במדינה שבה חלק לא קטן מבכירי העיתונאים וכלי התקשורת ניסו להמליך עלינו ראש ממשלה שהיה שקוע עד צוואר בשחיתות, העיקר "רק לא ביבי"; במדינה שבה לאורך שנים חלק לא קטן מבכירי העיתונאים וכלי התקשורת מחבקים שר לשעבר שהורשע בעבירת מין וראש מפלגה שישב בכלא על שוחד, כי העיקר זה "רק לא ביבי"; במדינה שבה חלק לא קטן מבכירי העיתונאים וכלי התקשורת מחבקים ראש מפלגה אף שבמשך שנים הוא עצמו נחשד בפלילים, שנגד אחד משרי מפלגתו מתנהלת חקירת שוחד, ועתה יש חשד לפרשת שחיתות נוספת עם סגנית שר מאותה מפלגה וראש המטה שלה כי לעזאזל, העיקר "רק לא ביבי"; במדינה כזו, שבה הופכים פוליטיקאים ל"אתרוגים", רק למען "תהליך השלום" - טוב שיש משטרה כזו.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: התשובה מפתיעה - מה עושה הומלס עם הכסף שנתנו לו?
בפרשה הזו די להסתכל ברשימת החשודים והמשרות הציבוריות שהם נושאים כדי להתחלחל. מצד אחר, יש להתגאות במשטרה, שבמשך שנה חקרה מתחת לפנס וללא מורא, ויחד עם מי שמופקדים על אכיפת החוק לא חששה לשים את האמת על השולחן דווקא לפני הבחירות כפי שמצופה ממנה. יש גורמים אינטרסנטיים שמשיקולים שונים ומשונים טוענים מעת לעת שהמשטרה עוסקת ברדיפה ובעריפת ראשים. להד"ם. תפקידה של משטרה הוא לחקור ולחשוף עבירות, בייחוד של נבחרי ציבור, הנשענים על אמון הציבור, ולהביאן לידיעת הציבור בכל זמן ושעה. לכן הטענות של ליברמן נגד המשטרה והעומד בראשה על רדיפה פוליטית נשמעו אתמול מוכרות. הגיבור הטרגי בפרשה הזו הוא, ללא ספק, השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ'. במשך שנה נוהלה מתחת לאפו חקירה נגד בכירי מפלגתו, וייתכן אף שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה למנוע ממנו למנות את המפכ"ל הבא נבעה גם היא משיקולי החקירה הנוכחית.
באוקטובר האחרון, בעיצומם של דיבורים על זהותו של המפכ"ל הבא, כשכוחו עוד היה במותניו, תקף אהרונוביץ' במפגיע את המפכ"ל דנינו שהתראיין בנושא באומרו "שלא ייתן לי עצות, שיתעסק בעניינים שלו". ספק אם היה אומר זאת לו ידע במה המפכ"ל וצמרת החוקרים שלו באמת עסוקים.
אשתקד, בכנס הרצליה, התייחס דנינו לשחיתות הציבורית כשאמר שבמונחים בי"ל, מול מדינות המערב, ישראל נמצאת במקום לא מחמיא. היום כבר ברור לכל כמה הוא צדק אז וכמה הוא צודק גם היום.