שני מיליון אזרחים צרפתים יצאו השבוע לרחובות פאריס כדי להפגין נגד גל הטרור שפקד את מדינתם. אחרי שהעולם כולו התפעל ממפגן האחדות הזה, ואחרי שכמה ישראלים שראו את ההמון בטלוויזיה אמרו לעצמם, "וואלה הייתי פותח שם דוכן נקניקיות, היה מסדר אותי" - שואל את עצמו הבנאדם: מה עכשיו? כלומר, לאן הולכים מפה, והאם יישאר משהו מהאירוע הזה מעבר לתמונת מחזור נחמדה למנהיגי העולם?
כידוע, מאחורי השתוללות הדמים של השבוע האחרון באירופה עמדו פונדמנטליסטים מוסלמים, וכידוע, פונדמנטליסטים היא מילה מסובכת לפסיכים, שהומצאה כדי שהם לא ייעלבו ויעשו דברים ממש פונדמנטליסטיים. הפסיכים האלה רואים במלחמה ההזויה שלהם נגד דמויות מצוירות בעיתון או נגד יהודים שבאו לקנות באגט כשר מלחמת קודש, מלחמת האיסלאם בכופרים.
הדבר המפתה ביותר כרגע הוא לצקצק ולהגיד לעולם, "תראו עם מה אנחנו מתמודדים כל השנה", ולהכביר מילים על כך שהאיסלאם היא דת רצחנית ופנאטית, שמאמיניה מבינים רק כוח. זה גם הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות במצב הזה, כי זה בדיוק מה שרוצים אותם טרוריסטים פונדמנטָפסיכים: הם רק מחכים שמישהו במערב יאמץ את קו המחשבה של "איסלאם נגד כולם - כולם נגד איסלאם", ואז תהיה להם סיבה שבעזרתה יוכלו לגייס שני מיליארד מוסלמים למלחמת דת מטורללת שהם יכולים לנצח בה, מתוך אמונה שבקרוב יהיו בעולם יותר מוסלמים מאשר בני דתות אחרות.
התשובה של העולם לניסיון המסוכן הזה חייבת להיות חכמה יותר: להפוך את המלחמה הזאת למלחמה של שפויים בקיצונים, מתוך אמונה שעוד יש בעולם יותר שפויים ממטורללים. בצד אחד יעמדו אנשים מתונים, נורמלים: יהודים, נוצרים, מוסלמים, אתאיסטים ומה שלא יהיה, אנשים שמאמינים בזכות של כל אדם להאמין או לא להאמין במה שבא לו; ומהצד השני יעמדו פסיכים למיניהם: מוסלמים קיצונים, פנאטים בני דתות אחרות וסתם אנשים חשוכים, כמו הלאומנית הצרפתית מארין לה פן, שמאמינה שיום שלא שנאת בו הוא יום מבוזבז, ולכן כבר מיהרה לקרוא לאזרחי צרפת "להתעורר לפני שיהיה מאוחר". לפני שאתם מסכימים איתה ורצים לשים שעון, תזכרו שמבחינתה, היהודים והמוסלמים הם חלק מאותה בעיה - הרי זו אותה אישה שדרשה להוציא את הכיפה מחוץ לחוק בצרפת, שטענה שהשואה היא "פרט קטן במלחמת העולם השנייה", ושבאופן כללי מאמינה בשוויון מלא ברמת השנאה לזרים.
• • • •
רק חלוקה חדה וברורה כזאת בין קיצונים לשפויים, בין אנשים שמאמינים שיש להם הזכות להרוג בשל אמונתם לבין אנשים שמאמינים שלכולם יש קודם כל הזכות לחיות - תבטיח קואליציה רחבה מספיק כדי לשמור על העולם שלנו בתור מקום שאפשר (פחות או יותר) לחיות בו.
האיום הכי גדול על שלום העולם הוא לא הפחד ממעשיהם של האנשים הקיצונים, אלא הפחד מחוסר המעש של האנשים הנורמלים. שואת יהודי אירופה הצליחה לא בגלל כמה עשרות מפלצות אדם שהשתלטו על עמדות ההנהגה בגרמניה, אלא בגלל אדישותם של מיליוני גרמנים ובני עמים אחרים, אנשים "נורמלים", שנותרו אילמים לנוכח זוועה שהתרחשה ממש מול עיניהם, ובעצם בלי לעשות כלום הפכו למפלצות לא פחות אכזריות מהמרצחים עצמם.
בשנים האחרונות אירופה הופכת למקום שבו יהודי מרגיש פחות נוח מאשר בחמישייה של מכבי, ובימים האחרונים כבר הצענו ליהודי צרפת לעזוב את הרפובליקה, להצטרף לרפובליקת הבננות הישראלית - המקום הבטוח ביותר לעם היהודי (למעט בימי מלחמה, פיגועים, מבצעים וימים א'-שבת, באופן כללי) - ולהחליף את הקריאות האנטישמיות ברחובות פאריס בקריאות "גברת, תשימי קרם, את נראית כמו עגבניית שרי עם רגליים" בחוף סירונית בנתניה.
אבל בניגוד למה שהקיצונים היו רוצים שנחשוב, מה שהתרחש בצרפת בשבוע האחרון הוא לא בעיה של היהודים מול המוסלמים, וגם לא בעיה של ישראל מול הפלשתינים (כבר ראיתי שיש מי שמצאו קשר בין הכיבוש בשטחים לבין מעשי הטבח בפאריס); ובניגוד למה ששונאי הזרים היו רוצים שנחשוב - זו גם לא בעיה של מקומיים מול מהגרים, ואפילו לא בעיה של המערב מול המזרח. המלחמה שמבעבעת כבר שנים מתחת לפני השטח באירופה וברחבי העולם, מלחמה שבשבועות האחרונים הפכה לכמה זירות רצח מגואלות בדם בצרפת, היא בראש ובראשונה מלחמה של שפויים בקיצונים. של אור בחושך. והניצחון בה יהיה לא פחות מניצחון הטוב על הרע.
הרי בסופרמרקט בפאריס לא היו רק טרוריסטים מוסלמים, היה שם גם לסאנה באתילי, אותו עובד מוסלמי שהחביא לקוחות יהודים במקרר עד שהסתיים האירוע, ובצרפת אין רק אימאמים קיצונים שחולמים להחיל על הרפובליקה את חוקי השריעה, יש גם את 20 האימאמים שבאו לביקור הזדהות במגזין "שארלי הבדו" וביקשו להבהיר כי שנאה ורצח אינם דרכה של שום דת.
הקולות האלה חייבים להישמע באופן ברור יותר, חד יותר וחזק יותר. כי בסופו של יום, הקולות האלה הם כל מה שיש לנו, האנשים השפויים, והם שיהיו חייבים לנצח. זה אולי נשמע נאיבי, אבל אם לקיצונים מותר להאמין - הגיע הזמן שגם לנו תהיה קצת אמונה. מי שמאמין לא מפחד.
(איור: יובל רוביצ'ק)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו