תיעוד נדיר של ראשית המשטר הנאצי

80 שנה לאחר עליית הנאצים לשלטון, מפרסמת הספרייה הלאומית כמה צילומים מהאלבום שהיה אמור לעורר ולזעזע את דעת הקהל האירופית ולא הצליח במשימתו.

לרגל ציון יום השואה הבינלאומי, החל ב-27 בינואר, הספרייה הלאומית חושפת אלבום צילומים של עיתונאי הולנדי, שתיעד את ראשית המשטר הנאצי בגרמניה כשהוא רכוב על אופנוע.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

 

בינואר 1936 נשלח לספרייה הלאומית בירושלים אלבום תצלומים, המכיל 22 תצלומים של שלטים אנטישמיים. שלטים אלה צולמו בכבישי גרמניה בסתיו 1935 על ידי אופנוען מהולנד, שערך מסע מהעיר בנטהיים (Bentheim) בגבול הולנד-גרמניה, דרך העיר הנובר, אל ברלין. בעמוד הראשון של האלבום הודבק תצלום רפרודוקציה של מפת גרמניה, ובו סומן מסלול המסע בדיו אדומה.

מטרת האלבום הזה הייתה לזעזע את העולם ולהגביר את המודעות של דעת הקהל לפעילות האנטישמית נגד היהודים בגרמניה, תחת שלטון הנאצים. העותק, שנשלח לירושלים נועד להפיץ את הידיעה בדבר מעשי הזוועה של הנאצים, שהיו אז רק בראשיתם, גם במזרח התיכון.

מאחורי פעילות התעמולה האנטי-נאצית הזו, עמדו שני יהודים יוצאי גרמניה, שעסקו במרץ רב בחשיפת פשעי המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית. היו אלה עו"ד הנס רייכמן ואלפרד וינר. שניהם ייסדו עוד ב-1929 סוכנות ידיעות, ששמה לה למטרה לחשוף את פרצופה המכוער של המפלגה הנאצית באמצעות חשיפת פעולותיה נגד היהודים. ב-1933 השניים נאלצו להגר מגרמניה, כיוון שלא יכלו עוד לפעול שם תחת המשטר הנאצי. הגירתם הייתה מבצע מסובך בפני עצמו, לאחר שהפכו למבוקשים על ידי המשטרה הגרמנית ופעלו במשך מספר חודשים במחתרת. הם עברו להולנד ושם הם יסדו סוכנות ידיעות שנקראה "Jewish Central Information Office, Amsterdam". משרד זה עסק באופן אינטנסיבי באיסוף של תיעוד על פשעי הנאצים בגרמניה הנאצית.

המסלול שעבר הצלם על האופנוע // באדיבות הספרייה הלאומית

"יהודים לא רצויים כאן" // באדיבות הספרייה הלאומית

"היהודים הם אורחים בלתי רצויים" // באדיבות הספרייה הלאומית

האלבום הופץ לכל מערכות העיתונים באירופה ובארה"ב

איסוף המידע היה במקרים רבים פעיל, והשניים שלחו שליחים לגרמניה לצורך איסוף עדויות על הפעילות האנטישמית שם. בסתיו 1935 הם השתמשו בשירותיו של אופנוען הולנדי, שחצה את הכביש המהיר מגבול הולנד לברלין, כדי לצלם את השלטים האנטישמיים לאורך כביש זה. אותו אופנוען, שנשכר על ידם לצורך ביצוע המשימה, שב מיד להולנד עם ה"ראיות המרשיעות" בידיו.

השניים הפכו את סדרת התצלומים הזו לאלבום, שהופץ לכל מערכות העיתונים באירופה ובארצות הברית, במטרה לפרסם את הפשעים שהנאצים מבצעים כנגד הגרמנים. ב-1939 נאלצו מנהלי המשרד באמסטרדם להפסיק שם את פעילותם והיגרו ללונדון. אלפרד וינר תרם את אוספיו למוסד שהפך לימים ל"ספריית וינר" (Wiener Library) שהיא אחד ממרכזי התיעוד החשובים בעולם לחקר האנטישמיות והשואה. אלבום זה, שנשלח לירושלים בינואר 1936, הוא עדות לניסיון של קבוצת יהודים אמיצים יוצאי גרמניה, לעורר את דעת הקהל העולמית כנגד פשעי הנאצים, כשלוש שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. 

