר, למרות שמדובר בשחקנים טובים. בשורה התחתונה שמיר בנה קבוצה אחת ואימן בפועל קבוצה אחרת.
המסמר האחרון היה ההתבזות בחצי גמר גביע המדינה. מקורבים למועדון מספרים שהבוס דורון הרציקוביץ' לקח את התבוסה 97:65 לירושלים בצורה קשה מאוד.
אף אחד לא ממש הבין איך שמיר עלה למשחק הכי חשוב העונה בלי אפיק ניסים וקאליף ווייאט והעדיף לפתוח עם ניב ברקוביץ' ועמית שמחון. זה עלה לו ביתרון 0:10 מהיר לירושלים. לאחר ההפסד הוא הסביר שירושלים פותחת חזק את משחקיה האחרונים, לכן רצה שחקנים בעלי אוריינטציה הגנתית.
איש באילת לא הבין איך דווקא במעמד שכזה ומול הביתיות של ירושלים שמיר לא עלה עם הכלים הכבדים שלו, ובטח עם שחקן מנוסה כמו אפיק ניסים.
בחזרה לליגה. אילת הצליחה להתאושש מפתיחת העונה הרעה, צברה ניצחונות למרות שלא תמיד שיכנעה, וכמעט ניצחה את מכבי ת"א ביד אליהו.
בשבוע שעבר היא אירחה את הפועל חולון והפסידה משלשה בסיום של ג'ורדן טיילור. אחרי המשחק היה דין ודברים קולני פומבי בין היו"ר מוטי אמסלם לשמיר. איך זה נגמר כולם כבר יודעים.
שמיר העביר את משפחתו לדרום ויזכה לשכר מלא עד לסיום העונה. בנוסף, הנהלת אילת תמשיך להעמיד לרשותו את הבית והמכונית המושכרים עד סוף שנת הלימודים של ילדים.
המרחק בין הידע לתכלס
שמיר חזר העונה אחרי עונה אחת בצסק"א מוסקבה תחת אחד מגדולי המאמנים באירופה בכל הזמנים, אטורה מסינה. גם הניסיון שמאמנים רבים היו חולמים לקבל לא הצליחו למנף את הקריירה שלו כמאמן ראשי. גם אחרי כמעט עשור וחצי שהוא בעסק, הוא מתקשה להגיע למקום המצופה ממנו ברמה המקצועית.
אחרי שהיה פרח אימון כעוזר מאמן בהפועל ירושלים ובמכבי ת"א, אנשי המקצוע ציפו ממנו שיגיע לגדולות. אחרי שפתח בסערה בעונתו הראשונה כמאמן ראשי בירושלים עם גביע וכמעט אליפות (סמי בכר נגד מאיר טפירו המפורסם) הציפיות רק התעצמו. רק שמאז העסק לא ממש התרומם. נכון שהוא הניף עם ירושלים גביע שני ברצף, אבל לקראת סוף העונה הוא פוטר בגלל הכישלונות.
שמיר העבר שנתיים בינוניות מאוד בהרצליה ושנתיים נוספות בחולון (אחת לא רעה), תחת המטרייה של פיני גרשון כמאמן ראשי.
משהו משתבש בין הידע התיאורטי העצום של שמיר, הקליטה האדירה שלו וההתמצאות הגדולה בכל שחקן שמסתובב בעולם לבין יכולתו להוביל קבוצה. בתחילה דובר על ניכור וקור כלפי השחקנים, אך בנושא הזה עשה שמיר שינוי עם השנים והיום הוא הרבה יותר מחובר וקשוב ונחשב לפתוח מול שחקניו. ובכל זאת זה עדיין לא זה. שמיר לא פורש כנפיים כמאמן ראשי. מי שפעם אמרו עליו שיגיע מהר לעמדת המאמן הראשי במכבי ת"א יצטרך לחכות עוד זמן רב, אם בכלל.
שוב תשוב אילתה
אריק שיבק יערוך בדיוק בעוד שבוע את הופעתו המחודשת בליגה במשחק חוץ מול מכבי חיפה. הפעם האחרונה שהוא עמד על הקווים בליגה היתה בחורף 2003 עם הפועל ת"א.
מאז הוא אימן את הנבחרת הלאומית, אימן בחו"ל (בלגיה והולנד) ושימש כראש האגף המקצועי באיגוד. הוא חוזר לקדנציה שנייה באילת לאחר שהראשונה היתה מוצלחת, והיה למעשה המאמן ששם את אילת על מפת הכדורסל כשהעלה אותה מהליגה השנייה לראשונה והפך אותה לקבוצה משמעותית מאוד בליגה. שיבק ציין מאז בכל הזדמנות כמה אהב את הקבוצה ואת העיר ונשאר מחובר אליהן.
אריק שיבק. יאושש את הפועל אילת? // צילום: אי.אפ.פי
בקיץ שיבק הבין שתואר מאמן הנבחרת לשעבר לא פותח דלתות בצורה אוטומטית ונאלץ להמתין בבית. הוא סירב למכבי אשדוד ולא הצליח להגיע להבנות כספיות עם בני הרצליה אחרי פיטוריו של מולי קצורין.
מהבוקר שיבק שוב חוזר לעבודה בכוונה להציל לאילת את העונה (מדורגת שביעית עם מאזן 10:9). המטרה - כניסה לפלייאוף והמשך אל ארבע הגדולות. הדרך לשם צפויה להיות קשה מאוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
