על דיוק היסטורי ומחאה

שום עונת אוסקר אינה שלמה ללא "שלב ההשמצות" - אותו מקטע מסורתי שבו האולפנים, המפיקים ובעלי אינטרסים שונים מבקשים להטיל דופי בסרטים שמתחרים מולם, בתקווה שהדבר ישפיע על חברי האקדמיה ויפגע בסיכויי הזכייה של יריביהם.

בשנה שעברה היו אלה "קפטן פיליפס", "12 שנות עבדות", "פילומנה" ו"מועדון הלקוחות של דאלאס" - כולם מבוססים על סיפורים אמיתיים - שהואשמו בחוסר דיוק ובעיוות המציאות לצרכים דרמטיים. כעת, במקביל לתחילת תהליך ההצבעה של חברי האקדמיה, נאלצת דרמת זכויות האזרח "סלמה", של הבמאית אווה דוברניי, שנתפסת כמועמדת חזקה במירוץ השנה, להתמודד עם האשמות דומות.

"סלמה" מתרחש באלבמה ב־1965 ומביא את סיפורה של צעדה בהנהגת ד"ר מרתין לות'ר קינג, שהיוותה נקודת מפנה במאבק על זכויות השחורים בארה"ב. הסרט זוכה עד עתה לביקורות מצוינות, בעיקר בזכות הופעתו העוצמתית של דיוויד אוילובו בתור ד"ר קינג. גם הקהל מצביע ברגליים. אך כעת מתברר שלא כולם מרוצים ממנו, וספציפית יותר, מהאופן הסלקטיבי והלא מחמיא שבו הוא מציג את חלקו של נשיא ארה"ב לשעבר, לינדון ג'ונסון, באירועים שבו.

במאמר דעה שפירסם ב"וושינגטון פוסט" כתב ג'וזף איי. קליפאנו ג'וניור, שהיה אחד מעוזריו של ג'ונסון בשנות ה־60, כי לג'ונסון, המגולם בסרט בידי השחקן הבריטי טום ווילקינסון, היתה תרומה גדולה לפחות כמו לזו של קינג בארגון הצעדה, וכי למעשה, בניגוד לתמונה המעוותת ש"סלמה" מצייר, הצעדה היתה רעיון שלו. דברים ברוח דומה פורסמו בשבוע שעבר באתר פוליטיקו, בטור שכתב מנהל הספרייה הנשיאותית של לינדון ג'ונסון.

הבמאית דוברניי, שהגיבה לטענות בטוויטר, כינתה את דבריו של קליפאנו כ"שומטי לסת ופוגעניים" כלפי כל הארגונים והגופים שהיו שותפים לארגון הצעדה ההיסטורית. היא הוסיפה כי היא מצפה מהקהל להשתמש בסרט כדי "לחקור את ההיסטוריה" ולאפשר לה "לקום לתחייה". "סלמה" יעלה לאקרנים בישראל ב־5 בפברואר.