חזק, כואב וחושפני

"כל הדברים היפים באמת מתגלים בזמנם האיטי, הבלתי מתחשב"

כך, בעטיפת הדיסק, משלימה דניאלה ספקטור את המסר שבשם אלבומה החדש, "כל הדברים היפים באמת", ואני מוצא בכך הרבה משמעות לגבי היצירה שלה. בהאזנה ראשונה לשירים שלה (יש לה כבר שני להיטים באלבום הזה, "לווייתן" ו"אברהם") ברור לך שזה מאוד יפה, אבל כשנכנסים פנימה, כשנותנים לשירים את הזמן האיטי, הבלתי מתחשב בלחץ החיים שמסביב, מתגלה היופי האמיתי, העמוק, של היצירה. 

זה לא "סתם יפה" כמו מיליון שירים שעוברים ליד האוזן שלך, זה נורא חזק וכואב וחושפני, והכל בעטיפה מתוקה ונעימה של מוסיקה רכה ומלטפת. שירים על יחסים עם בן הזוג ועם ההורים, אהבה שחלפה, אהבה שנשארה, מוות, מחלה, תלות, חלום. דניאלה, שכתבה והלחינה את כל השירים, לא מתרגשת בדרמטיות. היא לא בוכה, לא מגזימה, היא כביכול רק מדווחת. ובזה טמון סוד קסמה. עוצמתה במינימליסטיות שלה. מים שקטים שחודרים וכו'.

היא לא באמת שם חדש. ילידת 1981, מנגנת מגיל צעיר בגיטרה ובפסנתר. היתה חלק מההרכב "אלקטרו אקוסטי" ומהרכב ששמו Two Drops, עדיין בשמה המקורי דניאלה פפיש, שם הכירה את הקלידן וכותב השירים בן ספקטור, שלו נישאה. היא הלחינה מוסיקה למופעי מחול, להצגות תיאטרון ולסרטים קצרים.

ב־2009 יצא אלבום הבכורה שלה, "דניאלה ספקטור", שבו כתבה והלחינה את כל השירים. האלבום ההוא שילב טקסטים בעברית עם מנגינות שנשמעות לא מכאן - מארה"ב ועד יפן, מרוסיה ועד בריטניה. 

בהדרגה החלה תופסת מקום של כבוד בקרב היוצרות והזמרות הצעירות של התקופה, ולא רק בחוגי האלטרנטיב התל־אביבי. היא אף נבחרה ל"תגלית השנה" של ערוץ 24 ורשת ג' (באותו מצעד סיכום שנת 2010 שבו דודו אהרון נבחר לזמר השנה).

במקביל, היא כתבה גם שירים באנגלית והוציאה אותם באלבום משותף עם בעלה בן ספקטור. בראיון אז אמרה שהיא כותבת בעיקר על יחסים כי היא לא באמת יודעת מהי אהבה. נראה לי שבדרך לאלבום החדש, עם הפיכתה לאמא והעמקת העיסוק ביחסים המשפחתיים, היא יודעת קצת יותר.