ביום שלישי: יום השואה הבינלאומי

בתוך כך, התרגשות צפויה מחר בנתב"ג כאשר משלחת של 37 ניצולים מאושוויץ-בירקנאו תצא לפולין, להשתתף בטקס לציון 70 שנה לשחרור המחנה, שיתקיים ביום השואה הבינלאומי. המשלחת מאורגנת ע"י הקונגרס היהודי העולמי בשיתוף מרכז הארגונים של ניצולי השואה. לניצולים יצטרפו רוברט זינגר, מנכ"ל הקונגרס היהודי, קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, השר סילבן שלום ו-10 קצינים, עם למעלה מ-100 ניצולים מכל העולם.

האירוע מאורגן ע"י מוזיאון אושוויץ-בירקנאו והקונגרס היהודי העולמי (WJC) וקרן השואה (USC), וישתתפו בו נשיא פולין, ברוניסלב קומורובסקי, וראשי מדינות מרחבי העולם. רונלד לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ציין כי: "זהו כבוד גדול עבורנו, שרבים מהניצולים, שפנינו אליהם הסכימו להגיע מכל קצוות העולם לטקס בפולין, חרף גילם המופלג ומצבם הפיזי".

"זו כנראה הפעם האחרונה בה ניצולי שואה ייקחו חלק מרכזי באירוע שכזה ועל כן חשיבותו רבה. הרגע בו הצבא האדום שיחרר את אושוויץ-בירקנאו וחשף את מה שהתברר כאחד ממעשי הזוועה הנוראיים בהיסטוריה, הוא אולי הזיכרון הצרוב ביותר בתודעה ממלחמת העולם השנייה". 

פנינה סגל, שנולדה בפולין ב-1938, שרדה את אושוויץ-בירקנאו כילדה ועלתה לארץ ב-1947. אור, בן ה-28, נכדה הבכור, יצטרף אליה לנסיעה המרגשת והטעונה לפולין, יחד עם משלחת ניצולי השואה לטקס באושוויץ-בירקנאו. פנינה אמרה כי: "קשה להתחיל לתאר את הזוועות שחוויתי כילדה. בגיל 3 וחצי הופרדתי מאמי. הייתי בת 5 וחצי, כשהגרמנים החזיקו את ידי בזמן שקעקעו מספר על זרועי, עדות הקיימת על בשרי עד היום. שרדתי לבד את הזוועות במחנה".

:הזוועות לא מניחות לי. למרות שביקרתי בפולין פעמים רבות, הנסיעה הקרובה היא בעלת משמעות מיוחדת ומרגשת אותי בצורה שונה. אני מתרגשת עד כדי כך, שגם אם חס וחלילה יצטרכו לקחת אותי על אלונקה, אני לא אוותר על הטקס של 70 שנה לשחרור שלי. נעמוד שם יחד עם עוד עשרות ניצולים ובנוכחות משלחות רבות מרחבי העולם".

קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, ציינה כי: "לאור האירועים האנטישמיים האחרונים קיים פיתוי להכריז על 'שואה שנייה'. אכן נראה כי גל האנטישמיות גואה, אבל זה חלק מראיית עולם רחבה יותר של האסלאם הקיצוני. המצב באירופה שונה. די לעבור על רשימת ראשי המדינות, שיגיעו לאירוע באושוויץ, כדי להבין את הרוח הנושבת כיום בקרב מקבלי ההחלטות".

"ברוב המדינות יש חקיקה נגד מעשים אנטישמיים, נגד הסתה ונגד הכחשת השואה, המלווה בימי זיכרון, אנדרטאות, חינוך בבתי ספר תיכוניים, והבאת מורים לתכניות לימוד בישראל". בפייסבוק של ידו ושם יעלה , I Remember Wall – קיר זיכרון המאפשר לגולשים להנציח אישית אחד מ-4.3 מיליון שמות הגברים, הנשים והילדים, המונצחים במאגר שמות קורבנות השואה של יד ושם. תמונת הפרופיל של המשתתף תופיע עם התמונה של אחד מנספי השואה על קיר הזיכרון.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו